חן אלטושלר: "אני לא רוצה לשמוע עוד קיטורים במסדרונות" - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אמרתי לעובדים - 'תציעו רעיונות'. אני לא רוצה לשמוע עוד קיטורים במסדרונות"

חן אלטשולר, עד לאחרונה מנהלת מחלקת המחקר של בית ההשקעות אלטשולר שחם, מעדיפה להשקיע בחברות זרות, ולא רודפת אחרי תשואות של אחרים: "חוטפים איזה כאפה. אז מה? ממשיכים" ■ למרות מיעוט הנשים בתחום, היא מתעקשת שזה לא עולם של גברים בלבד: "אין פה אפליה מכוונת"

28תגובות
חן אלטשולר "כמה מבתי ההשקעות הטובים בעולם סבורים שיהיה שיבוש, למשל שהם יוחלפו על ידי פייסבוק ואמאזון"
עופר וקנין

כשחן אלטשולר היתה ילדה, החלום שלה היה לעבוד אצל סטף ורטהיימר בגליל. "באותה עת זה נראה לי כמו פסגת הציונות", היא נזכרת. "כילדה הייתי ריאלית מאוד. למדתי מתמטיקה ופיזיקה, וגם הייתי מתכנתת לבד. תכננתי ללמוד הנדסה, ולהיות מהנדסת תעשייה וניהול. קראתי על הפארק של סטף בגיל 17 ואמרתי לעצמי ששם אני אלך לעבוד", היא נזכרת. "אבל כשסיימתי את השירות הצבאי, אמרו לי שההרשמה ללימודי הנדסה כבר סגורה, אז אמרתי נלך ללמוד כלכלה. וזה מה שקרה. כך הגעתי לבנק הבינלאומי".

ביום הראשון שלה בבנק הבינלאומי היא הכירה את גילעד אלטשולר, שהיה אז מנהל תיקים צעיר. "זה היה ב–1992, כשהגעתי לעבודה אמרו לי שב–16:00 יש לי פגישה עם מנהל תיקים. הייתי בטוחה שיגיע איזה מנהל עם חליפה ועניבה, אבל הוא הגיע עם חולצה מקושקשת. באותה תקופה לו היתה חברה ולי היה חבר", היא נזכרת. "אבל מאז הכל היסטוריה".

שלוש שנים מאוחר יותר, היא כבר הצטרפה לבית ההשקעות אלטשולר שחם. "האמת היא שלא היתה לי כל כך ברירה" היא אומרת. "השוק כל כך קטן, וכשהתחתנו זה היה מוזר מאוד שאני אעבוד במקום אחר".

בכל זאת, היא ממהרת להדגיש: "אנחנו לא כל כך עובדים יחד. אנחנו בכלל לא רואים אחד את השנייה פה, ובכוונה. אני לא נוסעת אתו בבוקר למשרד, ואנחנו לא אוכלים יחד צהריים, כשיש ישיבות של מחלקת מחקר, אני רואה אותו. למרות מקום העבודה המשותף, אלטשולר לא תמיד מצליחה לצפות את בעלה. "הוא מצליח להפתיע אותי כל הזמן. אני חושבת שהוא יענה תשובה אחת, והוא עונה תשובה אחרת".

עד שהגיעה לתפקידה הנוכחי בבית ההשקעות — מנהלת מחלקת אסטרטגיית חדשנות — היא כיהנה בלא מעט תפקידים בחברה. היא התחילה כאנליסטית, בהמשך ניהלה את מחלקת המחקר, וגם ניהלה את הקרן הירוקה של אלטשולר שחם (קרן מניות שמתמחה בהשקעה בחברות של אנרגיה ירוקה). "בזכות זה כל המשרד שותה פה תה עם ג'ינג'ר. לפני עשר שנים העפנו את הוופלים והבייגלה, אף שפה ושם מגניבים קצת, ובכל יום מגיעה לפה סלסילה של ירקות. אנחנו יותר חתיכים היום ממה שהיינו פעם".

הקרן הירוקה תפסה לדבריה פרופורציות לא סבירות בתקשורת. "היא אף פעם לא היוותה יותר מכמה אחוזים מהתיק, היא פשוט עשתה כל כך טוב וגם המסר היה כל כך חזק, שהיא באמת גייסה המון בשנים מסוימות. אנחנו האמנו בה ועד היום אנחנו מאמינים בה", היא אומרת.

הודות לקרן הירוקה החלה לדבריה גם החשיפה הגדולה שלהם לחברות זרות. "פעם, כהיו אומרים חו"ל, התכוונו לחברות ישראליות שנסחרות בחו"ל, אבל כיום כשאומרים חו"ל מתכוונים לחו"ל, וזה הרבה בזכות הקרן הירוקה, שהביאה אותנו ב–2005 לצאת הרבה לחו"ל". היא אומרת. "כשחיפשנו ניירות מתאימים לקרן הירוקה, ומצאנו למשל רשת סופרמרקטים בפינלנד, הייתי אומרת בוא'נה, למה אנחנו בכלל קונים מניות של שופרסל ורבוע כחול — יש פה רשת שיכולה להתרחב בכל צפון אירופה, עם מכפילים נמוכים יותר, מרווחים גבוהים יותר ומאזנים חזקים יותר, אז למה רק שופרסל וריבוע?".

והיום כמה מהנכסים שלכם מושקעים בחו"ל?

"יותר מ–50%, וזה רק הולך וגדל".

יש לאנליסט ישראלי יתרון על פני אנליסט בחו"ל? האם אנליזה היא משהו לוקאלי, או שאת כאנליסטית יכולה להסתכל על העולם כעל מגרש משחקים אחד?

"יש יתרון לזה שאתה לוקאלי; אתה קורא את הדו"חות בשפה שלך, ואם אתה רואה משהו לא בסדר במלאי, אתה יכול להרים טלפון ולהגיד מה קרה למלאי. והכל גם בשפה שלך, כי הרבה פעמים יש את השפה שמתחת לשפה, ולפעמים קשה לנו לפענח אותה".

תני דוגמה.

"אם בדו"ח אמריקאי תצוטט אמירה של המנכ"ל, כמו: 'it was a challenging year' — הכוונה היא שזו היתה שנה חרא. אני הקפדתי לנסוע לפחות פעמיים בשנה לכנסים. יש כנס מפורסם של ברנסטין, שמתקיים בניו יורק וגם בלונדון, שמגיעים אליו רק מנכ"לים ויו"רים שמציגים את האסטרטגיה של החברה שבראשה הם עומדים. הם אומרים מה היעדים שלהם, וגם איך הם הולכים לבצע אותם".

ויש הבדל בין חברות זרות לחברות ישראליות?

"רמת השקיפות של חברות טובות בחו"ל היא גבוהה יותר מכל חברה בישראל. אם הם אומרים למשל שהרווחיות שלהם תגדל, הם גם יסבירו איפה יקצצו ואיפה יקנו כדי לבצע את זה. ואם שנה אחרי זה הם לא יעמדו ביעדים, אפשר לשאול אותם למה, והם יתנו הסבר לכל סעיף. זה מקל עלינו לבנות מודל, כי לכל מניה שאנחנו משקיעים בה יש מודל, והחברות הגדולות בחו"ל הן הרבה יותר מורכבות מאשר חברות ישראליות.

גילעד אלטשולר
אייל טואג

"אי־אפשר להשוות את חברת Chevron ( שברון) למשל למה שיש בישראל. אם לנו יש פה את לווייתן ותמר, להם יש פעילות עצומה בכל העולם. הרבה פעמים אנחנו ניקח איזה מודל, נעשה עליו אדפטציה ונניח את ההנחות שלנו. אבל כשמכירים חברה רבעון אחרי רבעון, בסוף מכירים אותה במשך 40–50 רבעונים, ברמה של אנליסט מקומי. אנחנו לא רואים את עצמנו כאנליסטים ישראליים".

מה הופך אנליסט לאנליסט טוב?

"אנליסט הוא אחד שאוהב לחקור. אם אנליסט הוא אדם סקרן, זה לא משנה איפה הוא עשה MBA — בסוף הוא יהיה אנליסט טוב. אנליסט תמיד רוצה לחקור עוד ועוד, אבל בסוף צריך גם לחתוך ולהחליט — קונים או לא".

העולם הזה הוא די גברי, תני טיפ לאישה שרוצה להיכנס לעולם של שוק ההון.

"אני משתדלת מאוד להעדיף נשים. אצלנו בהנהלה זה חצי־חצי; יש מנהלות במחלקת כוח האדם, במחלקה המשפטית, ובאלטרנטיב. גם במחלקת המחקר יש לפחות 50% נשים. זה לא עולם של גברים בלבד, ובטח שאין פה אפליה מכוונת".

אבל אי־אפשר להתעלם מכך שאין הרבה נשים שמנהלות כסף בשוק, איך את מסבירה את זה?

"אני לא חושבת שהסיבות לכך נעוצות בשוק ההון; אני מאמינה שהיסודות עמוקים הרבה יותר. אפשר ללכת אחורה לאוניברסיטה ולבית הספר היסודי. כשילדה בכיתה ח' או ט' טיפה פחות טובה במתמטיקה, יגידו לה 'אין בעיה, לכי למגמה ספרותית', ועל בן פחות יוותרו בקטע הזה. כבר בכיתה י' תמצא הרבה יותר בנות בשלוש או ארבע יחידות מתמטיקה. זה נולד שם, ושם צריך לטפל בזה.

"גם בארה"ב יש מעט מאוד מנהלות השקעות, והן מתלבשות בדרך כלל כמו גברים. באירופה יש טיפה יותר נשים, ובסקנדינביה הן גם מתלבשות חופשי יותר. גם בהיי־טק יש פחות או יותר אותם יחסים".

"מכונה לא יכולה לקרוא דו"חות כספיים"

באחרונה עזבה אלטשולר את מחלקת המחקר של החברה, ובימים אלה היא מקימה מחלקת חדשנות באלטשולר שחם. "רציתי לשחרר קצת לחץ מהמערכת. יש פה עובדים שעובדים עשרות שנים, ומגיע להם להתקדם. זו האבולוציה הכי טבעית בעולם", היא אומרת. אחת העובדות במחלקה החדשה היא בתה, שחזרה מהטיול של אחרי הצבא, ומתכננת להתחיל ללמוד הנדסה בקרוב.

"אי־אפשר לעשות חדשנות על הדרך. אם אתה מתעסק בחדשנות יחד עם עוד משהו, התפעול של השגרה גורר אותך פנימה וזה מתמסמס", לדבריה. "בגדול, באמת מעניין אותנו איך ייראה עולם ההשקעות בעוד עשר שנים".

איך הוא יראה?

שאלה טובה. אני יכולה להגיד שבסקר שנערך בין 400 בתי ההשקעות הטובים בעולם, הדעות היו חלוקות שליש־שליש־שליש, בין 'לא יקרה כלום', לבין 'יקרה שיבוש נוראי', למשל שפייסבוק ואמאזון יחליפו את בתי ההשקעות, ושרובוט יחליף את גילעד אלטשולר, ושליש נוסף סבר שיהיה 'שיבוש כלשהו'".

מה רע בזה שרובוט ינהל השקעות?

"השאלה אם נגיע לזה".

Getty Images IL

בנק לאומי כבר בנה פלטפורמה שלמה של רובו אדווייזר.

"יש כיום רובו אדווייזר, שהוא עדיין לא מנהל השקעות, אלא מאפיין את רמת הסיכון של הלקוח. זה עדיין לא קיים ברמה של הקרנות. פיתוח נוסף הוא מכונה, שבודקת את הקשר בין שני דברים; המכונה יכולה לבדוק למשל אם חברות שיש להן מנכ"ל מתחת לגיל 40 הן טובות יותר מחברות שיש להן מנכ"ל מעל גיל 40. המכונות יכולות לבדוק כל דבר ולהוציא כל סיגנל.

"בינתיים, מכונה לא יכולה לקרוא דו"חות כספיים ממש טוב, אבל היא כן יכולה לקרוא טקסטים. יש כיום למשל פיתוח של מכונה שקוראת את כל תמלולי שיחות הוועידה של חברות, ואז ניתן לחפש בהם מה שאתה רוצה. נגיד שאתה רוצה לחפש חברות שהעלו תחזיות; באנגלית, אפשר להגיד זאת ב–50 דרכים שונות, והמכונה יודעת להביא לך את התוצאה. כך, במקום שיהיו לך איקס אנליסטים שאתה צריך לשלם להם משכורת, יש לך לכאורה צבא של אנליסטים, שעובד 24/7, ויכול לחפש מה שאתה רוצה. הנתונים כמובן פחות מטוייבים, אבל אתה יכול לטייב אותם אחר כך".

האם השימוש בכלים האלה הוא חלק מהניסיון לשמור על מעמדכם בשוק?

"התפקיד שלי זה להתעדכן בשינויים, ולהיות הראשונה שמאמצת אותם. אבל אני בוחרת בעדינות על מה אני מתנפלת, כי לא כל הנוצץ זהב. אנחנו אמורים לערוך בקרוב האקטון, שבו קראנו לקהל הרחב, לסטארט־אפיסטים ומהנדסים, ואמרנו להם לדמיין איך ייראו בתי ההשקעות בעתיד. נרשמו לזה כמה עשרות משתתפים, וזה יתקיים ב–26–27 באפריל".

ההאקטונים הפכו לבון־טון החדש, גם הבורסה ומנורה ערכו האקטונים.

"אין אף בית השקעות שעשה האקטון. הרי תחום הפינטק הוא הרבה יותר רחב מהתחום שלנו, ואנחנו מדברים פה על העתיד של עולם ההשקעות בלבד. גם לפני שפירסמנו את ההאקטון הזה עשינו האקטון פנימי, בקרב עובדי החברה, והוא היה מוצלח. בדיעבד, יכולנו להסתפק בו".

אבל לעובדים אין ידע טכנולוגי.

"נכון, אבל אל תשכחו שהם חיים את מה שהם עושים, ועובדים מסתובבים במסדרונות ומקטרים על זה שתהליך מסוים תקוע או שהשירות לא טוב. אמרתי לעובדים 'תקשיבו, אני בטוחה שהרבה פעמים אתם יודעים יותר טוב מההנהלה או מיועצים חיצוניים שמשלמים עליהם מיליונים אז תציעו, ואם אתם לא מציעים, אני לא רוצה לשמוע יותר קיטורים במסדרונות'".

והם הציעו?

"בטח. ובזכותם יש כיום מוצרים בפיתוח, שכבר עשו להם איפיון. יש למשל את העניין של הקמת קופות לעצמאים. זה היה תהליך שארך חודש־חודשיים, והעובדים הציעו תרשים זרימה. עכשיו התהליך הזה הולך להתקצר בשבועות. אבל לא הכל אני רוצה לחשוף; יש גם תהליכים של אוטומציה בחדר מסחר ועוד".

אז הרובוטים הולכים להחליף את העובדים שלכם?

"לא. זה פשוט יאפשר לעובדים לעסוק יותר בניהול השקעות, במקום להעביר הוראות. הדור של המיליאניאס רוצה עבודה עם משמעות, לא כמו הדור הקודם, שחיפש קביעות. הם רוצים להיות משמעותיים ולהשפיע, וכשיש דברים שחוזרים על עצמם ומשעממים אותם הם עוזבים. צריך לתת להם עבודה שאפשר למלא במשך שנים. זו חתיכת אתגר להחזיק אותם".

מה את צופה בנוגע לעתיד עולם ההשקעות?

"זה יהיה יותר ויותר מעניין, ונראה לי שזה יהיה עוד יותר כיף. יהיו עוד מכונות שיטייבו את הנתונים ויעשו את הבדיקות טוב יותר. אני חושבת שגם הלקוח יהיה מרוצה יותר".

"לא רודפים אחרי תשואות של אחרים"

אחת האהבות הגדולות של אלטשולר היא כדורגל. "זה מצחיק, יש לי בעל ושני בנים, ואני יושבת לראות כדורגל לבד בבית", היא אומרת. בכלל, אלטשולר שחם הוא בית השקעות די ספורטיבי. "יש לנו חוג פינג פונג, יש לנו שולחן בממ"ד, התחילו פה כל מיני תחרויות וגם עשינו טורניר. בחדר מסחר יש כמה עובדים שממש טובים בפינג פונג".

דני ירדני, סמנכ"ל ההשקעות של
אלטשולר שחם
עופר וקנין

באלטשולר שחם יש גם כמה מסלולי התנדבות לבחירת העובדים — כולם בשעות העבודה. "זו לא חוכמה להגיע לעובדים 'תתנדבו בערב אחרי שאתם הולכים הביתה'. מי שרוצה להתנדב, עושה זאת על חשבון שעות העבודה". כרבע מתוך 800 העובדים בחברה לוקחים לדבריה חלק בהתנדבות. "לכל אחד מהשותפים המנהלים יש מסלול התנדבות שהוא אחראי עליו".

חלק מהעובדים מתנדבים בעמותת אתגרים, שמשלבת ילדים, בני נוער ובוגרים עם מוגבלויות פיזיות ונפשיות בפעילויות אתגריות כמו פארקי חבלים ורכיבה על אופניים. "העבודה אתם זה חלום", היא אומרת.

במקביל לפינג פונג והתנדבויות, אלטשולר שחם מנהל כיום 97 מיליארד שקל. ספרי לנו קצת על מאחורי הקלעים של העבודה.

"יש לנו מחלקת מחקר ישראל, ומחלקת מחקר חו"ל. גילעד ודני (דני ירדני, סמנכ"ל ההשקעות של אלטשולר שחם) נוכחים, מעלים ניירות קיימים וניירות חדשים. לפעמים אנחנו מדברים על מגזר חדש, למשל מלונות או מסעדות. לפעמים מגיעים כבר עם הניירות בנוגע למגזר ולפעמים מגיעים עם סקירת מקרו על המדינה. הניהול הוא רוחבי. זה לא שכל מנהל עושה מה שבא לו. אם בוחרים מניה אז היא רוחבית, היא הולכת לכולם".

מנהל ההשקעות מקבל מכם רשימה של מניות, והוא בוחר אותן?

"זה לא שיש מנהל אחד שיגיד 'הנייר הזה מתאים לי', ומנהל אחר שיגיד שלא מתאים לו. זה ברור שיש קצת הבדלים; לא כל הניירות שנמצאים בקרנות נאמנות יכולים להיות בקופות. אבל בעיקרון הרשימה היא רוחבית. אם כל אחד ישקיע במה שהוא רוצה, ויהיו כל מיני ניירות אזוטריים, אני אצטרך להעסיק אנליסט שיבדוק כל אחד מהם. לכל נייר יש פה מודל, אין פה 'הלו, תקנה לי'".

גדלתם בנכסים. משהו השתנה באופן ניהול ההשקעות?

מודל ניהול ההשקעות לא השתנה בכלום. ברור שכשאתה הרבה יותר גדול, אתה הרבה יותר משפיע על השוק, ובשוק הישראלי צריך להתנהל בזהירות. בגלל זה אנחנו משקיעים הרבה בחו"ל. אנחנו לא מזגזגים. אם אנחנו מרגישים שטעינו — נתקן, אבל אנחנו לא נתקן כי אנחנו מרגישים שאנחנו צריכים לרדוף אחרי תשואה של מישהו אחר".

לפני שבע שנים חיפשתם שותף והתקשתם למצוא.

"מעולם לא היה לנו קשה למצוא שותף ובסוף גם לא היינו זקוקים לכך".

אתם לא עוקבים אחרי המתחרים?

"אנחנו לא נשנה את מדיניות ההשקעות משום שמתחרה עקף אותנו. זו טעות. העיקר להמשיך. חוטפים איזה כאפה. אז מה? ממשיכים".

אתם חברה משפחתית. קלמן שחם כבר מינה את דור ההמשך שלו, מה אתכם? יש לכם שלושה ילדים, הם ימשיכו את דרככם?

"ירצו יבואו, לא ירצו לא יבואו. זה לא יקרה בכוח. יש מביניהם שיותר מתעניינים ויש שפחות, וכל אחד מסתכל על הזווית שמעניינת אותו. לכל אחד גם יש את היכולות שלו. אבל בכל מקרה, התשוקה שלנו עוד פה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#