הדולר זינק ביותר מ-2% בעקבות הטלת חובת הנזילות על עסקות מט"ח של זרים - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הדולר זינק ביותר מ-2% בעקבות הטלת חובת הנזילות על עסקות מט"ח של זרים

לא יותר מ-30 שעות מאז הודיע על צו דיווח לעסקות גדולות בשוק המט"ח, מפעיל היום בנק ישראל הוראה חדשה המיועדת לצנן ולהגביל את פעילות המשקיעים הזרים בשוק המטבע הישראלי ■ ההוראה: חובת נזילות של 10% על עסקות עתידיות ועסקות החלפה של משקיעים זרים

24תגובות

בפעם השנייה בתוך יומיים מפתיע נגיד בנק ישראל סטנלי פישר במאבקו נגד התחזקות השקל: אתמול הודיע הנגיד כי החל מיום חמישי הבא תוטל על כל התאגידים הבנקאיים בישראל חובת נזילות של 10% בכל העסקות בנגזרי מט"ח (סוואפ ופורוורד) של תושבי חוץ, בהתאם להוראה חדשה של בנק ישראל.

ההחלטה החדשה של בנק ישראל באה בהמשך להחלטה שפורסמה שלשום, לחייב משקיעים זרים, כמו גם את תושבי ישראל, לדווח על כל עסקת מט"ח יומית בהיקף של יותר מ-10 מיליון דולר, ולחייב משקיעים זרים בלבד לדווח על כל עסקת מק"מ ואג"ח ממשלתי קצר מועד בהיקף של יותר מ-10 מיליון שקל.

בבנק ישראל גיבשו את שני המהלכים בחודשים האחרונים. המטרה הראשונית היא לבלום את התהליך הנמשך כבר יותר משלוש שנים, של תיסוף השקל מול המטבעות המובילים בעולם, הדולר והיורו, הגורמת לפגיעה ביצוא.

עד כה השתמש הנגיד במכשיר אחד במלחמתו בייסוף השקל: רכישת דולרים מאסיבית בשוק ההון בתל אביב. לאחר שרכישה של יותר מ-40 מילארד דולר שלא הביאה אותו ליעד הנדרש , החליט הנגיד להפעיל, בינתיים, שני צעדים חדשים.

בהחלטתו על חובת הדיווח פתח בנק ישראל ארגז כלים חדש שבו לא השתמש עד כה. עם זאת, מדינות שונות בעולם החלו באחרונה להשתמש בכלים דומים. כך למשל, במהלכים דומים לאלו שננקטו שלשום כבר משתמשות מדינות כמו ברזיל וצ'ילה (ראו מסגרת).

בנק ישראל הסביר אתמול כי "בחודשים האחרונים חל גידול ניכר בהיקף העסקות בנגזרות מט"ח שביצעו תושבי חוץ. חלק מהותי מהגידול מקורו בפעילות לטווח קצר של תושבי החוץ. צעד זה נועד לחזק את יכולת בנק ישראל להשיג את יעדי המדיניות המוניטרית, המדיניות בתחום מטבע חוץ והיציבות הפיננסית. צעד זה נעשה על ידי בנק ישראל במסגרת הצעדים הנשקלים על ידי הבנק ועל ידי האוצר בתחום המט"ח".

בשבוע שעבר שקדו בבנק ישראל הנגיד עם אנשי הפיקוח על הבנקים והצוות המשפטי של הבנק, על ניסוח שורה של צעדים שמטרתם להגביל את פעילות הזרים בשוק המט"ח. לא מן הנמנע כי בימים או בשבועות הקרובים ינקוט הבנק מהלכים נוספים. העובדה שהבנק פירסם שני מהלכים שמטרתם דומה שלשום ואתמול, ולא באותו יום, מוסברת בבנק בטעמים טכניים בלבד. בנק ישראל היה מתואם בפעילותו עם האוצר, באמצעות מנכ"ל המשרד, חיים שני.

להקטין את השפעת הזרים

לפי ההחלטה החדשה של בנק ישראל, הבנקים יחויבו להפריש 10% מהערך הנקוב של כל עסקת סוואפ (החלף) או פורוארד (קדימה) עם תושבי חוץ. את ההפרשה יצטרכו הבנקים להפקיד בבנק ישראל בפיקדון שאינו נושא ריבית.

מבחינת הבנקים המסחריים מדובר ב"כסף מת". כלומר בכסף שלהם ששוכב במרתפי בנק ישראל, בלי ריבית ומבלי שיוכלו לבצע עליו עסקות. מבחינת בנק ישראל מדובר ב"כרית ביטחון". ההפקדה תייקר לבנקים את עסקות הסוואפ והפורווארד ב-10-20 נקודות בסיס בעסקות שהמרווח בהן אינו גדול.

בבנק ישראל מקווים שהמהלך הזה יקטין את מספר עסקות הסוואפ והפורווארד של הזרים ואת היקפן. הרקע למהלך של בנק ישראל שלשום ואתמול הוא העלייה החדה שנרשמה בפעילות של תושבי חוץ בשוק נגזרי המט"ח (סוואפ ופורווארד) והעלייה החדה בחלק שלהם בפעילות בשוק המק"מ בישראל, שעלה מכ-2% בתחילת 2009 לכ-20% בסוף 2010.

הבנק חושש כי בעת משבר, או בשל שינוי בסנטימנט של משקיעי חוץ כלפי המשק הישראלי, מסיבה כלשהיא, המשקיעים הזרים יוציאו את הכספים שלהם מישראל בפרק זמן קצר מאוד, מה שעלול להשפיע על היציבות הפיננסית.

סיבה נוספת למהלכים החדשים של בנק ישראל, ויש שיגידו כי היא החשובה מבין שתיהן, היא מאמץ להקטין את ההשפעה שיש לפעילות לטווח קצר של הזרים על שוק המט"ח. בבנק ישראל סבורים שהזרמת הדולרים של הזרים לישראל מביאה במידה רבה ללחצים לתיסוף השקל - מה שפוגע ביצוא הישראלי.

ההתערבות המינהלית של בנק ישראל שלשום ואתמול בשוק המט"ח נוגדת את עקרונות היסוד של בנק ישראל מאז שאימץ בסוף שנות ה-90 את עקרונות הליברליזציה בשוק המט"ח של ישראל. היא גם נוגדת, במידה רבה, את האני מאמין הכלכלי של סטנלי פישר, שמתנגד להתערבות בשוק המט"ח. ואולם, הבנק והנגיד סטו מעקרונות הבסיס שלהם כשהחלו לפני כשלוש שנים להתערב בשוק המט"ח. אם גם שני המהלכים החדשים לא יעזרו בנק ישראל עלול להידרש לשורה של צעדים נוספים, כמו הטלת מס מחזור על עסקות מט"ח, , הטלת מס על הכנסות מרכישת מקמ"ים והגברת הפיקוח עד כדי הגבלה על תנועות הון זר לישראל.

מייד עם פרסום ההוראות החדשות החל הדולר לעלות בחדות, ובתוך פחות שעה סיכם עלייה יוצאת דופן של 2%. בשעות אחר הצהריים המוקדמות נסחר הדולר בין הבנקים ברמה של 3.625 שקלים לדולר, לעומת שער יציג של 3.544 שקלים אתמול.

דולר/שקל                                        יורו/שקל

  

ההוראה הינה יוצאת דופן, בעיקר מתוקף העובדה שהיא תחול על משקיעים זרים בלבד, בעוד תושבי ישראל וחברות ישראליות יהיו פטורות ממנה.

בפועל, ההוראה תבוצע על ידי בנקים ישראלים ובנקים זרים הפועלים בישראל, והם אלה שיחויבו להחזיק נזילות של 10% בבנק המרכזי - בגין כל עסקות forward ועסקות swap המבוצעת בידי תושב חוץ.

בבנק ישראל אמרו בתגובה כי ההוראה מיועדת להקטין את ההשפעה של עסקות אלה על השער של השקל מול שאר המטבעות.

ד"ר מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל, אמר כי "הכוונה היא לגרום לייקור משמעותי של עסקות המשקיעים הזרים בהן הם מנצלים את הפרשי הריבית בין ישראל לארה"ב ואירופה ובהן הם משקיעים באג"ח ישראליות לטווח קצר תוך גידור החשיפה לשקל באמצעות עסקות forward, כך שפעילות זו תיפסק או תקטן באופן משמעותי.

"הצעד של בנק ישראל הביא באופן מיידי לפיחות של כ-1.7% בשער החליפין של השקל, אולם בטווח הבינוני-ארוך הצעד הזה לבדו לא אמור להשפיע על חוזקו של השקל. זאת מכיוון שאם הכוחות הבסיסיים במשק הישראלי, כגון צמיחה מהירה ועודף במאזן התשלומים, תומכים בהתחזקות של השקל בעיני המשקיעים המקומיים והזרים, הם עדיין יוכלו לקחת "פוזיציה" על השקל באמצעות המרה ב-spot של מט"ח לשקלים וקנייה של נכסי השקעה מקומיים.

"השלכה נוספת של הצעד של בנק ישראל, במידה שהפיחות של השקל אכן יישמר (בטווח הקצר לפחות), היא קצב העלאות ריבית מהיר יותר. מבחינת בנק ישראל ומשימתו לעמוד ביעד האינפלציה, ייסוף של השקל הוא תחליף להעלאות ריבית. על מנת להביא את שיעור האינפלציה ליעד רצוי תוך פרק זמן נתון (נניח תוך שנה), היחלשות של השקל צריכה להיות מלווה, מבחינתו של בנק ישראל, בהעלאות ריבית מהירות יותר. לכן, להערכתנו, בעקבות הצעד של בנק ישראל הסיכויים להעלאת ריבית ביום שני הקרוב גברו מאוד וגם הקצב של העלאות הריבית בשנה הקרובה צפוי עתה להיות מהיר יותר".

לתיקון להוראות הנזילות - לחצו כאן


גם ברזיל ויצואניות גדולות אחרות הציגו מגבלות הון כדי לבלום הייסוף במטבע
אקונומיסט

מלחמת המטבעות שהתעוררה בשנה שעברה - שבה מדינות ייצוא נאבקות לבלום את הייסוף במטבעותיהן - הובילה לשלל צעדים שעושות מדינות שונות כדי לבלום את התחזקות מטבעותיהן.

הצעדים המקובלים ביותר להתערבות בשוק המט"ח הם רכישה של דולרים או מט"ח אחר כדי להגדיל את הרזרבות. בין המדינות שפעלו כך ב- 2010בנוסף לישראל היו שווייץ, קוריאה הדרומית, צ'ילה, פרו וברזיל.

ואולם, מדינות רבות החלו להטיל גם מגבלות הון. הבנק המרכזי של ברזיל החל דרוש מהבנקים שלו לכסוף 60% מההימור שלהם נגד הדולר (ועל הריאל הברזילאי). ברזיל התירה לקרן ההשקעות הממשלתית שלה לסחור בנגזרי מט"ח. כמו כן הציגה מס של 2% על רכישה של אג"ח שלה על ידי זרים בשנה שעברה, והעלתה את המס ל-6% אחרי כן.

פרו דרשה מהבנקים שלה להרחיב את מאגרי היתרות שלהם כנגד מכירה של מט"ח. הקונגרס של פרו שוקל הצעת חוק שתעלה את המגבלה על השקעות זרות על ידי קרנות פנסיה, מ-30% ל-50% מנכסיהן.

קולומביה דרשה מאקופטרול, חברת הנפט הממשלתית, להימנע מלהחזיר (repatriate) רווחים שגרפה בשווקים זרים. באופן כזה, דולרים או מט"ח אחר לא מומרים למטבע מקומי ומגדילים הביקוש לו. כמו פרו, קולומביה מטילה מס על תשלומי ריבית (אג"ח) לזרים, והיא שוקלת עתה לדרוש ממשקיעים זרים להפקיד 30% משווי השקעותיהן הפיננסיות במדינה למשך שנה בבנק המרכזי, ללא ריבית.

בתגובה לצעדי בנק ישראל האחרונים אמר היום שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים: "כמי שחרד לעתיד היצוא הישראלי, אני מברך יום יום את מזלו הטוב של המשק על כך שיש מי שלא רק עוקב אלא מגיב ומבצע. המשק הישראלי היה נראה אחרת לגמרי היום אם נגיד בנק ישראל לא היה עומד בראש המערכת הכלכלית. אני מאד מקווה שראש הממשלה יעמוד בהבטחתו לכנס את השולחן העגול במהרה ומתוך כוונה לחזק את כושר התחרות של היצוא הישראלי".

התאחדות התעשיינים הגישה שתי הצעות חוק שמטרתן חיזוק הדולר: האחת מחייבת סוחרי מט"ח לטווח קצר להפקיד היטל של 5% אשר יוחזר רק במקרה שההמרה החוזרת תבוצע לאחר שנה מההמרה המקורית. ההצעה השנייה, מחייבת גופים מוסדיים להגדיל בהדרגה את השקעתם בחו"ל.


עסקת פורוורד במט"ח

עסקה שבה שני צדדים מסכימים ביניהם על החלפת סכומי מטבעות ידועים בעתיד בשער שנקבע כבר כיום. עסקות כאלה נועדו בעיקר לגדר סיכון עבור יצואנים שרוצים ודאות בנוגע לשער החליפין ביום שבו יקבלו תשלום עבור מוצריהם. ספקולנטים מבצעים עסקות כאלה במינוף פיננסי במטרה להרוויח משינוי בשערי המטבע

-

עסקת החלף (SWAP)

עסקה שבה מחליפים זרם תשלומים עתידי אחד בזרם אחר. לדוגמה, משקיע יכול לקבל (תמורת תשלום מסויים לגוף פיננסי) ריבית על השקל במקום על הדולר וליהנות מהפרש הריביות בין המטבעות. מבצע עסקה שכזו נוטל סיכון שבתקופת העסקה שער הדולר יתחזק לעומת השקל

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#