עורר את המשרד מתרדמת - אך הבעיות החברתיות רחוקות מפתרון

יצחק הרצוג, שר הרווחה

ליאור דטל
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

>> יצחק (בוז'י) הרצוג נכנס לתפקידו כשר הרווחה במארס 2007, בתקופת ממשלת אהוד אולמרט, והמשיך לכהן בתפקיד גם לאחר הקמת ממשלת נתניהו. הרצוג נכנס לתפקיד בתקופה קשה במשרד, לאחר שלא כיהן בו שר במשרה מלאה מאז התפטרותו של זבולון אורלב ב-2004.

הרצוג הצליח להגדיל את תקציב המשרד בכמיליארד שקל לכ-4.2 מיליארד שקל ב-2010, ולהמשיך במגמת הגידול גם בתקציב 2011-2012. הוא הנהיג כמה רפורמות ותוכניות במשרד, כמו התוכנית הלאומית לטיפול בילדים בסיכון בעלות של כמיליארד שקל, הנותנת כיום מענה לכ-150 אלף ילדים, וצפויה להתרחב בשנים הקרובות. הוא קידם את התוכנית לסיוע לניצולי שואה, בעלות של כ-300 מיליון שקל, שסייעה להם בקניית תרופות, טיפולי שיניים ומימון צרכים אישיים. אחד מהמהלכים הסבוכים יותר שהוביל היה ניסיונותיו לקדם את כניסתו לתוקף של החוק לשילוב נכים בשוק העבודה המתבסס על המלצות דו"ח ועדת לרון, מבלי לפגוע בהכנסה הכוללת של הנכים שישתלבו בעבודה.

רק לפני כמה ימים פירסם המשרד את יעדיו ל-2011 ואת החזון ארוך הטווח שלו, ובהם התחייבות להגדיל את מספר הנכים המועסקים, לשפר ולהרחיב את הסיוע לנשים נפגעות אלימות, להגביר את הטיפול באלימות במשפחה ולהמשיך ליישם את התוכנית לילדים בסיכון. זאת, לצד התמקצעות כוח האדם של המשרד ומחלקותיו, הגברת הפיקוח וההדרכה ושיפור איכות התוכניות האסטרטגיות של המשרד. כעת עדיין לא ברור אם התפטרותו תפגע ביישום התוכניות האלה.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker