"סביבת הריבית הנמוכה מונעות מחברות לצאת לשוק האשראי החוץ בנקאי" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"סביבת הריבית הנמוכה מונעות מחברות לצאת לשוק האשראי החוץ בנקאי"

עו"ד יעקב שטיינמץ: "הבנקים מנהלים קרב על חברות בינוניות, ומשאירים לציבור את הקטנות והמסוכנות יותר"

תגובות

"סביבת הריבית הנמוכה מונעות מחברות לצאת לשוק האשראי החוץ בנקאי - הן מעדיפות לקבל אשראי מהבנקים בתנאים הרבה יותר נוחים יותר", כך טוען עו"ד יעקב שטיינמץ ממשרד עורכי הדין שטיינמץ, הרינג גורמן ושות', המתמחה בתחום החיתום.

שטיינמץ מזהה בתחום החיתום, שבו חברות מגייסות מימון על ידי הנפקה של איגרות חוב או מניות, שלושה סוגי חברות: האחד - חברות קטנות בשווי שוק של עד 250 מיליון שקל; השני - חברות בינוניות בשווי שוק של 300-800 מיליון שקל; והשלישי - חברות גדולות של 800 מיליון שקל ומעלה. לדבריו, השוק יתאפיין בשנה הקרובה דווקא בחברות הקטנות והגדולות, בעוד שהבינוניות יעדיפו לקבל אשראי דרך המערכת הבנקאית.

"הבנקים מנהלים קרב אימתני כמעט על כל חברה בקבוצה הבינונית", מספר שטיינמץ. "הבנקים נותנים הלוואות בריבית של 4%-5% לעומת 7%-9% בשוק החוץ בנקאי, וזאת בהתאם לחברה לביטחונות שהיא מעמידה. המצב שנוצר הינו שהקבוצה הכי סקסית, קבוצת הביניים, נמצאת במרכז הקרב, ששם הבנקים נותנים את עיקר הפייט.

"לעומת זאת, בקבוצות הגדולות לבנקים קשה יותר להתחרות ואת בשל מגבלת אשראי ללווה בודד. הבנקים לא יכול להגדיל את מסגרת האשראי לשחקנים בעלי רמת מינוף גבוהה כמו קבוצת דלק או קבוצת אי.די.בי, ועל כן הם מחויבים לצאת לשוק החוץ בנקאי על מנת לגייס הון. בדומה להם, הבנקים נמנעים גם מלהעניק אשראי לחברות הקטנות, וזאת בשל הסיכון שגלום בהלוואה. הבנקים מפנים אותם לציבור ולשוק החוץ בנקאי".

ומה לגבי הקבוצות הבינוניות, מתי נראה אותן מגיעים להנפקות?

"אם בסופו של דבר נראה חברות בינוניות שמגיעות להנפקה, הרי שיהיה מדובר בגיוס אקוויטי (מניות) ולא חוב (אג"ח). כלומר, מדובר יהיה בחברות שיצאו להנפקות ראשוניות (IPO) ויחלו להיסחר בבורסה, בדרך כלל חברות משפחתיות שרוצות לגייס הון ולהעביר אותו הלאה. במקרה זה, ככל שביצועי שוק ההון יהיו טובים יותר, כך יותר חברות ינצלו הגאות לשם הנפקה".

שטיינמץ ייצג בעבר לקוחות וחתמים במגוון רחב של הנפקות, כאשר ביניהם ניתן למנות את ייצוג מדינת ישראל בהנפקת בז"ן בבורסה לניירות ערך בתל-אביב. ההנפקה, שהייתה הגדולה ביותר שנערכה אי פעם בבורסה, הייתה למעשה גם ההפרטה הגדולה ביותר בתולדות מדינת ישראל. ביון השאר, ליווה שטיינמץ את קונסורציום בנקאי ההשקעות גולדמן זאקס, מורגן סטנלי ודויטשה בנק ששימשו כחתמים בהנפקת חברת אפי פיתוח, זרוע הנדל"ן של קבוצת אפריקה ישראל ברוסיה, בבורסה הראשית בלונדון.

האם השוק הפנים את ועדת חודק והמלצותיה?

"אנחנו נמצאים בשלבים מתקדמים של הפנמת ההגבלות של חודק. השוק לומד כעת לעבוד עם ההגבלות החדשות. ההגבלות של חודק אינן המצאה חדשה והשוק התרגל אליהם די במהרה: ראשית, שוק האג"ח בחו"ל היה מגובה תמיד בביטחונות. שנית, השוק בארץ רגיל לעבוד עם בטחונות מול הבנקים על מנת לעמוד באמות מידה פיננסיות. צריך להיות הבדל בין הביטחונות שנותנים לבנקים לבין הביטחונות בשוק האשראי החוץ-בנקאי.

האם אנחנו בדרך לחגיגות של 2007 בשוק החיתום?

"לפני ועדת חודק היה כאן מערב פרוע. הנפקות ללא שעבודים. אפשר לעבור היום ברומניה ולראות לאן הלך כל הכסף - רוב החברות שנהנו מהגיוסים הגדולים פשטו את הרגל והבניינים שלהם עומדים ריקים. אנחנו לא הולכים למצב הזה היום".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#