מדיניות התמלוגים של האוצר לא אמינה - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מדיניות התמלוגים של האוצר לא אמינה

סערת הגז דחתה את הדיון בתמלוגי חברות התקשורת

תגובות

>> בסערת הדיון בתמלוגי הגז ומיסוי הגז בישראל, נדחק הדיון ב"תמלוגון" - התמלוגים שמשלמות חברות התקשורת לממשלה.

באחרונה העלה משרד האוצר את התמלוגים (מ-1% מההכנסות ל-1.75%) בנימוק המקורי שחברות התקשורת (ובראש ובראשונה חברות הסלולר) לא עמדו בציפיות האוצר להגברת התחרות. על פניו, השימוש במושג "תמלוגים" מוזר, שהרי חברות התקשורת אינן משתמשות במשאב לאומי.

לא פחות מוזרה היא ההנמקה, שכן גם אם באופן פורמלי מי שחייב בתמלוגים הן חברות התקשורת, הרי שבפועל מי שנושא בעול המס (לפחות באופן חלקי) הוא הציבור. אם כלכלני האוצר עדיין זוכרים את משנתם, הם בוודאי יודעים שככל שענף הוא פחות תחרותי - כך גדלה הסבירות שהחברות יצליחו לגלגל חלק גדול יותר מהמס על כתפי הצרכנים.

התמלוגים בענף התקשורת נולדו ב-1984, בצמוד ללידתה של חברת בזק, ונועדו לפצות את הממשלה על "הוויתור" על הזיכיון הבלעדי להפעלת שירותי בזק. באותה עת נקבע שיעור התמלוגים - כ-8%. עם השנים הורחבה חובת התמלוגים והוחלה (בשיעורים שונים) גם על המפעילים האחרים בענף.

הרחבת בסיס המס איפשרה הפחתה נוספת של שיעור המס, אך ההפחתה התנהלה בעצלתיים והיתה תמיד חלק מ"עסקה" רחבה יותר: כך הופחת השיעור ב-1995 ל-5% כחלק מההסדר לפתיחת שוק השיחות הבינלאומיות לתחרות; הורד ל-3.5% ב-2001 לאחר האחדת שיעורי התמלוגים בכל מגזרי הענף; והופחת שוב ב-2006 כדי לפצות את חברות הסלולר על הפחתת תעריף הקישוריות באותה עת.

ועדת קרול שהתכנסה ב-2002 לגיבוש מדיניות לפתיחת התחרות בתחום התקשורת הנייחת, התייחסה לנושא התמלוגים. בניגוד לתזה הרווחת במשרד האוצר כיום, ראתה הוועדה בתמלוגים חסם לתחרות. הוועדה ציינה את השפעת התמלוגים על המחירים לצרכן, את אפליית ענף התקשורת לעומת ענפים אחרים, ואת העובדה שהתמלוגים מוטלים על ההכנסה ולא על הרווח, והמליצה "להמשיך את מדיניות הפחתת שיעור התמלוגים החלה על בעלי רישיונות תקשורת עד לביטולם בעתיד. יישום המלצה זו ייעשה בהדרגה, בהתאם לשיקולים פיסקלים של תקציב המדינה".

נציג משרד האוצר בוועדה הצטרף להמלצה, אבל יישומה בושש לבוא והחל רק ב-2006. ב-2008 חזרה ונדרשה לנושא ועדה בראשותי, לגיבוש המלצות מפורטות בדבר מדיניות וכללי התחרות בתחום התקשורת בישראל. בטיוטת דו"ח הוועדה הומלץ להפחית את התמלוגים, ביחד עם המדיניות הכוללת של הממשלה להפחתת מסים.

נוכח הניסוח הבוטה, ביקשו נציגי האוצר בוועדה להשמיט את הפרק תוך התחייבות שאם לא יחולו שינויים בלתי צפויים במדיניות המיסוי של הממשלה, יבוטלו התמלוגים עד 2012. הוועדה הסתפקה אפוא באימוץ המלצת ועדת קרול, תוך ציון שהתמלוגים יבוטלו סופית לא יאוחר מ-2012; נציגי האוצר הצטרפו להמלצה.

חברי הוועדה לא היו הפתאים היחידים שהתפתו להאמין שהאוצר יעמוד בדיבורו. במענה לתביעה משפטית של חברת ברק (013) לבטל את התמלוגים המוטלים עליה, קראו נציגי המדינה להגנתם את המלצת ועדת גרונאו ואת התחייבותם לביטול התמלוגים עד 2012. בפסק דינם כתבו שופטי בג"ץ ב-2009: "לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים, הנחתנו היא כי המדינה תממש את מדיניות ההפחתה ההדרגתית בשיעור התמלוגים החלים על העותרת עד לביטולם המוחלט ב-2012". אשרי המניח ואשרי המאמין.

הכותב הוא פרופסור לכלכלה ועמד בראש ועדה לקביעת תעריפי בזק ב-1998-2002, ולפתיחת שוק התקשורת לתחרות ב-2008

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#