2 מיליארד שקל בשנה: החברה שרוצה לכבוש את הבורסה עם סיגריות ושוקולד

גלוברנדס מפיצה בישראל מוצרי טבק כמו ווינסטון וקאמל, וממתקים כמו מארס וקינדר, במחזור של יותר מ-2 מיליארד שקל בשנה ■ ב-2010 נמכרו 40% ממניות גלוברנדס לפישמן רשתות, ומניות אלה נמצאות עתה בנאמנות

גיא ארז
גיא ארז
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
נוטלה
נוטלה. אחד המותגים של גלוברנדסצילום: Bloomberg

חברת ההפצה גלוברנדס (Globrands) בדרך לבורסה בתל אביב. מפיצת מוצרי הטבק והממתקים צפויה להנפיק בבורסה בשילוב הצעת מכר משמעותית של מניותיה, ותחל בקרוב ברואד שואו בקרב הגופים המוסדיים, כך נודע ל–TheMarker.

גלוברנדס נחשבת לאחת מחברות היבוא וההפצה הגדולות בישראל, עם 11 אלף נקודות מכירה. ככל הידוע, החברה נהנתה בשנים האחרונות מצמיחה עקבית בהכנסות וברווחים, ומגיעה לשוק בזמן שיא מבחינה עסקית, כשהכנסותיה ב–2017 הגיעו לשיא וחצו את רף ה–2 מיליארד שקל. בשל המיסוי הגבוה על טבק בישראל, הרווחיות של החברה (הנמוך גם כך בפעילות מסוג זה) מוערכת באחוזים בודדים. לפי הערכות, גלוברנדס רשמה רווח נקי של 70–80 מיליון שקל ב–2017, וחילקה דיווידנדים בשנים האחרונות.

גלוברנדס הוקמה על ידי היו"ר ובעל השליטה (50%), ירון גזית, ב–2000. ב–2010 גזית מכר 30% ממניות החברה לחברת פישמן רשתות, שהוחזקה בידי אליעזר פישמן (55%) וילדיו (45%). המכירה בוצעה תמורת 80 מיליון שקל, כלומר לפי שווי חברה של 265 מיליון שקל. מכירה זו הצטרפה למכירה של 10% מהמניות באותה שנה. יתרת מניות גלוברנדס מוחזקת בידי מנהלים בחברה ועוד כמה משקיעים.

בשל תהליכי פשיטת הרגל של אליעזר פישמן, חברת פישמן אחזקות מוחזקות כיום בנאמנות בידי עו"ד יוסי בנקל. לכן, סביר כי החברה תבצע הצעת מכר משמעותית לצורך החזרת חלק מחובות העתק של אליעזר פישמן לבנקים, שמוערכות ב–4 מיליארד שקל. ניתן להעריך כי בני משפחת פישמן היו מעדיפים לבצע הצעת מכר ללא הנפקת מניות ראשונית (IPO) לצורך מקסום ההכנסות מהמכירה, אך מהלך כזה עשוי להעיב על הביקושים מטעם הגופים המוסדיים, בין היתר מבחינה ציבורית, כשבשוק ההון מסתכלים לעתים בחשדנות על חברות המבצעות הצעת מכר בלבד.

סיגריות וממתקים בדרך לבורסה

בכירי החברה מכוונים גבוה בהנפקה

בכירי החברה, המנוהלת בידי גדי נצר, יקוו לבצע את ההנפקה לפי שווי של יותר ממיליארד שקל, המשקף מכפיל רווח גבוה של 12–14. קשה להעריך אם הגופים המוסדיים ייענו לשווי זה, בפרט כשמדובר בשווי הגבוה פי ארבעה מהרכישה של פישמן לפני כשמונה שנים בלבד, בעוד המלחמה בתעשיית הטבק בידי הרגולטורים צפויה להחריף בעתיד. למרות זאת, בגלוברנדס יקוו כי השיפור בתוצאות בשנים האחרונות, הדפנסיביות של אופי הפעילות, ועצם היותם של צרכני הטבק קהל שבוי — יקרצו למוסדיים.

באתר האינטרנט של החברה מתגאים בשיטת הפצה יעילה, לאחר שבשנותיה הראשונות דישדשה החברה בשל שיטת הפצה אטית ומסורבלת — מה שהוביל לשיפור משמעותי בתוצאות החברה ולעלייה בשווייה. בחברה מועסקים כ–200 עובדים, הפועלים במטה בתל אביב ובמרכזי ההפצה שלה במודיעין, חיפה וטבריה.

בחברה עשויים להתמודד בעתיד עם כמה קשיים רגולטורים. שיעור המיסוי הגבוה על סיגריות (כ–80% כולל מע"מ) אמנם עשוי להיוותר על כנו, אך מנגד המיסוי על טבק לגלגול, ששיעורו הוא 57%, עשוי לעלות בעתיד לשיעור זה.

בשנים האחרונות גדל היקף השוק של הטבק לגלגול בישראל, בשל עיוות המס שנוצר כשמס הקנייה עליו לא עלה במקביל לזה של הסיגריות. כך, מאז 2010 היתה ירידה של 24% ביבוא סיגריות רגילות, אך במקביל נרשם זינוק של 6,200% ביבוא טבק לגלגול. אף על פי שהממשלה החליטה, במסגרת אישור תקציב המדינה ל–2013–2014 להעלות את המס על טבק לגלגול, ההחלטה לא יושמה עד היום.

סיגריות כאמל
סיגריות כאמלצילום: BLOOMBERG NEWS

עסק "בריא": טבק וממתקים

מרבית ההכנסות של החברה מגיעות מתחום הטבק. החברה מייבאת ומפיצה סיגריות ממותגים רבים, בהם ווינסטון, קנט, קאמל ולאקי סטרייק, וכן טבק לגלגול, מצתים וניירות גלגול.

לחברה קיימים זה שנים הסכמי הפצה אסטרטגיים ארוכי טווח ובלעדיים עם שתי חברות בינלאומיות, JTI ו–BAT. בחברה סומכים על מוצרים, כמו סיגרים, סיגרלות ומוצרים עתידיים של חימום ואידוי, שיהיו מנועי הצמיחה. החברה עשויה ליהנות גם מהפופולריות הגוברת בתחום עישון הקנאביס, הנסמך על מוצרים דומים.

בשוק הטבק קיימים שני שחקנים עיקריים בישראל פרט לגלוברנדס, החולשת על יותר מ–25% מהשוק. פיליפ מוריס היא השחקן הגדול ביותר, והיא חולשת לפי הערכות על יותר ממחצית השוק, וחברת דובק, שנחלשה בשנים האחרונות, שנהנית מנתח שוק הנמוך מבין השלושה.

בתחום הממתקים והחטיפים, החברה מפיצה מוצרים של המותגים יוניליוור, Mars Wrigley ,Ferrero וממוקדת בחנויות, קיוסקים ומתחמים של תחנות דלק. כך יוצרת החברה סינרגיה עם פעילות הטבק שלה — כשיותר משליש מלקוחותיה רוכשים ממנה טבק וממתקים. גם תחום הממתקים עשוי להיפגע רגולטורית, למשל באמצעות דרישה לסימון מוצרים עתירי שומן וסוכר.

חלק מהאיומים על החברה, כאמור, הם צעדים רגולטוריים נגד שני תחומי פעילותה, למשל דרך העלאת המס, החרפת האזהרות הבריאותיות על המוצרים, איסור עישון גם בכניסה למקומות ציבוריים ואיסור פרסום באינטרנט.

מנגד, נהנית החברה מהביקוש הקשיח יחסית למוצרים מזיקים אלה. לפי משרד הבריאות, פניית המעשנים לגמילה בקופות החולים הגיע אמנם לשיא ב–2016, אך מדובר בשיעור של 2.2% בלבד מהמעשנים.

מזיק לבריאות, מועיל למשקיעים

אחד מכל חמישה ישראלים מעשן

מהדו"ח של שר הבריאות על העישון בישראל ב–2016 עולה כי 22.7% מהישראלים מעל גיל 18 מעשנים טבק. למרות הנזקים הבריאותיים המוכחים למעשנים ומאמצי המשרד, שיעור המעשנים דווקא עלה בהשוואה ל–2015, שאז הוא היה 19.8% בלבד. היתה זו עלייה מפתיעה בשיעורי העישון, הנוגדת את המגמה בעשרות השנים האחרונות. מאז שנות ה–70 נרשמה ירידה בהיקף המעשנים בישראל, אך זו, כאמור, נעצרה, ואף עלתה, בשנים האחרונות.

לפי ההערכות, הכנסות המדינה ממס קנייה על סיגריות בלבד הסתכמו ב–6 מיליארד שקל ב–2016. באותה שנה יובאו לארץ 280 מיליון חפיסות סיגריות, ויוצרו בארץ 30 מיליון חפיסות. ההערכות הן שהעלות הישירה והעקיפה של נזקי העישון למערכת הבריאות הן כ–1.7 מיליארד שקל בשנה. עלויות עקיפות נוספות כתוצאה מהפסדי פרודוקטיביות של אובדן כושר עבודה וימי מחלה מוערכות ב–1.9 מיליארד שקל. העלות השנתית הכוללת למשק כתוצאה מעישון (כולל כ–7,000 מקרי מוות בשנה מעישון אקטיבי וכ–800 מקרי מוות מעישון פסיבי) מסתכמת ב–12.9 מיליארד שקל, 1.5% מהתל"ג.

בארה"ב חברות הטבק פורחות

למרות שנזקי העישון ההרסניים ידועים לכל, ולמרות מלחמות הרגולטורים בתעשייה, חברות הטבק האמריקאיות הצליחו להתמודד עם אלו בהצלחה. ההכנסות של חברות הטבק האמריקאיות ב–2016 הסתכמו ב–117 מיליארד דולר, לעומת 80 מיליארד דולר ב–2001.

החברות מתמזגות זו עם זו, מתייעלות ומעלות מחירים. העלאות המחיר מחפות על העלאת מסי הקנייה, והברות מצילחות לגזור אחוז רווחיות גבוה יותר. זאת, אף שאחוז המעשנים בארה"ב צנח מ–24.7% ב–1995 ל–15.1% 20 שנה מאוחר יותר.

השקעה בתעשיית הטבק היתה עד כה מוצלחת למדי. מדד דאו ג'ונס־טבק עלה מ–2000 בכ–1,000% לעומת תשואה של 145% בלבד במדד דאו ג'ונס באותה תקופה. בחמש השנים האחרונות טיפס מדד הטבק ב–47%. ואולם מאז השיא שאליו הגיע ביוני 2017, הוא ירד ב–17%. בחמש השנים האחרונות עלה דאו ג'ונס בשיעור גבוה יותר, 67%.

יהיה מעניין לראות אם הגופים המוסדיים בישראל יראו בהשקעה בחברת טבק אפיק השקעה אטרקטיבי, ואם הדבר יביא לביקורת של פוליטיקאים ואנשי ציבור.

מכל מקום, סביר יהיה להניח כי כספי החסכונות של אזרחי ישראל בדרך להיות מושקעים בחברה המוכרת סיגריות, או בלשון פחות עדינה — מוכרת מוצר מסרטן.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker