בנק ישראל מטיל פצצה: חובת דיווח על עסקות מט"ח מעל 10 מיליון דולר - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בנק ישראל מטיל פצצה: חובת דיווח על עסקות מט"ח מעל 10 מיליון דולר

החובה מוטלת על זרים, מתווכים וישראלים ■ המסחר בדולר נפתח בעליות קלות ■ מקור בבנק ישראל: "עכשיו נוכל לדעת איפה הכסף החם" ■ בשנתיים האחרונות חל זינוק חד באחזקות זרים במק"מ ישראלי - הגיעו ל-28% מסך יתרת המק"מים בישראל

49תגובות

בנק ישראל מטיל היום פצצה במלחמה מול הספקולנטים בשוק המט"ח. הבנק מפרסם היום טיוטת הוראה, שלפיה תוטל חובת דיווח מלאה על עסקות מט"ח מעל 10 מיליון דולר ביום ועסקות מק"ם מעל 10 מיליון שקל ביום. גורם בבנק ישראל מוסר כי בעקבות חובת הדיווח "עכשיו הבנק יוכל לדעת איפה הכסף החם". בבנק ישראל מודאגים מכמות הכסף החם שיש בשוק - כסף שגרם להתחזקות השקל אך גם יכול להפיל אותו במקרה של בריחה המונית, כפי שעלול לקרות לדוגמה באירוע גיאו-פוליטי במזרח התיכון.

לפי הוראת הבנק חובת הדיווח תחול על כולם - תושבי חוץ, מתווכים ותושבים מקומיים. המשמעות היא שאם בנקים זרים או מקומיים קונים מט"ח עבור קרנות זרות, הם יהיו חייבים לדווח לבנק ישראל, ולא רק זאת, אלא שגם הקרן עצמה תצטרך לדווח על הקנייה, וגם לדווח על מה נעשה עם הכסף ועם היתרות. יש לציין כי המידע יישאר חסוי בידי בנק ישראל.

המהלך של בנק ישראל בא לאחר שבשנתיים האחרונות חל זינוק חד באחזקות זרים במק"מ ישראלי, אשר הגיעו בסוף השנה ל-20% מסך יתרת המק"מים בישראל. בתחילת 2009 החלק של הזרים היה 1.5% בלבד מתוך סכום של 72.2 מיליארד שקל, ובסוף 2010 הסכום נאמד ב-28.4% מתוך 135 מיליארד שקל.

בהודעת בנק ישראל נאמר כי "בחודשים האחרונים גדל נפח העסקות בנגזרות מט"ח ובמק"מ במידה ניכרת. כדי לשפר את יכולת הניתוח שלו לגבי העסקות והמגמות במכשירים אלו, במסגרת המעקב אחר התפתחויות בשוק מטבע החוץ בישראל, יקבע בנק ישראל בצו חובת דיווח על תושבי ישראל ועל תושבי חוץ שביצעו עסקות החלף שקל-מט"ח ועסקות עתידיות במט"ח בסכומים של 10 מיליון דולר ומעלה ביום אחד. חובת הדיווח תחול לגבי פרטי העסקות שביצעו ולגבי החזקותיהם בנכסים אלה".

הבנק הפיץ את טיוטת הצו לבנקים, למתווכים פיננסיים ולאחרים בכדי לקבל את הערותיהם עד ל-26 בינואר. בנק ישראל ממליץ שהמתווכים הפיננסיים יעדכנו את לקוחותיה הפעילים בשווקים אלה על התקנות החדשות. חובת הדיווח תיכנס לתוקף תוך זמן קצר לאחר קבלת ההערות.

טיוטת הצו הכוללת את פירוט ההנחיות מפורסמת באתר האינטרנט של הבנק.

על פי הודעת הבנק, "צעד זה נועד לשפר את יכולתו של בנק ישראל להשיג את יעדי המדיניות המוניטרית והמדיניות בתחום מטבע חוץ".

אדם רויטר: "עשויה להיות השפעה בטווח הארוך - אך זניחה למדי"

ד"ר אדם רויטר, מנכ"ל חברת הייעוץ חיסונים פיננסים, אמר על החלטת נגיד בנק ישראל כי "באופן מיידי אני לא חושב שההחלטה תגרום לשינוי בשוק. בטווח הארוך, עשויה להיות השפעה, אך זניחה למדי - יכול להיות שגורמים מסוימים יעדיפו לא להיכנס לשוק כדי שלא ידעו מי הם ומה הם, אבל אני מניח שרוב הגופים הללו הם אמנם ספקולטיבים, אבל לא מסתירים את זהותם. עם זאת, יכול להיות שכאן בדיוק מכין הנגיד את הקרקע וממפה את השחקנים כדי לחשוב על השלב הבא, שיכול להיות לדוגמא, מיסוי".

שרגא ברוש: שמח שהנגיד ממשיך בצעדיו הנחושים

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש: "מצב הדולר מדאיג מאד את כל היצואנים, אני שמח שנגיד בנק ישראל ממשיך בצעדיו הנחושים לעצור את פעילות הספקולנטים שפוגעת בבטן הרכה של הפעילות המשקית. אני מצפה שראש הממשלה ימלא את התחייבותו לכנס באופן מיידי את השולחן העגול ולנקוט בצעדים מיידיים לחיזוק שער הדולר. בהקשר זה יוזכר כי התאחדות התעשיינים וחבר הכנסת אמנון כהן הגישו שתי הצעות חוק, האחת להטלת היטל על פעילות ספקולנטים והשנייה לחייב מוסדיים להגדיל את השקעתם בחו"ל".

"יוסי פריימן: בנק ישראל מנסה לכבות שריפה גדולה עם כוס של מים"

יוסי פריימן מנכ"ל פריקו, אמר הבוקר בעקבות הדברים כי "כל מה שעושה נגיד ישראל כרגע זה צעד אחד מתוך ארסנל של צעדים. הבנק מודע לעובדה שחלק גדול מהיצע המטח שהוא קנה ב-2010 היה תמונת ראי של היצע מט"ח של פעילים זרים שמכרו והשקיעו במק"מ".

"ביולי 2009, הזרים החזיקו פחות מ-1% במק"מים. היום, הזרים מהווים למעלה מ-26% מאחזקת המק"מים והפכו לשחקן מאוד גדול. ולכן, אפשר לראות כי חלק הארי של קניות הדולרים של בנק ישראל ב-2010, שהסתכמו בכ-12 מיליארד דולר, התבצע בדיוק באותם מועדים של רכישות המק"מים של הזרים", הוסיף פריימן.

פריימן אומר כי ההחלטה לא תשפיע על פעילותם, ומסביר כי "השינוי הזה הוא כלום. בנק ישראל מנסה לכבות שריפה גדולה עם כוס של מים. המהלכים שנדרשים, כמו גם מה שהוא עושה עכשיו, הם חסרי משמעות. להכרזה הכביכול דרמטית של בנק ישראל אין שום משמעות, כי גם היום הוא מקבל מהמערכת הבנקאית מידע מאוד רחב על סדרי גודל של עסקאות גדולות. גם פעילות של העברת כספים מדווחת דרך הרשות להלבנת הון. הרשת הזו רחבה בכל מקרה. בנק ישראל צריך לטפל נקודתית בגורמים המשפיעים על שער החליפין".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#