בעקבות המצב במצרים: ישראל תשקיע 300 מיליון דולר בתשתית ליבוא גז נוזלי - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בעקבות המצב במצרים: ישראל תשקיע 300 מיליון דולר בתשתית ליבוא גז נוזלי

בדיון שערך משרד התשתיות ביום חמישי סוכם כי חברת נתג"ז תקים מצוף להזרמת גז מול חדרה ■ המתקן המקורי שאותו התעתדה הממשלה להקים עד 2015 נועד להקנות לישראל עצמאות מסוימת לנוכח התלות בספקי הגז הפרטיים במשק

22תגובות

>> מדינת ישראל תחל בקידום פרויקט ליבוא מזורז של גז טבעי נוזלי (LNG): ל-TheMarker נודע כי ביום חמישי החליט שר התשתיות, עוזי לנדאו, לקדם הנחת מצוף להזרמת גז טבעי מול חופי חדרה - במקום להקים מתקן קבוע לקליטת LNG ולגיזוזו, במטרה לאפשר יבוא LNG לצורכי המשק כבר בסוף 2012.

האחריות לביצוע הפרויקט תופקד בידי חברת נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז), שתפרסם עוד החודש בקשה בינלאומית לקבלת מידע (R.F.I) אודות פרויקטים מסוג זה. במקביל, תפנה חברת החשמל לחברות המחזיקות במכליות שינוע וגיזוז LNG בבקשה לברר אודות אפשרויות חכירתן. מדובר בעיקר בחברת אקסלרייט (Accelerate) האמריקאית, שמחזיקה במרבית מכליות הגיזוז בעולם, והיא היחידה שיש לה ניסיון מוכח במיזמים אלה. ככל הידוע, חברת החשמל כבר קיימה כמה פגישות עם ראשי אקסלרייט במטרה ללמוד על היתכנות הפרויקט. העלות הכוללת של הפרויקט מוערכת בכ-300 מיליון דולר לפחות - בלא עלויות רכש גז - בהנחה כי תידרש תקופת התקשרות של חמש שנים לפחות. היקף רכישת הגז מדי שנה מוערך ב-1.5-2.5 BCM. ההחלטה הסופית באשר לקידום הפרויקט תיפול בעוד כחודש. בין היתר, משום שהניסיון בביצוע מיזם מסוג זה מצומצם, ונתון כיום בעיקר בידי חברת זרה אחת.

בפברואר 2008 החליט הקבינט החברתי-כלכלי לצאת במכרז בינלאומי להקמת מתקן יבוא LNG לחופי ישראל. זאת, במתכונת B.O.T, שבמסגרתה יקבל זכיין פרטי את הזכות להקים את המתקן ולתפעלו למשך 30 שנה, תמורת התחייבות לרכישת 1-4 מיליארד מ"ק גז טבעי (4 BCM) מדי שנה, וגביית עמלות תפעול. מדובר היה במתקן בטכנולוגיית FSRU (Floating Storage Regasification Unit) - אונייה שקולטת גז טבעי נוזלי מאוניית LNG העוגנת בקרבתה - מגזזת ומזרימה אותו באמצעות צינור תת-ימי אל החוף. טכנולוגיה זו היא השכיחה כיום בעולם, וכרוכה בעלות גבוהה יחסית של 300-500 מיליון דולר. ואולם, קשיים בהליכי האישור הסטטוטורי של המתקן הובילו בשנתיים האחרונות לייקורו המשמעותי - כאשר תגליות תמר ודלית צמצמו ממילא מן המוטיווציה הממשלתית לקדמו.

במאי אשתקד נחשף ב-TheMarker כי במשרד התשתיות החלו בבחינת טכנולוגיה חדישה יותר, במטרה להוזיל משמעותית את הפרויקט ולפשט את הליכי אישורו הסטטוטורי. מדובר בהקמת מצוף (Buoy), שאליו מעבירה אניית LNG מגזזת את הגז הטבעי - ומשם הוא מוזרם אל החוף. כפי שמסתמן כעת, יונח הצינור מול מזח פריקת הפחם של חברת החשמל בחדרה. אורכו יהיה 2-5 ק"מ. יתרונות טכנולוגיה זו נעוצים בפישוט היחסי של הפרויקט, במהירות רישויו והקמתו - המוערכת ב-24 חודשים - וכן בעלותו הנמוכה יחסית. עלות הקמת המצוף היא 80-120 מיליון דולר, ועלות חכירת אנייה מוערכת ב-40 מיליון דולר בשנה.

חסרונות הטכנולוגיה נעוצים בתלות במספר אוניות גיזוז מוגבל אשר פוקדות אתרים לתקופה של שנה או עונה, בעלויות אונייה גבוהות (כ-130 אלף דולר כיום), וכן בגז יקר יותר - הנרכש בעסקות נקודתיות (SPOT). מספרן של אוניות גיזוז ייחודיות אלה מוערך כיום בעולם בכ-13 בלבד. בשמונה מהן מחזיקה כיום Accelerate והאחרות בידי ממשלות כווית, ארגנטינה וחברת פרטית מתחרה. לפיכך, מדובר בטכנולוגיה אידיאלית לפתרון חירום מיידי, אך לא להעמדת חלופה מהותית לספקי הגז למשק.

המתקן המקורי שאותו התעתדה הממשלה להקים עד 2015 נועד להקנות לישראל עצמאות מסוימת לנוכח התלות בספקי הגז הפרטיים במשק, ובכך גם להבטיח מחיר תקרה לעסקות הגז במשק הישראלי ולהנגיש את המשק לעסקות SPOT בשוק הבינלאומי. זאת, בשל הידלדלות מאגר ים תטיס מול אשקלון ב-2014 והחשש מפני תלות בגז המצרי. ואולם, האירועים האחרונים בענף האנרגיה באזור הובילו לחשש קרוב יותר מפני הפסקת הזרמת הגז המצרי - תוך הישענות על מונופול גז ישראל (שותפות תמר).

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#