הסכנה העיקרית לתיקי ההשקעות: אינפלציה - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסכנה העיקרית לתיקי ההשקעות: אינפלציה

השמירה על ערך הכסף הופכת לחשובה יותר מהתשואות

10תגובות

>> אינפלציה - עלייה כללית ומתמשכת של מחירים במשק - רחוקה מלהיות נתון כלכלי יבש שנרשם בספריה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. קשה למצוא עוד פרמטר בעל השפעה ישירה כה רבה על חיי האזרחים.

משכנתא, חסכונות, תשלום לגני ילדים ומחיריהם של הלחם במכולת, הבירה בבר והדלק לרכב - כולם מושפעים מהאינפלציה. האינפלציה עלולה לפגוע בשוק העבודה, ובמקרים קיצוניים אף להפוך את הכסף לחסר ערך לחלוטין, לערער את המבנה הכלכלי של המדינה - ולהביא לשימוש בסחר חליפין. ראו למשל את זימבבואה שבאפריקה. ב-2007-2008 התרחש במדינה תהליך של היפר-אינפלציה, שבשיאו עלו המחירים ב-80 כמיליארד אחוזים בחודש. עקב עליית המחירים המואצת, נאלצה הממשלה להדפיס במרווחי זמן קצרים שטרות כסף שערכם הנקוב גדול יותר ויותר.

בתחילת 2008 הודפס השטר בעל הערך הנקוב הגבוה ביותר: 100 מיליארד דולר זימבבואי. לאחר כשבוע הוא הוחלף בסדרת שטרות חדשה, שבה נמחקו 10 אפסים מהמספר. בשלב הזה מרבית התושבים בחרו לשוב לסחר חליפין. הם פשוט הבינו שבטוח ויעיל יותר לשלם עבור אורז, למשל, בסוכר או בתירס.

מתכון להתפרצות אינפלציונית

המשבר הכלכלי העולמי חייב את הממשלות והבנקים המרכזיים בכל העולם המערבי לנקוט צעדי חירום, והן הזרימו לשווקים ב-2009 סכומים אדירים. בארה"ב לבדה הוזרמו כ-2 טריליון דולר ב-2009 ועוד 600 מיליארד דולר ב-2010. מדובר בהדפסת הכסף הגדולה בהיסטוריה, שבאה על חשבון הגירעונות הממשלתיים. בנוסף לכך, הריביות נמצאות ברמות שפל.

מדובר בשילוב של שני גורמים שהם מתכון להתפרצות אינפלציונית. הכסף הרב והזול מאפשר לצרכנים לקחת הלוואות ולרכוש מוצרים.

הגידול בגירעונות יחייב את הממשלות לממנם בשתי דרכים עיקריות: העלאת מסים נרחבת - שתוביל לצמצום הצריכה, שממילא אינה גבוהה כיום - והנפקות אג"ח. רוב האג"ח שמנפיקות מדינות אינן צמודות למדד, כך שהתפרצות אינפלציונית תשחק את חובן. ואולם הניסיון לצמצם את הגירעונות הממשלתיים באמצעות אינפלציה הוא משחק באש. מי שחושב שהוא יכול לשלוט בגובה האינפלציה, טועה.

גם בישראל יש הסטה מגיוס חוב צמוד לגיוס חוב לא צמוד. משקיע ותיק אמר פעם שבמצבים כאלה אין צורך לנסות לנחש מה יהיה: "צריך לשמור על הכסף במזומן, בפיקדונות קצרים, ולא להתפתות לרוץ אחר תשואות - כי עדיף לא להרוויח מאשר להפסיד, גם אם יתברר אחר כך שיכולתם להרוויח הון".

קצב האינפלציה במשקים המפותחים כיום הוא אטי יחסית. בארה"ב, שמנסה להעלות מחירים, קצב האינפלציה השנתי הוא 1.1%; וגם בגוש היורו האינפלציה השנתית היתה 1.9% ב-2010. במרבית המשקים המתפתחים, לעומת זאת, האינפלציה מהירה יותר.

האם האינפלציה הגלובלית אכן תפרוץ? את התשובה נקבל בתקופה הקרובה. עד אז אפשר להיערך לכך מבעוד מועד בעזרת כמה כלים:

1. אג"ח צמודות. בישראל, למודת ההתפרצויות האינפלציוניות, מכשירי ההצמדה ידועים ומוכרים.

בעולם, לעומת זאת, המכשירים האלה מוכרים פחות - אבל הם קיימים. אג"ח אמריקאיות צמודות (TIPS) לעשר שנים מניבות תשואה דולרית של כ-1% גם לגרמנים יש איגרת צמודה שמניבה 1% תשואה.

2. סחורות. אינפלציה יכולה לנבוע לא רק מעלייה בביקוש, אלא גם משינויים בצד ההיצע. כלומר מחירי המוצרים עלולים לעלות בשל עלייה במחירי חומרי הגלם. עם אינפלציה כזאת קשה יותר להתמודד בכלים מוניטריים - העלאת ריבית לא תשפיע עליה, מפני שהביקושים ממילא לא עולים.

אינפלציה שנובעת מכיוון ההיצע מכניסה את הבנקים המרכזיים למלכוד. קשה להבהיר לציבור שמדובר באינפלציה של היצעים שההתמודדות עמה כמעט בלתי אפשרית. העובדה שהבנק המרכזי אינו נוקט פעולות למיגור הבעיה תוביל את הציבור, שהונו נשחק, לדרוש העלאות שכר - מה שילבה את האינפלציה עוד יותר. לכן, גם כשיש אינפלציה של היצעים, הבנק המרכזי מוצא עצמו מעלה את הריבית, כדי לשדר לציבור מסר שלפיו העניינים תחת שליטה.

הדרך להתמודד עם איום כזה היא לרכוש תעודות סל על סחורות. עם זאת, יש לעשות זאת בזהירות, מכיוון שכמה ממחירי הסחורות, כמו החיטה, עלו בעשרות אחוזים בשל פגעי מזג האוויר ופעילותם של ספקולנטים.

3. זהב. מאז ומעולם שימש הזהב מפלט מפני מפגעים. לאורך ההיסטוריה בטחו האנשים בזהב כנכס ששומר על ערכו הריאלי ואינו מושפע מאינפלציה. הזינוק האחרון במחירי הזהב הביא כלכלנים רבים לראות במחירו הנוכחי עניין ספקולטיבי, ולא ריאלי - אך יש לא מעט המעריכים כי מחיר הזהב עוד עשוי להמשיך ולטפס.

4. שורט על השקל. אם אכן ייצא החוצה השד האינפלציוני, הרי שהמהלך המיידי של בנק ישראל יהיה העלאת הריבית - מה שיוביל להיחלשות האג"ח השקליות הלא צמודות. מי שמוכן להמר על עיתוי העלאת הריבית, עשוי להרוויח. נזכיר כי מחשבה על העלאת הריבית היתה נכונה גם ב-2010, אך קצב העלאת הריבית הפתיע רבים ופגע במי שהיו בפוזיציית שורט על מק"מ.

חייהם הקשים של הליגיונרים

דרך אגב, מחלת האינפלציה אינה שייכת רק לעת המודרנית. לפי ספרו של דון פרלברג "ניתוח והיסטוריה של האינפלציה", הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה תואר תהליך אינפלציוני היתה בימי האימפריה הרומית.

אמנם להיות חייל זה אף פעם לא קל - המפקדים קשוחים, האוכל לא דומה לזה של אמא והאבק הוא ידידכם הטוב ביותר - אבל החיילים ששירתו בצבא הרומי ב-138-301 לפני הספירה היו אומללים במיוחד.

שירות החובה ברומא נמשך כ-20 שנה, ובהיעדר שירותי אפסנאות מתקדמים היו החיילים צריכים לקנות את הציוד בכספם הפרטי. אלא שבימים ההם השתוללה בכלכלה העולמית אינפלציה, שגרמה למחיר השריון לעלות פי 166 באותה תקופה. גם כדי לאכול מהמסטינג הרומי החלוד, נאלצו הליגיונרים לעבוד יותר: מחיר החיטה זינק בתקופה זו פי 200.

הכתבה התפרסמה בגיליון פברואר של מגזין TheMarker ליועצי השקעות

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#