דואגים לגז כחול-לבן, אבל לא לנו - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דואגים לגז כחול-לבן, אבל לא לנו

יבוא גז שווה לפרמיית ביטוח שעל ישראל לשלם

21תגובות

חברת הכנסת מירי רגב (הליכוד) פנתה אתמול אל ראש הממשלה בדרישה לדחות את יישום המלצות ועדת ששינסקי בשנתיים - על רקע האירועים במצרים, ופיצוץ צינור הגז ממצרים לישראל במהלך סוף השבוע. רגב טענה, במכתבה לראש הממשלה ובדברים שאמרה ל-TheMarker, כי האירועים מחייבים "לעודד פיתוח גז כחול-לבן על ידי חברות ישראליות, ובכך למנוע את התלות במדינות אחרות".

האירועים, לצערנו, מעודדים גם כך את פיתוח גז כחול-לבן על ידי חברות ישראליות. למעשה, החברות הישראליות - או בקיצור, יזמי הגז החתומים על התגליות של תמר ולווייתן - לא יכלו לברך יותר על התפתחות האירועים בעשרת הימים האחרונים, ובמיוחד הפיצוץ שהיה בצינור הגז. בבת אחת ענף הגז הטבעי בישראל הפך מענף תחרותי, ובו שני ספקים עיקריים מתגוששים זה בזה, לענף שבו ספק גז אחד מושבת כבר עתה לעשרה ימים - ויש חשש כבד אם להמשך האספקה שלו לישראל באופן קבוע. הענף התחרותי, לפיכך, נמצא בסכנה להפוך לענף בלתי תחרותי, הנשלט בידי מונופול גז יחיד. אמנם מונופול כחול-לבן, אבל עדיין מונופול.

גם בלי עזרתה של חברת הכנסת רגב, לפיכך, היזמים הישראליים קיבלו עידוד עסקי יוצא דופן בשבועיים האחרונים. ללא ספק, לקוחות פרטיים רבים אשר שקלו להתקשר בחוזים לאספקת גז עם הספק המצרי, יחשבו עתה פעם נוספת ויעבירו את החוזים לידי הספק הישראלי. עקומת הביקוש שהספק הישראלי רואה לנגד עיניו - זינקה לשמיים.

בנוסף לגידול בהיקף הגז שיימכר על ידו, הספק הישראלי גם יכול לצפות לשיפור ניכר במחיר שבו הוא מוכר את הגז שלו. כיום הספק הישראלי מוכר את הגז לחברת החשמל במחיר שהוא כשליש ממחיר החלופות העומדות לנגד עיני חברת החשמל (נפט ופחם). הירידה לשליש המחיר משקפת את התחרות העזה ששררה בין הספק הישראלי למצרי. בהעדר תחרות, הספק הישראלי יכול לשאוף וכמעט לשלש את המחיר שלו - כל זמן שהוא ישאר זול ממחיר הנפט או הפחם, הוא יכול להיות בטוח שימצאו קונים לגז שלו.

בניגוד להלך הרוח של חברת הכנסת רגב, האירועים כלל אינם מחייבים "לעודד פיתוח גז כחול-לבן". האירועים, תודה לחוסני מובארק, כבר דאגו לעודד את היזמים עד מאוד. מאחר שמצבם של יזמי הגז הישראליים השתפר עסקית פלאים, כלל לא ברור איזו נחיצות יש לפתע לעודד אותם עוד. הרי אם מדינת ישראל סברה, בתנאים של תחרות עזה, כי ניתן לגבות מיזמי הגז מיסוי בשיעור של כמחצית מרווחיהם, ניתן להניח שבתנאים של העדר תחרותיות וכתוצאה מכך רווחיות גואה, מדינת ישראל צריכה דווקא לשקול להגדיל את המיסוי המוטל עליהם עוד, הלא כן?

ההיגיון הכלכלי הפשוט הזה, מתברר, הוא נפלא מבינתם של חברי הכנסת - או שמא חברי הכנסת פשוט אינם כנים עם בוחריהם. זהו אינו הצורך "לעודד גז כחול-לבן" שמדבר מגרונם, אלא הצורך להתכופף בפני האינטרסים של ה"גז כחול-לבן", בעידן שבו הספק הישראלי יהנה ממעמד של מונופול, ולכן יוכל להציב דרישות גבוהות במיוחד ממדינת ישראל.

יכול להיות, כמובן, שחברי הכנסת צודקים. אם מדינת ישראל תמצא עצמה בסיטואציה שבה היא נתונה בידיו של הספק הישראלי, שהוא לבדו יהיה אחראי לאספקת הגז המשמש ל-40% מייצור החשמל בישראל, למדינת ישראל לא תהיה כנראה הרבה ברירה אלא להיכנע לתכתיביו. מצב כזה, מקומם ככל שיהיה, יחייב את המדינה להתפשר - והמבחן יהיה אם המדינה תצליח להתפשר בחוכמה. למשל, בדרך של מתן התחייבות רכישה של גז מהספק הישראלי למשך שנים ארוכות - התחייבות שתפתור את כל בעיות המימון של הספק הישראלי, ותאפשר לו להקדים את הפקת הגז - אבל זאת במחיר מינימלי סביר. כנראה שמחיר שהוא שליש מעלות הנפט כבר לא נצליח לראות כאן, אבל לפחות ניתן למזער את הנזק בהתעקשות על מחיר שהוא לא בהרבה יקר מכך.

לחלופין, ניתן לחשוב על חלופות שיאפשרו למדינת ישראל להימנע מתלות בספק יחיד - גם אם הוא "כחול-לבן" וכשר למהדרין. אלה הן החלופות של יבוא גז טבעי לישראל באמצעות מתקן של הנזלת גז. מתקן יבוא גז אמנם עולה הרבה מאוד כסף, 300-500 מיליון דולר, והוא לכאורה מיותר במדינה שזה עתה מצאה רזרבות גז גדולות מהיקף הצריכה שלה ל-30 השנים הקרובות, אבל הוא מצטייר ככדאי במיוחד אל מול החלופות. לא רק שיבוא יפתור את בעיית התלות באספקת הגז הלא יציבה ממצרים, אלא שיבוא כזה ישחרר את ישראל מעולו של מונופול גז שרודה בה. מהבחינה הזאת, מתקן יבוא גז הוא סוג של פרמיית ביטוח שמדינת ישראל צריכה לשלם - כדי להבטיח שלא יתעללו באספקת הגז שלה, מסיבות גיאופוליטיות או עסקיות.

חברי כנסת שבאמת דואגים למצב האינטרס ה"כחול-לבן" - האינטרס של כל אזרחי ישראל, ולא רק של כמה יזמי גז בתוכם - צריכים היו כנראה לקדם הצעת חוק ליבוא גז. מעניין שדווקא להצעה הזאת אין לובי רעשני בכנסת.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#