יש עוד 130 אלף גלנטים בישראל - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יש עוד 130 אלף גלנטים בישראל

תכנון ובנייה

תגובות

>> איני מכיר את פרטי פרשת גלנט מעבר לפרסומים בעיתונות, אך איני מתפלא על האי בהירות האופפת את הנחלה המדוברת, שלגודלה וגבולותיה גרסאות רבות.

מסתבר ששום גורם רשמי, בכלל זה מינהל מקרקעי ישראל ועד המושב וועדות התכנון, אינו יכול לומר בוודאות מה הוקצה לאלוף יואב גלנט ומה נטל זה לעצמו, אם בכלל. הכאוס הקנייני והתכנוני הזה הוא שגרת יומם של עורכי דין העוסקים במקרקעין במגזר החקלאי ובמיוחד במושבים.

באופן היסטורי, קרקעות מדינה לצורכי התיישבות הוקצו לסוכנות היהודית, שהעניקה רישיון שימוש לאגודה השיתופית בכלל שטח המושב (המכונה משבצת). האגודה בתורה העניקה מעמד בנחלות לחברי האגודה. פרצלציה במשבצת לא נעשתה מעולם והזכויות בנחלות אינן רשומות בטאבו.

כתוצאה מכך, כדי לברר למי הזכויות בנחלה יש לקבל מהמינהל אישור זכויות, מסמך שלגביו נפסק כי אינו מרשם מדויק וממצה. כדי לברר את גבולותיה של נחלה יש לפנות לאגודה השיתופית, ולנסות להבין ממפות ותרשימים ישנים את המצב לאשורו.

הממצאים שבמסמכים כפופים הן להיתרים והרשאות שניתנו בעל פה והן לנוהג ומנהגים מקומיים. אם לא די בכך, חלק מהסכמי המשבצת, המעגנים ישירות זכויות מושבים מסוימים בקרקע, אינם בתוקף וחידושם מתעכב בגלל מחלוקות עם המינהל, הן בקשר לגבולות המשבצת והן בעניינים כספיים.

זאת ועוד, המושג נחלה עצמו אינו חד-משמעי וכולל למעשה שלוש חטיבות קרקע שונות: חלקה א' - המיועדת למגורים; חלקה ב' - שטח חקלאי ליחידים; וחלקה ג' - שטח חקלאי של האגודה כולה. את התמונה המסובכת ממילא מסבכים עוד המושגים והמוסדות המשפטיים הבאים, שהגדרתם גמישה ומשתנה לעתים ממושב למושב: "בן ממשיך", "הרחבה", "משק עזר" ו"בית מקצועי".

קושי נוסף מוסיפה הפסיקה, שקבעה שאין בהכרח זהות בין חברות באגודה השיתופית לזכויות קנייניות במשק או בנחלה, וכן כי חברות באגודה ובעלות בנחלה אינן מקנות בהכרח זכויות למים ולמכסות ייצור. עוד יש לזכור כי שעבודים על זכויות בנכסים שבמושב יכולים להיות רשומים במינהל, במרשם המשכונות או במרשם אצל רשם האגודות השיתופיות. מצב הדברים הזה אינו מאפשר ודאות בעסקות.

הדבר פוגע לא רק בתחום הנדיר יחסית של הליכי מינוי רמטכ"ל, אלא באפשרויות לבצע ולממן עסקות במושבים. מדובר בכ-130 אלף איש במאות מושבים החולשים על קרקעות בשטח של כמיליון דונם, ושזכויותיהם לוטות בערפל.

גם הציבור נפגע כתוצאה מכך. בשנתיים האחרונות נתקלנו, כמייצגי בנקים, בקשיים במימון ההקמה של מערכות סולאריות לייצור חשמל על גגות מבנים במושבים, עקב האי בהירות בשאלת הזכויות והקושי ברישום שעבודים.

הגיעה העת לפשט את מערך הזכויות במגזר החקלאי ולהסדיר הרישומים שבו, באופן שיאפשר קבלת נסח מחייב המתייחס לשטח מוגדר, והמפרט בעלות, הערות ושעבודים, כפי שהדבר נעשה בהצלחה במגזר העירוני.

הניסיון מלמד שאין לסמוך על מינהל מקרקעי ישראל שייזום מהלך כזה - היוזמה והביצוע צריכים לבוא מהמחוקק.

הכותב הוא ראש מחלקת נדל"ן במשרד עורכי הדין תדמור ושות'

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#