מה נדרש מפנסיונר שעובר לגור בחו"ל - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה נדרש מפנסיונר שעובר לגור בחו"ל

דרך אחת של קשישים להתמודד עם הירידה ברמת החיים היא לעבור לחו"ל, למקום שבו המחיה זולה יותר ■ האם גמלאים שעושים זאת ימשיכו לקבל את הפנסיה שלהם כסדרה?

12תגובות
גרמניה זוג קשישים
בלומברג

בתחילת השבוע פירסמנו כאן כי בקרנות הפנסיה יש בעיה: הן משלמות לעתים גמלה גם לפנסיונרים שכבר מתו ושאינם זכאים כמובן. במקרה כזה, מי שמשלם את החשבון הם עמיתי הקרן שנותרו בחיים. בכירים בקרנות הפנסיה מעריכים כי מדובר בעשרות מיליוני שקלים בשנה. עיקר הבעיה היא עם פנסיונרים שמתו בחו״ל ושאין לגביהם מידע.

גמלת הפנסיה מורכבת משני רכיבים עיקריים: קצבת זיקנה שמשולמת על ידי ביטוח לאומי (2,200 שקל בחודש), שמקבל אותה כל אזרח ישראלי שעמד בתנאי תשלום לביטוח לאומי של 144 חודשים. הרכיב השני הוא החיסכון הפנסיוני בקופות הגמל, קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים.

מאחר שהמשמעות של חיסכון פנסיוני פירושו ויתור על רמת חיים נוכחית לטובת רמת חיים בעתיד, השאלה המרכזית שמטרידה כל חוסך היא כמה תהיה הגמלה החודשית שממנה הוא אמור להתקיים אחרי הפרישה. השאיפה היא שתהיה קרובה ככל האפשר להכנסה של לפני הפרישה.

מחקרו של ד"ר עדו קאליר, מומחה פנסיה וחיסכון לטווח ארוך מהקריה האקדמית אונו, העלה כי הפנסיונרים העתידיים ייאלצו להוריד את רמת חייהם באופן דרסטי. למשל, התא המשפחתי של העשירון השביעי, שלפני הגמלה נהנה משכר ממוצע של 15.8 אלף שקל נטו בחודש, יקבל רק 57% מהשכר האחרון שלו בעת היציאה לגמלה, כלומר 9,000 שקל נטו. העשירון הרביעי, שמשתכר 9,700 שקל נטו בחודש, יסתפק ב–6,200 שקל נטו בחודש — 64% מהמשכורת האחרונה שלו.

חיים יותר

בעיית תשלומי הפנסיות אינה בלעדית לישראל, ותהליך דומה מתרחש במדינות רבות. לדברי קאליר, ״אנשים אינם חוסכים מספיק. חלקם התחילו לחסוך בגיל מאוחר, אחרים משכו צבירות, כמו פיצויי פרישה, חלקם סבלו מכיסוי חלקי. בנוסף, הריבית הנמוכה פוגעת בקצב הצבירה, ותוחלת החיים העולה מגדילה את המקדם. במלים אחרות, אנחנו חיים יותר וחוסכים פחות. התוצאה: קצבאות פנסיה נמוכות, שגורמות לירידה ברמת החיים בעת הפרישה״.

אחת הדרכים להתמודד עם הירידה ברמת החיים היא לעבור לגור במקום שבו המחיה זולה יותר. אבל אנשים עוברים לחו"ל מכל מיני סיבות — אפילו להיות קרובים לנכדים. עכשיו נשאלת השאלה מה קורה לאנשים האלה, ואם ימשיכו לקבל את הפנסיה שלהם כסדרה.

לכאורה התשובה אמורה להיות פשוטה: מה זה משנה היכן אני חי, אם שילמתי כל החיים לביטוח לאומי ולקרן הפנסיה — יואילו בטובם אותם גופים להעביר את הכסף. במדינות מערביות כמו צרפת, נדרשים הזכאים לפנסיה מהביטוח הלאומי הצרפתי CNAV להתייצב בכל שנה בקונסוליה הצרפתית במדינה שבה הם חיים ולקבל אישור חיים החתום על ידיהם. אישור זה מועבר לצרפת, ומאפשר להם לקבל את הפנסיה באופן סדיר.

בקרן פנסיה בישראל בשלב זה אין בעיה — למרות עניין המבוטחים המתים והרצון של קרנות פנסיה לתקן את החוק. הכסף מועבר לחשבון בישראל, ומשם לכל מקום בעולם. ואולם המצב מורכב קצת יותר עם תשלומי הביטוח הלאומי. ראשית, יש לשאול אם המבוטח עבר להתגורר בחו״ל לפני קבלת הגמלה או אחרי שיצא לפנסיה. במקרה השני הוא ימשיך לקבל אותה בכל מקום בעולם, אך אם הוא עבר להתגורר בחו״ל לפני קבלת הגמלה — המצב מסובך קצת יותר.

אם הוא גר במדינה שחתומה עם ישראל על אמנה לביטחון סוציאלי, הוא יוכל לקבל את הגמלה מביטוח לאומי. אם לא — לאחר חצי שנה הגמלה מופסקת. עם ארה"ב, למשל, אין לישראל אמנה, אבל עם מדינות רבות אחרות יש. כדאי בכל מקרה לבדוק לפני שעוברים. לבכירים בתחום יש פתרון: "שהמבוטח יגיע לישראל רגע לפני היציאה לפנסיה, יתחיל לקבל גמלה בישראל ואז יחזור לחו"ל". עם זאת, בביטוח לאומי יודעים מי מתגורר בחו"ל (בניגוד לקרנות הפנסיה), וכדי למנוע תשלום למי שמת — לאחר חצי שנה של שהייה בחו"ל, הגמלה מופסקת עד להסדרה.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#