תעשיית הקרנות בשיא, אבל הרווחיות נשחקת - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תעשיית הקרנות בשיא, אבל הרווחיות נשחקת

בתי השקעות

תגובות

>> ישיבות הסיכום של תעשיית הקרנות ל-2010 מסתיימות עם טעם חיובי. תעשיית הקרנות המשיכה לטפס ורשמה שיא בהיקף הנכסים המנוהלים עם 156 מיליארד שקל. מבט לעבר 2008, אז סיימה התעשייה את השנה עם היקף נכסים של 98 מיליארד שקל, מדגיש שיש מה לחגוג - עלייה של 60% בהיקף הנכסים בשנתיים.

אבל מנהלי הקרנות מבינים שהעלייה היפה אינה מתורגמת לרווחים. הגידול בהיקף הנכסים המנוהלים מחמיא לכמה מבתי ההשקעות, בהם הראל, אקסלנס ודש, אבל בפועל כולם יודעים שיש כאן הרבה משחק בנדמה לי.

קרנות רבות אינן רווחיות, וניהולן גורר הפסדים למנהלי הקרנות. רבות דובר על הקרנות הכספיות שמשווקות בדמי ניהול אפסיים, אך לא רק הקרנות הכספיות מסכמות שנה עם שורה תחתונה שלילית. התחרותיות הגבוהה בענף דחקה בבתי ההשקעות להציע מחירים אטרקטיביים שלא בהכרח מכסים את עליות התפעול.

לפי נתוני קרנות מידע זהב 50 מיליארד שקל, כמעט שליש מהתעשייה, מנוהלים בדמי ניהול נמוכים - כך שלאחר ניכוי הוצאות כמו עמלות הפצה (העמלות המשולמות לבנקים) מדובר במוצר מפסיד. 9% מהנכסים מנוהלים בדמי ניהול אפסיים, ו-18% מהנכסים מנהלים בדמי ניהול נמוכים מאוד של פחות מחצי אחוז.

מחצית מהקרנות (620 מתוך 1,211) מנהלות פחות מ-50 מיליון שקל, כשעלות התפעול של מוצרים אלה גבוהה יחסית, ו-40 גופים מנהלים קטנים (שני שלישים מהפעילים בענף) מנהלים כל אחד פחות מ-300 מיליון שקל. מאפיינים אלה משאירים מקום צר מאוד לרווח.

מנהלי הקרנות מכירים את המשוואה ואת עלויות התפעול. לכן הם משתמשים במודל הידוע בקרנות הנאמנות: משיקים קרנות בדמי ניהול נמוכים במיוחד, ואחרי תקופה מודיעים למחזיקי הקרן מעל דפי העיתונים ובדיוור ישיר על עדכון דמי הניהול - כלפי למעלה. פסגות, דש ואקסלנס העלו באחרונה את דמי הניהול בקרנות. הלקוחות אדישים לדמי הניהול, אך לא כן היועצים - נתון שמסביר את זליגת הכסף המסיבית מהקרנות של פסגות.

הבעיה היא שקרנות הנאמנות הן מוצר בינוני באיכותו, שלאורך זמן מתקשה להכות את המדדים. המזל הגדול של החוסכים הוא שהתחרות החריפה לחצה את דמי הניהול כלפי מטה והפכה את הקרנות למוצר זול יחסית. אם התעשייה תיישר קו ותעלה את דמי הניהול, הקרנות ייהפכו למוצר בינוני עם דמי ניהול גבוהים יחסית.

מנהלי תעודות הסל מקווים שהעלייה בדמי הניהול בקרנות תסיט אליהם את הכספים המנוהלים. בינתיים זה קרה בשנים אחרונות רק במכשירים המנייתיים, אולם רוב הכסף מושקע באג"ח - מכשיר שמצריך ניהול דינמי בשל הצורך לעדכן את התיק לפי שינויי ריבית וקיצורי מח"מ. מה שכן, אם קרן אג"ח תשיג תשואה של 2% ותגבה 0.8%, המשקיעים יחשבו פעמיים.

סבסוד צולב בדמי ניהול

הרווחיות הנשחקת של בתי ההשקעות מדגישה את הזרוע הרווחית שלהם - הגמל. ענף הגמל, בדומה לגופים גדולים במשק - חברות הסלולר והבנקים - נשען על סבסוד צולב. חוסכים רבים נהנים מדמי ניהול נמוכים מאוד, אבל יש מי שמממן אותם עם דמי ניהול שמנים הנושקים ל-2%.

גם אם הרפורמה המתוכננת באגף שוק ההון - הצבת תקרת דמי ניהול של 1.2% בקופות הגמל - תעבור מהעיתונים לחוסכים, ולמרות הרווחיות המזערית בפעולות רבות בבתי ההשקעות כמו ניהול תיקים, תעודות סל וקרנות נאמנות, פעילות הגמל מעניקה תזרים מזומנים חזק דיו כדי לייצר רווחים יפים. הרגולציה המתהדקת והרפורמות שנרקמות לכיווץ דמי הניהול יכווצו מעט את שולי הרווח, אך מבחינת ענף הברוקרים המקומי עולה כי הענף ישרוד. במלים אחרות, יש עוד שכבות שומן לקצץ.

בתי ההשקעות הולידו שכבת שמנה של מתעשרים. בתחילת מארס, עם פרסום הדו"חות השנתיים, יחשפו חלק מהדו"חות של בתי ההשקעות בענף את "המתעשרים הציבוריים". תלושי השכר המדושנים של נושאי המשרה הבכירים ידגישו שיש עוד מקום לתחרות ולהתייעלות של הרגולציה בתחום דמי הניהול, לטובת החוסכים.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#