בדיינרס רוצים שהישראלים ילמדו מהאמריקאים לגלגל חובות - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בדיינרס רוצים שהישראלים ילמדו מהאמריקאים לגלגל חובות

ראג'יב קאדהה, יו"ר חברת דיינרס העולמית, מחכה ש"האשראי המתגלגל", אלמנט שכיח אצל האמריקאים, יכבוש גם את ישראל ויניב לחברת כרטיסי האשראי שלו ריבית דו-ספרתית שיכולה להגיע ל-20% ■ "ארה"ב היתה בעבר מונעת קרדיט בצורה קיצונית, ואני רואה את התנהגות האנשים משתנה שם כיום; בישראל יש הזדמנות דווקא ללכת בכיוון ההפוך"

תגובות

ראג'יב קאדהה מודה כי הוא לא יודע אם אי פעם יחזור למולדתו. אחרי 11 שנה שבהן הוא עובד בארה"ב הוא רואה את עצמו כיום כאזרח אמריקאי. הילדים שלו, הוא מעיד, אמריקאים לגמרי. כך שגם ביום שבו יפרוש - הוא כלל לא בטוח שישוב להודו.

לדברי קאדהה, שנולד בדלהי, אמו רצתה שיהיה רופא, ואביו, שעבד בחברת מסילות הרכבת, רצה שיהיה מהנדס. אבל בקולג', כשנחשף לאפשרות לעשות תואר שני במינהל עסקים, הוא הרגיש כי הוא מעדיף את התחום העסקי - מסלול שלאור ההון שצבר והאופציות למניות החברה האם של דיינרס, DFS, שבהן הוא מחזיק כיום, השתלם יותר.

בישראל נהוג ללחוץ על יורדים שיחזרו.

"לא רק בישראל, גם אצלנו בהודו לוחצים שאחזור. ההורים שלי, ההורים של אשתי, כולם ישמחו אם אחזור".

צילום: טלי מאייר

במהלך לימודי ה-MBA הוא הצטרף לשלוחה ההודית של סיטיבנק ועבד בה תשע שנים, אז עבר לארה"ב. בסך הכל הוא שימש 18 שנה בנקאי בסיטי, עד שלפני שנתיים וחצי מונה לתפקיד נשיא דיינרס העולמית. כמה חודשים לאחר מכן, פרץ משבר האשראי העולמי. קאדהה הגיעה לישראל כאורח של שותפיו המקומיים: ויזה כאל ישראל.

הענף שבו הוא פועל יצא נשכר מהגיאות והאווירה הטובה בשווקים בשנתיים שחלפו. ב-2010 הציגה החברה האם שלו DFS (דיסקברי פייננשיאל סרוויסז) רווח מפעולות נמשכות של 765 מיליון דולר ורווח נקי של 667 מיליון דולר - מספרים מצויינים, אבל פחות טובים מבשנתיים שקדמו להם. ב-2009-2010 הציגה החברה רווח מפעולות נמשכות של יותר ממיליארד דולר בכל שנה. מניית DFS עלתה בכ-200% מאז השפל שבו היתה בתחילת 2009, אבל צריכה עוד לזנק בכ-40% כדי לחזור לשיא שבו היתה באמצע 2007.

היית בסיטיבנק בארה"ב כמעט עשור לפני קריסת השווקים בסוף 2008. במבט לאחור יכולת לראות את הסערה מגיעה?

"אני לא צפיתי את המשבר, אני לא חושב שמישהו ראה אותו מגיע. כשאתה נמצא במקום באותו רגע - אתה לא יכול לראות. התבססנו על האינפורמציה שהיתה נגישה לנו באותו זמן וכל המודלים שנוסו בעבר כדי לראות מה יהיה ההפסד שלנו במקרה של מיתון - לא עבדו. המודלים האלה התבססו על מידע מהעבר שלא היה רלוונטי. נתוני עבר לא מאפשרים לחזות את העתיד. אך מה שחשוב הוא מה שלמדנו מהמשבר".

אז מה למדת?

"שצמיחה לשם צמיחה זה לא דבר טוב. קל מאוד לחברה לגדול, במיוחד בתחום שלנו. אבל אם לא תנהל את הצמיחה שלך טוב - תפסיד בסוף. ובתחום שלנו, שבו בחירת הלקוחות היא הדבר החשוב ביותר, הזמן הטוב ביותר להימנע מהפסד הוא השלב שבו אתה בוחר את הלקוח. המשבר היכה בכולם, אבל היינו בררנים מאוד בבחירת הלקוחות שלנו בשנים שקדמו לו - בניגוד לחברות אחרות שגדלו באגרסיוויות בתקופה הזו. ובעסקי ההלוואות העניין הוא שאין ארוחות חינם".

היית נותן את הסופרלטיבים האלו גם לפעילות שלכם בישראל?

"ישראל לא ממש עברה משבר. הוא לא היכה בה. הביצועים של המשק הישראלי מצויינים. רמת האבטלה נמוכה והצמיחה גבוהה, ועל זה מגיע קרדיט לקובעי המדיניות.

"מבחינת דיינרס בישראל, אני רואה את חצי הכוס המלאה בפעילות שלנו פה, בכך שיש הזדמנות נהדרת בישראל העומדת לפנינו. בכל השנים הקודמות לא עשינו מספיק כדי להחדיר לפה את המותג שלנו. המוצר שלנו קצת שונה בישראל לעומת ארה"ב. בסיס הלקוחות בישראל הוא החלק העליון של השוק. אלה לקוחות שמוציאים הרבה כסף על הכרטיס, יחסית לכרטיסים אחרים. זאת בזמן שבארה"ב דיסקברי הוא כרטיס להמונים ודיינרס נפוץ בעיקר ככרטיס אשראי לצורך הוצאות של העובד על חשבון החברה".

האם יש שוני בין ישראל לבין ארה"ב בשיעורי הריבית שאתם גובים?

"המוצר שונה לגמרי בשתי המדינות. בארה"ב יש יותר אשראי, ולכן ההכנסות מריביות מהווות חלק גדול יותר מסך ההכנסות של הקבוצה. בנוסף, בעוד שבישראל אתה משלם את כל הוצאות כרטיס האשראי בסוף החודש, בארה"ב מדובר ב'אשראי מתגלגל'. בסוף החודש האמריקאים מחליטים מה הם רוצים לשלם עכשיו ואיזה שיעור מהחובות הם רוצים לגלגל הלאה. הריבית הממוצעת בעסקות מתגלגלות היא 16%-18% בשנה והיא יכולה להגיע גם לשיעור של 21%. בישראל עדיין לא משתמשים בשירות הזה. הישראלים לא אוהבים ללוות, ובדרך כלל מחייבים את כל הרכישה מיד באותו החודש. גם באירופה זה לא פופולרי כל כך לפרוס את תשלומי האשראי".

אתה מאמין שההרגלים האלה יגיעו לישראל?

"אני רואה בזה אבולוציה של השוק. בהודו למשל זה לא היה נפוץ, אבל בעשור האחרון התופעה של אשראי ופריסת ההחזר גדלה מאוד, אפילו יותר מדי. שוק האשראי בהודו גדל בצורה אגרסיווית מאוד וכל אחד יכול לקבל אשראי. ראינו, ואנחנו עדיין רואים, רמות גבוהות מאוד של הפסדים לחברות שם".

אתה קורא לזה אבולוציה של השוק, אבל לא צריך להודות על כך שהישראלים לא אימצו את ההרגלים האמריקאיים הקלוקלים?

"גלגול אשראי הוא לא רע כל זמן שזה מנוהל היטב. נכון, ארה"ב היתה בעבר מונעת קרדיט בצורה קיצונית, ואני רואה את התנהגות האנשים משתנה שם כיום. פה בישראל יש הזדמנות דווקא ללכת בכיוון ההפוך מארה"ב. זה צריך להיעשות באחריות. מאוד מפתה עבור הצרכנים ללוות כסף".

"אי אפשר להוריד את רמת האשראי לאפס"

אתם מרגישים בשינוי בהתנהגות הצרכנית מאז המשבר הפיננסי?

"כשאני בוחן את התנהגות הצרכנים מאז המשבר, היא בהחלט השתנתה. גם כשאני בוחן את ההתנהגות שלי עצמי אני מבחין בשינוי. הצרכנים האמריקאים צימצמו את הסתמכותם על אשראי. עם זאת, צריך לזכור שאשראי הוא אחד המנועים החזקים לצמיחה של המשק. התגובה למשבר, שיתוק מוחלט של שוק האשראי, היתה לדעתי מוגזמת. אסור להלוות יותר מדי, אבל גם אי אפשר להוריד את רמות האשראי לאפס".

חוסר הוודאות הכלכלי העולמי והירידה בהוצאות הצרכנים מאיימות על העסקים שלכם?

"אנשים תמיד צריכים לבזבז כסף והם ימשיכו לעשות את זה. אנחנו יכולים לעזור להם לעשות את זה באחריות ולאפשר להם לנהל את מצב החוב שלהם. כל זמן שנצליח למשוך אותם לבזבז דרך הכרטיס שלנו - נצמח".

איך אתם מתמודדים עם המדינות שנמצאות במשבר חוב באירופה למשל? יש לכם מדיניות שלא לגייס שם לקוחות בגלל הסיכון?

"לא. דווקא ביוון, לדוגמה, יש לנו את אחד הסניפים הכי טובים והכי רווחיים. ההנהלה שם מצוינת ועוזרת ללקוחות להתמודד עם המצב הבעייתי שמולו הם עומדים. חוץ מזה, במסגרת מודל הניהול שלנו אנחנו לא אומרים לשותפים שלנו מה לעשות או מה לא לעשות".

צילום: טלי מאייר

ההתאוששות מהמשבר בארה"ב לא היתה מהירה מדי?

"אנחנו עדיין בתהליך התאוששות. בארה"ב הלקוחות מבזבזים יותר ויותר כל הזמן, והמכירות עולות. הלקוחות שלנו מוציאים יותר ויש שיפור מתמיד משנה לשנה. בארה"ב המצב נראה טוב יותר, באמריקה הלטינית ההתאוששות יפה מאוד, באירופה יש עדיין מדינות שבהן המצב לא מתרומם".

הדבר הכי חם עכשיו בתחום כרטיסי האשראי הוא הסמארטפונים, שיהיה ניתן לשלם איתם. מה תהיה ההשפעה של השינויים הטכנולוגיים בתחום?

"כולם מתרכזים בזה עכשיו. האתגר הוא לקחת את ההובלה בתחום הזה ואנחנו משקיעים הרבה מחקר ועבודה בתחום הזה. דיסקברי נבחרה כשותפה במיזם משותף של שלוש חברות התקשורת המובילות בארה"ב - AT&T, ורייזון וטי-מובייל".

אז כרטיסי האשראי ייעלמו בקרוב?

"לא. נראה עוד סמארטפונים אבל הכרטיסים לא ייעלמו בקרוב".

נאמנות, שירות, ביצועים

קאדהה מונה לתפקיד כמה חודשים לאחר שדיינרס נרכשה מסיטי על ידי רשת כרטיסי האשראי DFS תמורת 165 מיליון דולר.

"הרכישה של דיינרס על ידי DFS היתה צעד אסטרטגי. דיסקברי הוא כרטיס אשראי אמריקאי, ודיינרס חזקים מאוד מחוץ לארה"ב. DFS ניצלו הזדמנות לרכוש את דיינרס ולהפוך על ידי כך לחברה גלובלית", אומר קאדהה.

מה היה החזון שלך כשנכנסת לתפקיד? מה החזון שלך כיום?

"להיות מנפיקי הכרטיסים הגדולים בארה"ב. אנחנו אחת מחברות שירותי האשראי הגדולות בעולם עם 25 מיליון לקוחות. אנחנו אולי לא החברה הכי גדולה, אבל החברה המובילה במגוון מבחינת שביעות רצון הלקוחות, נאמנות הלקוחות והפורטפוליו שלנו הוא הטוב ביותר. זה הוכח בנתוני החובות המסופקים וההפסדים מלקוחות - שהם הטובים ביותר בין חברות האשראי בארה"ב. נשארנו רווחיים גם בשיא המשבר והיינו כנראה חברת האשראי עם הביצועים הכי טובים במהלכו".

מה דעתך על אי הסדרים שנתגלו בשנה האחרונה בדו"חות של השותף שלכם, ויזה כאל ישראל?

"אני לא רוצה להתייחס למה שקרה בוויזה, אלה דברים שקורים בעסקים. כל זמן שיש לנו אמון אחד בשני - היחסים שלנו ישארו חזקים. האתגר הכי גדול הוא לראות שמערכת היחסים הטובה בינינו תמשיך לעבוד".

מה הם מנועי הצמיחה בישראל?

"אנחנו רוצים כמובן להגדיל את מספר הכרטיסים. כמו כן, להגדיל את מספר בתי העסק שמכבדים את הכרטיס שלנו, אנחנו רוצים לבדל את עצמנו מחברות אשראי אחרות. בכל העולם לא מעניין אותנו להיות הכי גדולים. אנחנו שואפים להיות הכי טובים - בנאמנות לקוחות, בשירות לקוחות ובביצועים".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#