האתגר הגדול: שיפור היציבות השלטונית - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האתגר הגדול: שיפור היציבות השלטונית

משתתפי השולחנות העגולים בתחום אפקטיביות הממשל הסכימו על דבר אחד: כדי לייעל את המערכות הציבוריות יש להחיל עליהן אמות מידה הנהוגות במגזר הפרטי. גיבוש שדרה ניהולית מקצועית תאפשר לשלטון לספק שירות איכותי לאזרח גם בתקופות של תהפוכות פוליטיות

תגובות

אתגרי הממשל בעשור הקרוב

1. יציבות שלטונית: חשוב לחזק את היציבות השלטונית ולייצר מנגנונים שיאפשרו לשלטון המרכזי לקבוע מדיניות ברורה שתסתכל קדימה

2. הגדרה מחדש של מערכת הסמכויות בין השלטון המרכזי והאזורי, שינוי מבנה השירות הציבורי, שיתוף כל משרדי הממשלה בקביעת מדיניות והקמת סגל בכיר מינהלי בין-משרדי

3. ניהול משאבי אנוש: שיפור כל מי שעובד במערכת הממשלתית, התמקצעות של כוח האדם, מנגנונים של הכשרות, הדרכות ויעילות של כוח האדם. הבראה של כוח האדם ושימור של כוח אדם איכותי בתוך המערכת

4. תכנון ומעקב אחר ביצוע: הקמה של מנגנונים למעקב וביצוע. חשוב שיהיו מדדים מדידים. אלה יאפשרו שקיפות של ההחלטות ויהפכו את פיקוח הכנסת לאפקטיבי יותר

5. ניהול ידע ותקשורת: חשוב שהתקשורת בין המשרדים בממשל תהיה פתוחה ושיהיה מנגנון של ניהול ידע שיאפשר מידע שיהיה פתוח וזמין לכולם. מצב זה יקטין את כוחה של הפקידות ויהיה שקוף וזמין לכולם

אם יש חוט המקשר את המלצות משתתפי השולחנות העגולים בתחום אפקטיביות הממשל, הרי הוא תפישתם שהמערכות הציבוריות צריכות להתנהל באמות מידה הנהוגות בדרך כלל במגזרר הפרטי.

התשתית הראשונית לדיונים הונחה עם בחירתם של 27 מובילי הדיונים. בחרנו אותם כך שלכולם היכרות עמוקה עם המגזר הציבורי מזוויות רבות ולרובם ככולם יש אף ניסיון ניהולי במערכות שכאלה. לרבים מהם יש גם מגע רצוף עם המגזר הפרטי וחלקם אף מועסקים בו, כך שגם לממשק שבין שני סוגי הארגונים הגדולים ביותר בכלכלה הישראלית היה גם כן ביטוי בדיונים.

כל היכולות האלה התגוונו והתעצמו כמובן בגלל הנוכחות וההשתתפות הפעילה של המתדיינים - כ-200 איש ואשה שכל אחד ואחת מהם בחרו לדון באפקטיביות הממשל מתוך כוונה לשפרו ואף, במקרים רבים, מתוך היכרות אישית עם המערכות המדוברות.

אבל עוד לפני הדרך שבה המערכת מתנהלת, משתתפי הדיונים קבעו שהאתגר הגדול ביותר הוא שיפור היציבות השלטונית. המשתתפים התייחסו אמנם ליציבות ברמה הפוליטית, אבל התמקדו בהשפעתה על הניהול ארוך הטווח והעמוק ביותר של שדרות הניהול המקצועי - אלה שמושפעות פחות מחילופי השרים והממשלות ומבחירות.

במלים אחרות, משתתפי הדיונים מיקדו את תשומת הלב בצורך העמוק בגיבוש שדרה ניהולית מקצועית, כזו שתושפע כמה שפחות מהאי-יציבות הפוליטית ותגרום לכך שהשלטון המרכזי והמקומי יוכל גם לספק שירות איכותי וגם יוכל לתכנן את העתיד בכל מצב.

משתתפי הדיונים אף סימנו דרך מרכזית להתמודדות עם האתגר הזה - העמקת שיתוף הפעולה בין המשרדים. פעולה כזו לא רק מביאה לידי ביטוי פוטנציאל ניהולי גדול יותר, כי אם מקטינה את התלות באי-יציבות העשויה להיגרם בדרגים הממונים, כלומר הדרגים הפוליטיים. כך, על ידי שאיבת יציבות זה מזה, גופים ממשלתיים יוכלו להגביר את יציבותם ואת המשך פעילותם התקינה.

משתתפי הדיונים גם מכירים בחשיבותם המכרעת של עובדי ומנהלי המערכות הציבוריות כנכסים החשובים ביותר. ואם אלה אכן הנכסים החשובים ביותר - ההשקעה בהם צריכה להתבצע בהתאם. תחושתם של משתתפי הדיונים היא בהחלט שהיקף ההשקעה בעובדים ובמנהלים אינו מספק.

חשוב להפנות את תשומת הלב לכך שמשתתפי הדיונים לא התייחסו בדבריהם להעלאות שכר או תגמולים חומריים. ייתכן שהם סבורים שגם בכך יש צורך, אבל הם מיקדו את תשומת הלב בהשקעה הנחוצה לצורך שיפור מצבת כוח האדם בהיבט המקצועי.

אתגר חשוב נוסף שסומן על ידי משתתפי הדיונים היה ניהול על פי מדדים. הדגש כאן היה על מדדי ביצוע ולא תפוקה, כלומר אין להסתפק בעמידה ביעדי הוצאה על שירות כי אם לחתור להשגת יעדי השירות הסופיים.

מדידת הביצועים מובילה מאליה לנקודה החשובה הבאה: שיתוף ידע, תקשורת ושקיפות. שיתוף הידע נועד לגרום לכך שקבלת ההחלטות תתבסס יותר על עובדות ופחות על הערכות. אבל יש לו מטרה נוספת והיא היכולת לפקח - גם של הגופים הממונים כמו הכנסת, אבל גם של מקבלי השירות באופן ספציפי והאזרחים כולם באופן כללי. השקיפות הזו, אמרו משתפי הדיונים, היא הכרחית לעצם קיום התהליכים האחרים והחתירה המתמדת לשיפור.

מובילי הדיונים בצוות הממשל

ח"כ ד"ר רחל אדטו, (קדימה); פרופ' יהודה אדלר, מנהל ביה"ח משגב לדך החדש בירושלים; ח"כ חיים אורון (מרצ); איתן אטיה, מנכ"ל פורום 15 הערים העצמאיות בישראל; ח"כ אופיר אקוניס (ליכוד); פרופ' אבי בן בסט, המכון הישראלי לדמוקרטיה; ח"כ דניאל בן סימון (עבודה); רם בלינקוב; ד"ר עדי ברנדר, ראש תחום הסקטור הציבורי, חטיבת המחקר, בנק ישראל; שרון גמבשו, המשנה לממונה על התקציבים באוצר; יצחק גל-נור, פרופ' למדע המדינה; עו"ד נעמה דהן, מנכ"ל קרן מיראז'; רוביק דנילוביץ', ראש העיר באר שבע; חנה הרצמן, מנכ"לית עיריית חולון; יפעת זמיר, מנכ"ל עמותת כ"ן (כוח לנשים); אילן כהן, מייסד ויו"ר POC Strategy; ח"כ אמנון כהן (ש"ס); סיגל מורן, ראש המועצה האזורית בני שמעון; פרופ' אלכס מינץ, דיקן בית ספר לאודר לממשל דיפלומטיה ואסטרטגיה, המרכז הבינתחומי; ד"ר מישל סטרבצ'ינסקי, מנהל אגף מקרו-כלכלה ומדיניות בבנק ישראל; ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו); אודי פראוור, מ"מ נציב המדינה וראש אגף התכנון במשרד רה"מ; מאיר קראוס, מנהל מכון ירושלים לחקר ישראל; יובל רכלבסקי, יו"ר קבוצת אתגר - משאבי אנוש; ח"כ ד"ר נחמן שי (קדימה); פרופ' יוסי שיין, המחלקה למדע המדינה, אוניברסיטת תל אביב; מוטי שפירא, מנכ"ל להב - לשכת העצמאים והעסקים בישראל

סיכומי הדיונים מכנס ישראל 2021

לסיכום הדיונים בתחום התחרותיות

לסיכום הדיונים במסלול אתגרים עיקריים

לסיכום הדיונים במסלול המגזר הערבי

לסיכום הדיונים במסלול הממשל

לסיכום הדיונים בנושא שילוב החרדים בשוק העבודה

לסיכום הדיונים בשוק העבודה

לסיכום הדיונים במסלול חינוך

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#