העשירים והחזקים שוב דוהרים - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העשירים והחזקים שוב דוהרים

האופטימיות חוזרת לדאבוס, אבל האלפיון העליון נאלץ לנהל את הכעס והזעם של כל השאר

תגובות

>> כנס הפורום הכלכלי העולמי של 2011, שהחל אתמול במרכז הקונגרסים של עיירת הסקי השווייצית דאבוס, היה יכול להיות חגיגת ניצחון של האלפיון העליון - השליטים, המוצאים והמביאים של הכלכלה הגלובלית.

קצת יותר משנתיים לאחר שיא המשבר הכלכלי העולמי, ברור כיום לכל אורחי הכנס שהאסון הגדול נמנע. העולם לא קרס, לא חזרנו למשבר הגדול של שנות ה-30, פעולות החירום של המדינות נשאו פרי, והחברות הגדולות בעולם מרוויחות וצוברות יותר מזומנים מאי-פעם.

לא פחות חשוב: השכר, האופציות והבונוסים של המנהלים חזרו לרמתם מלפני המשבר, אפילו בעולם הפיננסים. ככה זה כשהבורסה נוסקת כבר שנתיים, ולא מפסיקה לעלות ליותר מיום מסחר או שניים.

הבכירים, שחלקם נעדר בשנתיים הקודמות עקב אי-רצון לענות לשאלות המביכות של עיתונאים ופאנליסטים, אכן החליטו לבוא. לכנס 2011 הגיעו או יגיעו בהמשך השבוע שורה ארוכה של ראשי מדינות - של צרפת, גרמניה, בריטניה ורוסיה ועוד - לצד ראשי חברות, בנקאים, רואי חשבון, אנשי עסקים, פקידים בכירים, וגם רשימה ארוכה של מנהלי גופים מהמגזר השלישי.

הכנס עצמו, בהתאם לאווירה, גדול מאי-פעם: יתקיימו בו 240 פאנלים רשמיים בכתלי מרכז הכנסים, מאות ארוחות בוקר, צהריים וערב רשמיות ורשמיות למחצה, כמו גם כמה עשרות מסיבות קוקטייל ומסיבות ריקודים ליליות - הכל בחסות מדינות וארגונים.

תחת ביקורת

אבל השמחה לא שלמה: בימים שלפני הכנס הופיעו שורה של מגזינים ועיתונים כלכליים ושפכו מים קרים על הבכירים. "האם הקפיטליזם מת?", שאל הארווארד ביזנס רוויו. "העשירים מול כל השאר - פרויקט מיוחד", הכריז השער של "אקונומיסט". ואילו המגזין האמריקאי הנחשב "אטלנטיק" מדווח בשערו על "המעמד השליט החדש".

כולם מספרים אותו סיפור: התפלגות ההכנסות במערב הופכת מעוותת יותר ויותר - לטובת העשירים ולרעת העשירים פחות, שהולכים והופכים לעניים יותר. במלים אחרות: המשתתפים בכנס דאבוס נהים עשירים, חזקים ומשפיעים יותר - וכל השאר שוקעים לעולם אפור יותר של תעסוקה נמוכה, חינוך ירוד, אבטלה גבוהה, הכנסה מתכווצת והשפעה פוליטית דועכת.

ביום הראשון של הכנס כמעט לא היה פאנל או מפגש כלכלנים אחד שבו לא עלה הנתון הידוע על אי-השוויון בארה"ב: 1% העשירים באמריקה מחזיקים בכמעט מחצית מהעושר של האומה כולה. היו כמובן שיחות ותחזיות כלכליות, הרבה דיבורים על משבר החובות באירופה ודיונים על התפקיד העולה של סין ושל הודו בכלכלה העולמית.

בדאבוס, כמו תמיד, מדברים הרבה על פוליטיקה: ברמה הגבוהה ביותר העסקים מתחברים כמעט תמיד עם פוליטיקה, מדיניות ומאבק בין ארצות.

אבל בסופו של כמעט כל פאנל התחממו הרוחות באותה נקודה: כשהדיון הגיע לחלוקת הכנסות, לתעסוקה, למגזר הציבורי, לחינוך בגיל הרך. שם, היה ברור לכולם, משהו יסודי לא עובד ברבות מכלכלות המערב. ואילו אורחי דאבוס שהגיעו מהמזרח, כלכלנים וראשי ארגונים מסין ומהודו, לא מסתירים את הרגשות שלהם ומוכנים להצהיר לבין שיחם המערבי: "המאה הנוכחית היא העידן שלנו. עם הבעיות החברתיות שלכם אין לכם כלל מעמד להטיף לנו".

אפילו קלאוס שוואב, המייסד והרוח החיה שמאחרי הפורום הכלכלי העולמי וכנס דאבוס, סימן את הכיוון. במסמך המשימות והסיכונים שהוא מנפק לפני כל כנס הדגיש הפורום את פער ההכנסות, סולידריות בין מגזרים, ו"הכללה" של חלקים גדולים מהציבור בקבלת החלטות. הפאנלים הורכבו בהתאם.

אין מקום פנוי

כל זה לא אומר שהאווירה בדאבוס עכורה. השלג מחוץ למרכז אמנם כבד, אבל הצפיפות והחיוכים במסדרונות רבים, ואין מקום אחד פנוי בשום דיון ואנשים נאלצים לעמוד לאורך הקירות. כל הדיונים וארוחות הצהריים וערב הוזמנו מראש תוך דקות מפתיחת הרישום.

התחושה בכנס היא כי נוכחים כאן הרבה בכירים, יש עבודה, יש הזדמנויות, יש אפשרות להרוויח כסף, יש פוטנציאל להרחיב את הרשת החברתית של כל אחד, וניתן לחזק את המוניטין והסטאטוס. אנשי דאבוס הם לא פרחי עסקים: רובם מבוגרים ומנוסים, השיער הלבן וחליפות בשלושה חלקים שולטות, ויש פי כמה יותר גברים מנשים.

אנשי דאבוס לא נבהלים מהביקורות: ככלות הכל, הם רק עכשיו צלחו את המשבר הכלכלי הגדול זה 70 שנה - ושמרו על מעמדם. בדרך הם הצליחו לשכנע ממשלות וציבורים להעמיד לרשותם טריליוני דולרים של מימון, שבמקרה הטוב יהיו מימון ביניים - ולא מענק.

אנשי דאבוס אינם מקבץ מקרי של אנשים שלקחו יום חופש מהעבודה כדי ללכת לכנס: כרטיס הכניסה לארבעת ימי הכנס של דאבוס עולה 70 אלף דולר - לא כולל מלון, אוכל וסידורי הסעה. מאחר שכולם מנהלים, מרצים, כלכלנים ואנשי הממשל מהשורה הראשונה בעולם, כללי הסלקציה הטבעית הופכת אותם לחבורה מוכשרת, מקצועית, נחושה ושאפתנית בצורה יוצאת מהכלל. יותר מכל דבר אחר היא רוצה לשמור על מעמדה, ולכן אנשי דאבוס דרוכים ומוכנים לנהל את המתקפה ה"חברתית" החדשה - אם זו אכן תגיע.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#