יש עוד 130 אלף גלנטים בישראל

תכנון ובנייה

ירון גרופמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים1

>> איני מכיר את פרטי פרשת גלנט מעבר לפרסומים בעיתונות, אך איני מתפלא על האי בהירות האופפת את הנחלה המדוברת, שלגודלה וגבולותיה גרסאות רבות.

באופן היסטורי, קרקעות מדינה לצורכי התיישבות הוקצו לסוכנות היהודית, שהעניקה רישיון שימוש לאגודה השיתופית בכלל שטח המושב (המכונה משבצת). האגודה בתורה העניקה מעמד בנחלות לחברי האגודה. פרצלציה במשבצת לא נעשתה מעולם והזכויות בנחלות אינן רשומות בטאבו.

כתוצאה מכך, כדי לברר למי הזכויות בנחלה יש לקבל מהמינהל אישור זכויות, מסמך שלגביו נפסק כי אינו מרשם מדויק וממצה. כדי לברר את גבולותיה של נחלה יש לפנות לאגודה השיתופית, ולנסות להבין ממפות ותרשימים ישנים את המצב לאשורו.

הממצאים שבמסמכים כפופים הן להיתרים והרשאות שניתנו בעל פה והן לנוהג ומנהגים מקומיים. אם לא די בכך, חלק מהסכמי המשבצת, המעגנים ישירות זכויות מושבים מסוימים בקרקע, אינם בתוקף וחידושם מתעכב בגלל מחלוקות עם המינהל, הן בקשר לגבולות המשבצת והן בעניינים כספיים.

זאת ועוד, המושג נחלה עצמו אינו חד-משמעי וכולל למעשה שלוש חטיבות קרקע שונות: חלקה א' - המיועדת למגורים; חלקה ב' - שטח חקלאי ליחידים; וחלקה ג' - שטח חקלאי של האגודה כולה. את התמונה המסובכת ממילא מסבכים עוד המושגים והמוסדות המשפטיים הבאים, שהגדרתם גמישה ומשתנה לעתים ממושב למושב: "בן ממשיך", "הרחבה", "משק עזר" ו"בית מקצועי".

קושי נוסף מוסיפה הפסיקה, שקבעה שאין בהכרח זהות בין חברות באגודה השיתופית לזכויות קנייניות במשק או בנחלה, וכן כי חברות באגודה ובעלות בנחלה אינן מקנות בהכרח זכויות למים ולמכסות ייצור. עוד יש לזכור כי שעבודים על זכויות בנכסים שבמושב יכולים להיות רשומים במינהל, במרשם המשכונות או במרשם אצל רשם האגודות השיתופיות. מצב הדברים הזה אינו מאפשר ודאות בעסקות.

הדבר פוגע לא רק בתחום הנדיר יחסית של הליכי מינוי רמטכ"ל, אלא באפשרויות לבצע ולממן עסקות במושבים. מדובר בכ-130 אלף איש במאות מושבים החולשים על קרקעות בשטח של כמיליון דונם, ושזכויותיהם לוטות בערפל.

גם הציבור נפגע כתוצאה מכך. בשנתיים האחרונות נתקלנו, כמייצגי בנקים, בקשיים במימון ההקמה של מערכות סולאריות לייצור חשמל על גגות מבנים במושבים, עקב האי בהירות בשאלת הזכויות והקושי ברישום שעבודים.

הגיעה העת לפשט את מערך הזכויות במגזר החקלאי ולהסדיר הרישומים שבו, באופן שיאפשר קבלת נסח מחייב המתייחס לשטח מוגדר, והמפרט בעלות, הערות ושעבודים, כפי שהדבר נעשה בהצלחה במגזר העירוני.

הניסיון מלמד שאין לסמוך על מינהל מקרקעי ישראל שייזום מהלך כזה - היוזמה והביצוע צריכים לבוא מהמחוקק.

הכותב הוא ראש מחלקת נדל"ן במשרד עורכי הדין תדמור ושות'

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker