התפתחות בתחום כרטיסי האשראי בארה"ב וההשפעה על ישראל - זירת היועצים - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התפתחות בתחום כרטיסי האשראי בארה"ב וההשפעה על ישראל

בנק ההשקעות אופנהיימר בסקירה בנושא גובה העמלה בכרטיסי האשראי והשינוי הרגולטורי בארה"ב

בסוף השבוע שעבר התחוללה מהומה במניות הקשורות לתחומי האשראי הצרכני, בעקבות פרסום מטעם הבנק הפדרלי בארה"ב של טיוטת הרגולציה החדשה בנוגע לעמלות בגין טרנזאקציות בכרטיסי הדביט (debit cards - כרטיסים ללא מסגרת אשראי). הצעת הפד מהווה אחד מעקרונות הרפורמה הפיננסית, וקשורה לתיקון המכונה Durbin Amendment, הנועד להגביל את העמלות אותן גובים הבנקים האמריקאיים הגדולים בגין השימוש בכרטיסים בבתי עסק, ובכך להקל על הצרכן האמריקאי.

לפי ההצעה, שטרם אושרה סופית, הגובה המירבי של עמלות בגין הטרנזאקציות בכרטיסי הדביט צפוי להקבע ברמה בין 0.07 ל-0.12 דולר, וזאת בהשוואה לעמלה ממוצעת של 0.44 דולר בגין אותן עסקות בשנת 2009 (שעולה לעתים לרמה מעל דולר לעסקה).

מדובר בהיקף הכנסות משמעותי עבור הבנקים, שהרוויחו מעמלות הסליקה (interchange fees) של עסקאות בכרטיסי דביט סכום כולל של כ-16.2 מיליארד דולר ב-2009. במידת יישום הרגולציה החדשה עלולות הכנסות אלה להתכווץ בכ-70%-80% לרמה שבין 2.6-4.6 מיליארד דולר. מבחינת חשיפת הבנקים המובילים, עמלות הסליקה הניבו השנה (בטרום יישום הרגולציה) הכנסות של כ-2.9 מיליארד דולר עבור Bank of America (BAC), כ-2 מיליארד דולר עבור Wells Fargo (WFC), כ-1.5 מיליארד דולר עבור JPMorgan Chase (JPM).

האם מדובר בעוד מכה קטלנית עבור הבנקים האמריקאיים? לא ממש. ראשית, נציין כי סך עמלות הסליקה בכרטיסי דביט מהוות נתח של כ-2.7% בלבד מסך הכנסות הבנקים בארה"ב, ובוודאי אינו מהווה את הצרה העיקרית של הבנקים.

שנית, לפי הניתוח של אנליסט הבנקאות של אופנהיימר, כריס קוטובסקי, ניתן לקזז את מלוא השפעת רגולציה זו בעמלה מינורית של 6 דולר בלבד בחודש עבור כרטיס אחד (ראו טבלה). נזכור כי הבנקים מתמקדים ברווחיות, ובדרך כלל מצליחים לעקוף את הרגולציה בדרכים יצירתיות, במיוחד כשמדובר בבנקים האמריקאיים שעברו את קשיי המשבר ולמדו כמה דברים בדרך.

ומה לגבי חברות כרטיסי האשראי המובילות, Visa (V) ו-MasterCard (MA)? בניגוד למניות הבנקים שבקושי ירדו על רקע פרסום הודעת הפד, שתי המניות הללו התרסקו מיד בשיעורים חדים של למעלה מ-10%. המשקיעים יצאו כנראה מנקודת ההנחה כי הבנקים ימהרו לגלגל את לחצי העמלות על חברות כרטיסי האשראי, שיסבלו מהרגולציה החדשה.

בנוסף, הירידה הצפויה בעמלות הסליקה בקצב של כ-80% עולה, כביכול, על הערכות בשוק שדיברו על פגיעה של 40%-60% (אם כי, האנליסטים של אופנהיימר המסקרים את מניות V ו-MA העריכו דווקא את מלוא הפגיעה, והדבר משתקף גם בהערכות חברות האשראי עצמן). האם חששות המשקיעים הנם מוצדקים?

חשוב לשים את הדברים בפרופורציות. קודם כל, פעילות כרטיסי הדביט בארה"ב מהווה נתח של כ-20% מהכנסות Visa ונתח קטן עוד יותר, של כ-15%, מהכנסות MasterCard. בנוסף, חשוב לזכור כי שתי החברות שולטות על מרבית השוק, ובכך הנן בעלות כוח חזק מול הבנקים, כאשר הן מספקות תשתית עבור ביצוע טרנזאקציות שאינה ניתנת להעתקה בקלות.

כפי שכתבנו לעיל, לבנקים יש מגוון רחב של אופציות על מנת למזער את השפעת הרגולציה, וסביר להניח כי הם יעדיפו לגלגל את עלויות הרגולציה דווקא על לקוחותיהם הפרטיים, מאשר על חברות האשראי (הדבר מוכח גם בתקדימים היסטוריים של רגולציית כרטיסי האשראי במדינות אחרות, דוגמת אוסטרליה לפני מספר שנים).

אנו מציגים ניתוח רגישות להשפעת הורדת עמלות סליקה בכרטיסי הדביט שפורסם לפני כחודשיים (בתאריך ה-22 באוקטובר) בסקירה מקיפה על חברות כרטיסי האשראי, בהנחת גילגול מלוא הפגיעה מהבנקים לחברות כרטיסי האשראי (הנחה שאינה בהכרח נכונה, לדעתנו).

נציין כי הנהלות שתי החברות פרסמו כבר אז הנחיות לצמיחה ברווחיות בקצב שנתי של למעלה מ-20% לשנים 2011-2013, בהתחשב ביישום הרפורמה עם הפגיעה בעמלות הסליקה במסגרת Durbin Amendment.

אנו מדרגים את מניות V ו-MA בהמלצות Outperform עם מחירי יעד של 100 ו-295 דולר בהתאמה, וממליצים לנצל את החולשה לבניית אחזקות בחברות בעלות קצב צמיחה גבוה, מודל עסקי סולידי וייחודי, שליטה בשוק כרטיסי האשראי לאור חסמי כניסה גבוהים של בניית תשתיות לביצוע טרנזאקציות ופוטנציאל ניכר להמשך הצמיחה הגלובאלית בשווקים בהם שיעורי החדירה של כרטיסי אשראי עדיין נמוכים.

התמחור הנוכחי של מניות V ו-MA משקף מכפילי רווח של 14 ו-13 לתחזיות 2011, מכפיל נמוך מקצב הצמיחה הצפוי ברווחי החברות הללו, ובמיוחד למכפיליהן ההיסטוריים של שתי החברות. להערכתנו, מדובר בהזדמנות השקעה מעניינת שתשתלם כאשר מידת השפעת הרפורמה תתבהר.

לאחרונה מסתמנת בארה"ב מגמה חדשה של הנפקת כרטיסי דביט נטענים מראש, שאינם קשורים לחשבונות בנקאיים, אלא משווקים ברשתות קמעונאיות כגון וול מארט (WMT). עמלות סליקה בכרטיסים אלה אינן כפופות לרגולציה של תיקון דרבין, אף על פי שמדובר בעמלות גבוהות יחסית בגין השימוש בכרטיס (כ-9 דולר בחודש).

שתי השחקניות המובילות בתחום מתעורר זה הנן Green Dot (GDOT) ו-NetSpend (NTSP), מניות שאינן מסוקרות באופנהיימר שהונפקו לאחרונה בנאסד"ק. חשוב לציין כי שתי החברות משווקות גם הן את כרטיסי Visa ו-MasterCard, ובכך אמורות לפצות על אובדן הכנסות פוטנציאלי מהמערכת הבנקאית לחברות כרטיסי האשראי.

כותבי הסקירה הם סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט האקוויטי הבכיר של אופנהיימר ישראל, וכריס קוטובסקי, אנליסט הבנקאות של אופנהיימר בארה"ב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#