ראש ההוצאה לפועל: הבנקים מוחקים חוב פרטי בקלות רבה יותר מחובות טייקונים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ראש ההוצאה לפועל: הבנקים מוחקים חוב פרטי בקלות רבה יותר מחובות טייקונים

תומר מוסקוביץ', ראש רשות האכיפה והגבייה: הדרישה מהבנקים לשאת באחריות לכל כשלי האשראי הצרכני בישראל היא פופוליזם ■ סיגל יעקובי, כונסת הנכסים הרשמית, מעריכה כי הסדרי החוב לאשראי צרכני בבנקים פחת בגלל הקלות שבקבלת אישור לפשוט רגל

20תגובות
משרדי רשות האכיפה והגבייה, רמלה
ללא קרדיט

"קל להיות פושט רגל בישראל" — כך קבע ראש רשות האכיפה והגבייה (לשעבר ההוצאה לפועל) במשרד המשפטים, תומר מוסקוביץ', בכנס שערכה הרשות באוניברסיטת תל אביב שלשום. מוסקוביץ' הוסיף כי הבנקים מוחקים כיום חובות אשראי צרכני ללווים פרטיים בקלות רבה יותר מאשר לטייקונים. התביעה כי הבנקים יישאו באחריות לכל כשלי האשראי הצרכני בישראל היא לדבריו "פופוליזם".

מוסקוביץ' דיבר במושב בכנס יחד עם כונסת הנכסים הרשמית (הכנ"ר), סיגל יעקובי, על רקע חקיקת חוק חדלות פירעון, המש­לים את המהפכה בתחום גביית החובות בישראל. בעבר היה זה תחום נוקשה, שבו בעלי חוב כמעט לא יכלו לעולם להשתחרר מחובם, ואילו כעת מתאפשר לבעלי חוב להכריז על פשיטת רגל ולהש­תח­רר מהחובות בקלות יחסית, בתוך שלוש עד ארבע שנים בממוצע.

הרפורמה גררה ביקורת מצד הבנקים על כך שישראל נהפכת ל"גן עדן לחייבים", לצד איומים מרומזים מצד הבנקים כי הם ייאלצו להעלות את הריבית על אשראי צרכני כדי להגן על עצמם מפני פשיטת רגל המונית.

מנגד, תומכי הרפורמה טוענים כי המצב הקודם היה בלתי־נסבל — בהוצאה לפועל הצטברו 80 אלף חייבים במעמד של "חייב מוגבל באמצעים", כלומר אנשים שלא הצליחו לשלם את חובם אבל גם לא ניתן להם הפטר על החוב, והם המשיכו לחיות כך בלי מעמד כלכלי ברור במשך עשרות שנים; כמו כן, טענו התומכים כי בעידן של אשראי צרכני חופשי, פשיטת רגל היא חלק מהסיכון העסקי שהבנקים צריכים לקחת על עצמם.

תומר מוסקוביץ', ראש רשות האכיפה והגבייה
אתר השירותים והמי

בתגובה לטענות הבנקים על אמרה יעקובי כי מצבו של פושט הרגל ממשיך להיות קשה גם לאחר הרפורמה, מפני שהוא יתקשה לחזור ולקבל אשראי חדש. עם זאת, היא וגם מוסקוביץ' הסכימו כי כיום ניתן בקלות רבה הרבה יותר להיהפך לפושט רגל — לטעמו של מוסקוביץ', לעתים בקלות רבה מדי. "אבדה הבושה להיות פושט רגל", אמר מוסקוביץ', ויעקובי הזכירה גם תופעה מדאיגה: שיעור הסדרי החוב בבנקים לחובות אשראי צרכני פחת מאוד — כנראה משום שלווים מעדיפים לשמוט את החוב, על פני כניסה למשא ומתן עם הבנק על פריסתו. בהקשר הזה מוסקוביץ' הגן על הבנקים כשתקף במרומז פסק דין שניתן בסוף פברואר (אלון שמס נגד הכנ"ר ואחרים), שבו הוטלה אחריות על בנק הפועלים לכך שהעניק אשראי ללווה צעיר ללא ביטחונות, ובשל כך הוצב הבנק בתחתית סדר הנושים לגביית החוב. מוסקוביץ' אמר על כך כי פופוליסטי לבוא בטענות לבנקים על קלות מתן האשראי הצרכני בישראל, והוסיף: "אנחנו בעידן של שיח זכויות, אבל בלי חובות".

מוסקוביץ' הגן על הבנקים באומרו שכיום הם מוחקים חובות של אשראי צרכני בקלות רבה יותר מחובות של טייקונים. עם זאת, הוא סייג ואמר: "זה נובע בעיקר מכך שמדובר בחובות לא מובטחים, שלבנק אין סיכוי ממשי לגבות אותם". מוסקוביץ' ויעקובי הסכימו כי עיקר הבעיה בתחום פשיטות הרגל כיום אינה הקלות של פשיטת הרגל, כי אם קלות קבלת האשראי הצרכני, והזהירו שהגיעה העת שנותני האשראי יסיקו מסקנות וישנו את התנהלותם.

סיגל יעקובי, הכנ"ר
לע"מ

בהתייחסות לדבריו של נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט איתן אורנשטיין, שאמר ביולי 2017 כי חייבים צעירים מסתבכים בחובות צרכניים קטנים ומעדיפים לשמוט את החוב מאשר לשלם אותו, הסכימה יעקובי כי יש להחמיר עם נושים צעירים ובעלי חובות קטנים. לדבריה, הכנ"ר עומד לגבש מדיניות כזו — במסגרת הרפורמה בחדלות פירעון, הכנ"ר ורשות האכיפה והגבייה ייטלו מבית המשפט סמכויות לקבוע הליכי פשיטת רגל לנושים קטנים יחסית.

מוסקוביץ' אמר בדיון כי אף שמדובר בשינוי בדנ"א של הרשות, שעסקה עד כה רק בגביית חובות — היא תוכל לעמוד בו. עם זאת, הוא הודה שאין לרשות עדיין תוכנית מפורטת לגבי הליכי השיקום הכלכלי שהיא צריכה להפעיל.

כדי להמחיש כי רשות האכיפה והגבייה אכן משנה את המיקוד שלה מגביית חובות לשיקום כלכלי של חייבים, סיפר מוסקוביץ' כי הרשות הבחינה בכך שחייבים רבים כלל אינם פונים אליה לפתיחת הליך, ככל הנראה בשל המוניטין הנוקשה של הרשות והריבית הגבוהה הנגבית בה. כדי לטפל בכך, תומכת הרשות בהצעת חוק, שכבר אושרה בקריאה ראשונה, הקובעת כי חייב שייכנס להסדר ברשות ויעמוד בתשלומים שנקבעו לו — יקבל הנחה של 25% בריבית המושתת עליו.

בהתייחסה לסוגיית שכר הטרחה של כונסי נכסים, הגנה יעקובי על שכר הטרחה בסך מיליוני שקלים שפוסקים בתי המשפט לכונסים, ואמרה כי לעתים משרד שלם מושבת לצורך ניהול של תיק פירוק גדול. לדבריה, הבעיה בשכר הטרחה של הכונסים היא דווקא שכר טרחה נמוך מדי בפירוקים קטנים. "במקרה של תיקים קטנים מאוד, קיים חשש שתוכנית הפירעון שעורך הדין הוגה תושפע מרצונו לקבל שכר טרחה", אמרה. "במקרה כזה, יש לחשוב על מנגנון שיס­דיר שכר טרחה שלא יגיע מכיס החייב עצמו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#