מדוע יצא פישר להגנתו של ששינסקי? - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מדוע יצא פישר להגנתו של ששינסקי?

הנגיד גילה מי מנהל את המדינה בטקטיקה מלוכלכת

86תגובות

הוא חג סביב טרפו בזהירות, בנה את הטיעון בהדרגתיות, לא פיספס אף נקודה חשובה בעד ואף נקודה חשובה נגד, והציג תמונה מאוזנת לכאורה, קרה ושקולה. לרגע נדמה היה שמדובר בדיון אקדמי על מימון ומסים. ואז הוא הגיח, תקף והיכה בנחישות, והבהיר שלא מדובר בשיעור בכלכלה או במימון, אלא דווקא באזרחות: "אסור לתת לאינטרסנטים להשפיע על חלוקת רווחי הגז בדרכים פסולות, ואסור לציבור להיות מושפע מטקטיקות מלוכלכות והשמצות אישיות", קרא נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר.

מאותו רגע והלאה הכל היה ברור, והוא לא היה צריך להוסיף מלה. לראשונה מאז הוקמה הוועדה לבדיקת התמלוגים והמיסוי של תגליות הגז, יכול היה פרופ' איתן ששינסקי שעמד בראשה לנשום לרגע לרווחה: השריף של העיירה הגיח, הניח את ידו על חברו הפרופסור והבהיר - מי שמתעסק אתו, מתעסק אתי.

ועם פישר קשה להתעסק: הוא נהנה כיום ממוניטין ומיוקרה שאין לאף שחקן בזירה הציבורית, הוא לא ממתין כמו רוב חבריו לג'וב אצל האוליגרכים הישראלים, אין מעליו את האיום המתמיד של סילוק ממועדון 500 הגברים שעובדים עבור האוליגרכיה המקומית ופוחדים פחד מוות לאבד את מקומם במועדון, בטבלאות השכר ובקוקטיילים - כי הוא לא חבר במועדון הזה. המועדון שלו נמצא בבזל או בוושינגטון, והוא גם מבין דבר או שניים בכלכלה ובשוק החופשי.

פישר התבקש על ידי מארגני כנס 2021 להתייחס בנאומו לנושא תכנון כלכלי ארוך טווח בישראל.

לכאורה, נאום "הטקטיקות המלוכלכות" עסק בעניין טקטי ונקודתי ולא באסטרטגיה ארוכת הטווח של המשק הישראלי.

אבל חיסול הלגיטימציה שמקבלים רבים מאלה שנוקטים כיום טקטיקות מלוכלכות להטיית דעת הציבור למען האינטרסים של האוליגרכיה - הוא לא עניין טקטי, אלא אסטרטגי. אם פוליטיקאים, אנשי ציבור, לוביסטים ואנשי תקשורת שעובדים בשירותם של אוליגרכים יאיימו על אנשי מקצוע ועל ועדות מקצועיות - יש סכנה ברורה ומיידית לא רק לכלכלה, אלא גם לדמוקרטיה.

העיתוי שבחר לא היה מקרי: שישה ימים לאחר שפורסמו מסקנות ועדת ששינסקי החלו להישמע קולות מבשרי רעה מלשכת ראש הממשלה, על כך שנתניהו ישמע את "שני הצדדים". כלומר, אחרי שוועדת ששינסקי שמעה את טענותיהם של יזמי הגז, רומז נתניהו שהוא פותח את הדיון מחדש. פישר, ששינסקי וכל חברי הוועדה הבינו שזה הזמן לקבוע את הגבולות.

פישר מילכד את נתניהו: הוא הניח את כל יוקרתו מאחורי מסקנות הוועדה, והבהיר לראש הממשלה שכל שינוי בהמלצותיה אינו לגיטימי - לא כלכלית וגם לא ציבורית.

אבל רגע, כיצד קורה שהגיבוי החד ביותר לששינסקי מגיע דווקא מפישר? למי ששכח לרגע, נזכיר שמדובר בכלכלן שבמשך רוב חייו המקצועיים עסק בפיתוח, בהגנה ובשיווק כמעט מיסיונרי של מה שהכלכלנים מכנים Washington consensus - תפישת עולם כלכלית ששלטה ב-30 השנים האחרונות בקרן המטבע הבינלאומית, בבנק העולמי ואצל רוב הכלכלנים בעולם. במרכזו של קונצנזוס וושינגטון נמצאים התחרות, השוק החופשי, הורדת מסים, שערי חליפין ניידים, דה-רגולציה, הפרטה ועידוד השקעות זרות.

כיצד קורה שפישר, לשעבר סגן יו"ר קרן המטבע הבינלאומית וסגן יו"ר אימפריית הפיננסים מוול סטריט - סיטיגרופ, תומך במסקנותיה של ועדה ממשלתית שמבקשת להגדיל דרמטית את נטל המיסוי על משקיעים פרטיים, חלקם זרים, שמצאו תגליות גז משמעותיות, לאחר שמצאו אותן?

דרך אחת להסביר את עמדתו של פישר היא שגם לו יש מחשבות והרהורים על הקונצנזוס של וושינגטון, לאחר שוושינגטון נאלצה לחלץ את רוב הבנקים להשקעות בוול סטריט בעקבות המשבר הפיננסי.

אבל יש דרך פשוטה יותר: פישר סבור שהעקרונות של השוק החופשי אינם דת, אלא רק אמצעי להשיג מטרות כלכליות - ואם אפשר להגדיל משמעותית את המיסוי על היזמים מבלי לפגוע בתמריצים שלהם ושל הבאים אחריהם להמשיך ליזום, להשקיע ולקחת סיכונים, זה מה שצריך לעשות כשמדובר במשאבי טבע ששייכים לאזרחי מדינת ישראל.

ההתערבות של פישר במחלוקת ציבורית לוהטת בין כמה טייקונים לבין ועדה ממשלתית בנושא מיסוי מלמדת כי אף על פי שהוא מקפיד לכאורה להתרכז בעניינים פיננסיים בתוך הטריטוריה של בנק ישראל - הרי שבפועל הוא רואה בכך זכות וחובה להתערב בכל נושא כלכלי או אזרחי, אם בעיניו הוא חשוב מספיק.

מיסוי קידוחי נפט אינו קשור בשום דרך ליציבות הבנקים בישראל, ויש לו רק קשר רחוק ועקיף לאינפלציה, לכמות הכסף או ליתרות המט"ח. זאת ועוד: המסר העיקרי בנאומו של פישר לא היה תובנה פיסקלית או מוניטרית חדשה לגבי העניין, אלא בעיקר הפן הדמוקרטי והציבורי של הקרב - "הטקטיקות המלוכלכות", כפי שהוא כינה את התופעה.

כשפישר אומר "טקטיקות מלוכלכות", הוא מדבר מדם לבו. שנה וחצי חלפה מאז שהוא והמפקח על הבנקים בבנק ישראל עמדו בדיוק במצב שבו עומד ששינסקי עכשיו: מתקפה אלימה של כמה טייקונים על בנק ישראל כשזה ביקש להדיח מתפקידו את יו"ר בנק פועלים דני דנקנר, בעיצומו של המשבר הפיננסי.

פישר גילה אז לתדהמתו שרוב השחקנים בזירה הציבורית בישראל מסרבים לתת לו גיבוי במאבקו למען כינון משטר תאגידי בבנק הגדול במדינה, וחלקם אף פנו נגדו ונגד המפקח שלו. הוא גילה על בשרו מיהם האנשים שמנהלים את המדינה, ולעתים קרובות גם את התקשורת, בטקטיקות מלוכלכות.

קו ישר עובר בין הקרב על ועדת ששינסקי לקרב על הדחת דנקנר מבנק הפועלים, או כמו שאמר לנו בשבוע שעבר גורם בכיר בממשלה: "הקרב על ששינסקי הוא רק ניסוי כלים לקראת הקרב על ועדת הריכוזיות (הוועדה שהקים ראש הממשלה במטרה להתמודד עם העוצמה שצברו קומץ קבוצות עסקיות במשק ועם השלכותיה על התחרות והתחרותיות של המשק, ג"ר). ששינסקי עמד מול טייקון וחצי - חברי ועדת הריכוזיות יעמדו מול עשרת האנשים החזקים בישראל".

בששינסקי היה קרב על כסף ענק - על מדיניות המיסוי והאנרגיה הממשלתית. בוועדת הריכוזיות הקרב יהיה על כוח ועל מבנה המשק כולו. בדבריו על "טקטיקות מלוכלכות" להטיית הדיון הציבורי בפרשת ששינסקי, חשף פישר שהוא ער גם לנושאים שנוגעים פחות לכלכלה ויותר לאופי הדמוקרטי של מדינת ישראל.

גורם בכיר במשרד האוצר נשאל לפני חודש, עוד לפני שפירסמה ועדת ששינסקי את מסקנותיה, מה לדעתו היה קורה אם לשותפויות הגז הישראליות היתה שליטה מלאה באחד מאמצעי התקשורת המובילים בישראל. הוא היסס, חשב ולבסוף ענה ביובש: "כנראה שהוועדה הזאת לא היתה קמה".

התלוש של נתניהו

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה בשבוע שעבר לאנשי לשכתו לחשוף לציבור את תלוש השכר שלו, שהציג משכורת נטו של 15 אלף שקל. למחרת כבר מיהרו כמה ח"כים לדרוש לפטור את נתניהו מתשלום מס בגין רכב השרד שלו.

משכורתו של ראש הממשלה אינה גבוהה בשום קנה מידה, וראוי גם לשקול להעלות אותה. אבל לפני כן כדאי לזכור שהמשכורת היא רק חלק קטן מחבילת ההטבות שלה זכאי ראש ממשלה - ובראשה הלשכה שמוענקת לו עם פרישתו בעלות של מליוני דולרים, שמשמשת את רוב ראשי הממשלה לקידום עסקיהם הפרטיים.

חשיפת תלוש השכר של נתניהו חסרת חשיבות, משום שהסכומים שבו ידועים היטב. אם נתניהו רוצה לקדם שקיפות בנושא תגמול הוא צריך לפרסם את הצהרת ההון שלו ולהוביל חקיקה לפרסום הצהרות הון של כל אנשי הציבור: עם כניסתם לתפקיד, במהלך התפקיד וחמש שנים לאחר שסיימו את כהונתם.

רק פרסום מלא של הצהרות הון של כל אנשי הציבור - שרים, ח"כים, פקידים בכירים, ראשי עיריות, יושבי ראש ועדות מחוזיות וכל שאר האנשים שיושבים על מיליארדים של כספי ציבור - יאפשר לנו לדעת מהם האינטרסים המלאים שלהם, מה מעסיק אותם והאם כל מיני דברים מופלאים קורים לחשבון הבנק שלהם לאחר שיצאו "לעשות לביתם".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#