פינוי מוסק או תרופה המבוססת על מריחואנה - 5 הכרעות גורליות שתקבל השבוע ועדת סל התרופות - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פינוי מוסק או תרופה המבוססת על מריחואנה - 5 הכרעות גורליות שתקבל השבוע ועדת סל התרופות

היום וביום שלישי אמורה ועדת הסל לנהל ישיבות מרתוניות שבהן יוכרע מהן התרופות והטכנולוגיות שייכנסו השנה לסל, שתקציבו 300 מיליון שקל ■ חמישה סעיפים מעוררים דילמות קשות במיוחד

תגובות

>> דיוני ועדת סל התרופות ל-2011 מגיעים לקו הסיום. כשלרשותם תקציב של 300 מיליון שקל, יידרשו חברי הוועדה להכריע בין 80 התרופות והטכנולוגיות שהגיעו לקו הסיום, מתוך 400 תרופות שהוצגו בתחילת הדיונים לפני כחודש וחצי.

היום וביום שלישי יתקיימו שתי הישיבות הסופיות של הוועדה. שתי הישיבות צפויות להיות מרתוניות.

דיוני הוועדה השנה עברו בשקט יחסי, בלי הפגנות של חולים וללא משברים. עם זאת, אין זה אומר שחברות התרופות לא הפעילו מאחורי הקלעים לוביסטים, אנשי יחסי ציבור ולחצים מסוגים שונים במטרה לנסות ולהשפיע על החברים בה.

גם פוליטיקאים התערבו בדיונים. השבוע הופצה בין כתבי הבריאות הודעה מטעם ח"כ אנסטסיה מיכאלי שפנתה במכתב לוועדת הסל בבקשה להכניס מד סוכר רציף לנשים בהריון החולות בסוכרת נעורים: "אני קוראת לכם להאזין לזעקתן של נשים סוכרתיות שמכשיר זה הוא הסיכוי שלהן להביא ילדים ולהקים משפחה. הטבע ואכזריות החיים גזלו מהן את הזכות הבסיסית הזאת, אך בעלות לא גבוהה במונחים לאומיים תוכלו להשיבה להן".

"זו התערבות בלתי לגיטימית בעבודת הוועדה", אמר בתגובה אחד מחבריה, "אך אנחנו לא מושפעים ממכתבים כאלה, שמגיעים אלינו בנוסח כמעט זהה מכמה מקורות שונים. אנחנו מתמקדים בנתונים הקליניים והכלכליים של כל תרופה ומחליטים באופן ענייני".

לדברי חבר הוועדה וסמנכ"ל משרד הבריאות יואל ליפשיץ, בימים האחרונים מתגבר המתח לקראת סיום הדיונים: "כל החברות מבינות שהגענו לישורת האחרונה, וכולן משפרות עמדות בהורדת מחירים, ומנסות להפעיל את השפעתן בכל האמצעים שקיימים, כמו למשל באמצעות האיגודים הרפואיים הרלוונטיים".

מטעמה של ח"כ מיכאלי נמסר בתגובה: הח"כית משמשת כיו"ר השדולה לקידום מעמד המשפחה, אימצה בחום את אנשי האגודה לסוכרת נעורים, ונרתמה למאבקה של האגודה במטרה להכניס את מד הסוכר הרציף לסל התרופות. "אני רואה זאת כחובתי כשליחת ציבור שנושא המשפחה קרוב ללבה לפעול למען 50 אלף חולי סוכרת הנעורים בישראל, שחייהם יכולים להשתפר פלאים בעזרת מכשיר רפואי. אני מאמינה בשיקול דעתם של חברי ועדת הסל, אך מוצאת לנכון להשמיע את קולם של הלוקים במחלה", אמרה מיכאלי.

בין עשרות התרופות והטכנולוגיות שהגיעו לשלב הסיום, חמש מעוררות את הדילמות והוויכוחים המורכבים ביותר בין חברי הוועדה:

סטיבקס - במקום לעשן מריחואנה

תיאור: תרופה המבוססת על מריחואנה ומיועדת לטיפול בכאבים של חולי טרשת נפוצה.

עלות משוערת: כ-17 מיליון שקל (לפי הערכת משרד הבריאות).

הדילמה: מדובר בתרופה המכילה את החומר הפעיל של המריחואנה (קנביס), ואמורה לשמש מעין תחליף מפוקח ומוכח מחקרית למריחואנה הרפואית הניתנת בעישון. עם זאת, התרופה רשומה כרגע לשימוש רק בקרב חולי טרשת נפוצה, שהם חלק קטן יחסית מבעלי הרישיון לשימוש במריחואנה רפואית, פחות מ-150 חולים. בישראל יש 4,500 היתרים לשימוש במריחואנה.

בנוסף, מדובר בתכשיר יקר בהרבה ממריחואנה רפואית. כמו כן, בוועדה הצטברו לא מעט עדויות על כך שעישון עשוי לעיתים להיות אפקטיבי יותר, אם כי מעולם לא בוצע ניסוי מכריע בעניין הזה.

גילניה - טובה ונוחה, אבל יקרה מהמתחרות

תיאור: תרופה חדשה לטרשת נפוצה.

עלות משוערת: כ-55 מיליון שקל (לפי הערכת משרד הבריאות).

הדילמה: גיליניה, המתחרה בין השאר בקופקסון של טבע ובטיסברי, יוצרת פריצת דרך בצורת המתן שלה: בכדורים, ולא בזריקה. בנוסף היא השיגה תוצאות קליניות מרשימות במחקר לעומת התרופות המובילות לטרשת נפוצה - אבונקס.

התכונות האלה הופכות את גיליניה לחשובה לחולים ולמועמדת בולטת. מנגד, מדובר בתרופה יקרה בעשרות אחוזים מהמתחרות, שאם תיכנס לסל כאופציה טיפולית ראשונה תעלה 55 מיליון שקל ותגרע שביעית מהתוספת לסל כולה.

פרדקסה - עלולה לתפוס את מרבית הסל

תיאור: נוגדת קרישה מתקדמת שאמורה להחליף את התרופה הנפוצה קומדין.

העלות: 80, 20 או 250 מיליון שקל (לפי הערכת משרד הבריאות), תלוי בהגדרת המטופלים שיהיו זכאים לקבל את התרופה.

הדילמה: מדובר בפריצת דרך דרמטית בתחום הקרדיולוגיה: נוגדת קרישה למניעת שבץ מוחי בחולים הסובלים מפרפור פרוזדורים, שהמהווה תחליף יעיל ובטוח לתרופה הוותיקה קומדין המחייבת הקפדה על דיאטה מיוחדת ובדיקות דם תכופות ואף עלולה לגרום לדימומים. אף שהתרופה אושרה לשימוש על ידי ה-FDA רק באחרונה, היא כבר נמצאת בהנחיות הטיפול של האיגודים הקרדיולוגים בעולם. גם הקרדיולוגים בישראל שעליה להיכנס לסל.

מנגד, נכון להיום אין עדיין שום מדינה בעולם שהתרופה כבר נכנסה לסל הבריאות הציבורי שלה. הוועדה נצבת אם כן בפני דילמה לא פשוטה, שכן מדובר בתרופה בעלת עלות גובהה לאוכלוסיית חולים גדולה ביותר. כך, אם יכניסו אותה לסל עבור כל החולים הסובלים מפרפור חדרים - כ-30 אלף חולים - תהיה העלות כ-250 מיליון שקל והיא תתפוס את מרבית עלות הסל. סביר יותר שתהיה פשרה ושהתרופה תינתן לתת קבוצה של חולים, בעלות של 80 או 20 מיליון שקל, לפי גודל תת הקבוצה.

שיטות שונות לטיפול בפצעי לחץ - חסר מידע

העלות: כמה מיליוני שקלים, משרד הבריאות עדיין לא קבע את הסכום המדויק.

הדילמה: פצעי לחץ הם אחת המכות הקשות של מערכת הבריאות, והם פוגעים בעיקר בקשישים, חולים סיעודיים, חולי סוכרת ונכים. הם גורמים סבל רב וסכנה בריאותית קשה לחולה וכן להוצאות כספיות כבדות ביותר מצד המערכת כולה. בשטח קיימות כמה שיטות להתמודדות עם הפצעים, ובהן שיטה הנקראת VAC (מבוססת על ואקום), שיטת קיוראקסל (תרחיף תאי דם לבנים המוזרקים לתוך הפצע) וטיפול ברימות.

בעוד אין ויכוח על הצורך בפתרון רפואי בסל לבעיית הפצעים, ואף שרופאים בשטח מדווחים כי השיטות האלה יעילות לטיפול בפצעים, כבר שבע שנים שטכנולוגיות אלה אינן מצליחות להיכנס לסל. הסיבה: מכיוון שמדובר בטכנולוגיות וציוד רפואי, יש פחות מידע ממחקרים מבוקרים ביחס לתרופות באשר ליעילות הטיפולים. יתכן שהשנה יוחלט לתת משקל גדול יותר לניסיון בשטח ולהכליל את הטכנולוגיות האלה, הקריטיות לחולים רבים כל כך, בסל התרופות.

פינוי מוסק - חשוב, אך האם מקומו בסל

העלות: כ-17 מיליון שקל בשנה - 40 אלף שקל לפינוי בודד (לפי הערכת משרד הבריאות)

הדילמה: מדובר באחד מתפוחי האדמה הלוהטים ביותר על שולחן הוועדה. מצד אחד אין כל ויכוח על החשיבות הרפואית הקריטית שבפינוי מוסק של פצועים וחולים קשים לבתי חולים, בעיקר במקומות פריפריאליים המרוחקים מבתי חולים כמו הנגב, הערבה ורמת הגולן. פינוי מהיר עשוי לשפר את סיכויי ההישרדות שלהם בעשרות אחוזים - הרבה יותר מרוב התרופות המוגשות לסל.

מצד שני, קיימת מחלוקת יוקדת סביב השאלה אם המקור התקציבי הראוי למימון ההיטס הוא כספי סל התרופות. לטענת הקופות וחברות התרופות התשובה היא חד משמעית - לא. לטענתם, מדובר בשירות מתחום התשתיות (דלק למטוסים, ולא טכנולוגיה רפואית) שהמדינה צריכה למצוא לו מקור תקציבי אחר, וכן שחברות הביטוח האחראיות על נושא תאונות הדרכים צריכות לשאת בנטל.

עוד טוענים המתנגדים כי סל התרופות הופך למעין "קופה קטנה" המממנת נושאים שאינם תרופות חדשות. לעומת זאת, משרד הבריאות מתעקש לדון בכך במסגרת הסל. באחד הדיונים האחרונים החליטה הוועדה שלא לדון בפינוי המוסק, אך השבוע צפוי הנושא לעלות לדיון פעם נוספת - ביוזמת משרד הבריאות.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#