אילו הזדמנויות עסקיות יוצרות המגמות הדמוגרפיות בעולם? - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אילו הזדמנויות עסקיות יוצרות המגמות הדמוגרפיות בעולם?

המגמות העכשוויות יוצרות עבור המשקיעים ברחבי העולם סיכונים והזדמנויות ■ בארה"ב ואירופה הבייבי-בומרס יוצאים לפנסיה, ובמדינות המתפתחות יש ריבוי טבעי גבוה ועיור ■ את ההזדמנויות מייצגים בעיקר המשקים המתפתחים והצומחים ■ הסיכונים באים לידי ביטוי גם בתסיסה הפוליטית במדינות כמו מצרים ותימן

5תגובות

<<ימים דרמטיים עוברים על המזרח התיכון. בשבוע שעבר הסתיים למעשה במצרים שלטונו בן 30 השנה של חוסני מובארק. גם בירדן מורגשת תסיסה, והממשלה בה פוזרה. במקביל הובילו ההפגנות בתימן את הנשיא להודיע שלא יתמודד על כהונה נוספת.

המהפכה במצרים נובעת בראש ובראשונה ממצוקה כלכלית. מצרים היא מדינה שרוב שטחה הוא מדבר, ושרוב אוכלוסייתה מתגוררת בסמוך לעורק החיים המרכזי - הנילוס והדלתא שלו. בשנים האחרונות מי הנילוס מזדהמים, מה שיוצר בעיה קשה עבור המיליונים שתלויים בהם. ב-30 שנות נשיאותו של מובארק צמחה אוכלוסיית מצרים פי שניים ל-80 מיליון נפש. צמיחה זו לא לוותה בגידול מהיר דיו במשאבים. מצרים רבים הידרדרו לעוני, והם מתקשים להשיג מזון וקורת גג.

הבעיה הכלכלית של מצרים מתחילה ממלכוד דמוגרפי. זהו מלכוד שנוצר כשאוכלוסיית המדינה צומחת מהר מדי עקב שיפור ברמת הבריאות הבסיסית ועלייה בתוחלת החיים שמתרחשים מבלי שנרשמת ירידה בשיעורי הילודה. מצב שכזה יוצר לחץ על אמצעי המחיה ומעורר בעיות חברתיות.

כלכלת מצרים עצמה צמחה אמנם, אך הצמיחה בתוצר לנפש היתה נמוכה. התייקרות מוצרי המזון הבסיסיים הפכה את החיים של מצרים רבים לבלתי נסבלים.

בנוסף, ריבוי טבעי מהיר גורם להצטרפות של רבים מדי לכוח העבודה. התוצאה היא אבטלה גבוהה בקרב הדור הצעיר והמשכיל - שנהפך למתוסכל ודורש שינוי.

תהליכי שינוי דמוגרפי משמעותיים הם ממושכים, ויש להם השפעה הדרגתית וארוכת טווח על הכלכלות. משקיעים שמסתכלים על טווחי זמן ארוכים מנסים להבין אותם ולהשתמש בהם לטובתם.

הנה כמה מגמות דמוגרפיות שמאפיינות כיום את העולם:

1. ארה"ב ואירופה: הבייבי-בומרס יוצאים לפנסיה

בשני העשורים שלאחר מלחמת העולם השנייה נרשמו באירופה ובארה"ב שיעורי ילודה גבוהים. בני הדור שנולד בין 1945 ל-1964 נקראים בייבי-בומרס, והם היו השדרה המרכזית בשוק העבודה ב-40 השנים האחרונות.

חלק ניכר מהצמיחה של מדינות המערב נבע מהריבוי הטבעי העצום, שאליו נוספו שינויים טכנולוגיים מרחיקי לכת ותמורות חברתיות ומדיניות. בשני העשורים הקרובים ייצאו הבייבי-בומרס לפנסיה. הדורות שנולדו מאוחר יותר הם מצומצמים יותר מבחינה מספרית, ובחלק ממדינות אירופה נרשם בשנים האחרונות ריבוי טבעי שלילי.

בארה"ב הריבוי הטבעי עדיין נמשך, אבל העלייה בתוחלת החיים גורמת לגידול הדרגתי בשיעור האוכלוסייה המבוגרת.

שיעור האמריקאים מעל גיל 65 הוא כ-12.5%. על פי המגמות הנוכחיות, עד 2030 השיעור הזה יגדל לכ-20%. להתפתחות הזאת יכולות להיות השלכות כלכליות מרחיקות לכת.

אחת הסכנות המרכזיות היא הידרדרות למשבר פנסיוני. המשבר יתרחש משום שהעלייה בתוחלת החיים במערב לא תורגמה לשינויים מקבילים במערכת הפנסיה. ניצנים של התופעה הזאת ראינו באחרונה ביוון, שבה עובדי המדינה התנגדו לדרישה להעלאת גיל הפרישה מ-60 ל-62. בישראל גיל הפרישה לגברים הוא 67.

ישנן מדינות שכבר העלו בשנים האחרונות את גיל הפרישה (למשל גרמניה וישראל), אך רבות אחרות עדיין מתמהמהות, והן מתקשות לבצע שינויים כאלה. הדור הצעיר יתקשה לכלכל את מערכת הפנסיה הלא מאוזנת כשהדור המבוגר יותר יפרוש מעבודה. התפתחות זו עלולה להוביל לירידה בהיקפי הצריכה במדינות המפותחות, מכיוון שמרבית הצריכה במשק מודרני מתבצעת על ידי צעירים ועל ידי משפחות עם ילדים.

השפעה אפשרית נוספת עשויה להיות על שוק הנדל"ן. רבים מהזוגות המבוגרים מוותרים על הבית הגדול שדורש תחזוקה גבוהה ועוברים למגורים צנועים יותר.

בצד ההזדמנויות עבור המשקיעים, הזדקנות האוכלוסייה מגבירה את הביקוש לשירותים רפואיים ולדיור מוגן. חברות התרופות והשירותים הרפואיים במערב עשויות ליהנות, אם כן, מעלייה בביקוש לשירותיהן בעשורים הקרובים.

אפקט אחר עשוי להיות עלייה בביקוש למוצרים פיננסיים מסוימים. ככל שאנשים מתקרבים לגיל פרישה הם מצמצמים את השקעותיהם במניות ומעבירים את כספם לאג"ח ולמזומן. לפיכך, ייתכן שהביקוש למניות בארה"ב ובאירופה יירד בשנים הקרובות. ייתכן ששוקי המניות יתומחרו בעתיד במכפילים נמוכים יותר.

כאן צריך לסייג ולומר שמדובר רק בהשערה, שקשה לבסס אותה על ניסיון העבר. ייתכן שאת הביקוש החסר למניות באירופה וארה"ב ישלימו משקיעים צעירים ממדינות מתפתחות, שאצלם התיאבון למניות דווקא יגבר.

2. מדינות מתפתחות: ריבוי טבעי גבוה ועיור

המדינות המתפתחות, בעיקר בדרום-מזרח אסיה ובדרום אמריקה, נמצאות בפאזה דמוגרפית שונה לגמרי מאשר מדינות אירופה הוותיקות. מדינות אלה נהנות כיום ממה שאקדמאים מכנים "דיווידנד דמוגרפי". במדינות אלה ישנו דור צעיר רחב שצובר השכלה ושנמצא בתחילת דרכו בשוק העבודה.

הדור הצעיר מנצל את הרפורמות הכלכליות ואת ההתפתחות התעשייתית ומניע תהליכי צמיחה רבי עוצמה. מדינות שנהנות מתהליכים כאלה הן ברזיל, הודו, תאילנד וטורקיה, שבהן דור צעיר גדול ומשכיל יחסית.

ואולם סין ורוסיה, שנחשבות למדינות מתפתחות מרכזיות, סובלות דווקא מנחיתות דמוגרפית. בסין קיימת כבר כמה עשורים מדיניות של פיקוח על הילודה, שצימצמה את היקף הדור הצעיר ושתוביל אותה להזדקנות מהירה בעשורים הבאים.

ברוסיה, מסיבות תרבותיות שונות, ישנו ריבוי טבעי שלילי בדומה לכמה ממדינות אירופה המפותחות. לרוסיה יש בעיה דמוגרפית נוספת - תוחלת החיים של הגברים בה (59.6 שנים) נמוכה באופן משמעותי מזו של הנשים (73.2). בקבוצת הגיל 50-59 שיעור הגברים באוכלוסיית רוסיה הוא 44% בלבד, ומבין גילאי 70-79 שיעור הגברים הוא כ-31% בלבד.

עם זאת, סין - ובמידה מסוימת גם רוסיה - נהנית מתהליך דמוגרפי אחר שאופייני למדינות מתפתחות: מעבר של אוכלוסייה גדולה מהכפרים וערי השדה לערים הגדולות. תהליך שכזה אופייני למדינות שכלכלתן עוברת תהליך של תיעוש. התיעוש גורם לעלייה מהירה בפריון העבודה, מרחיב את המעמד הבינוני ומוביל לעלייה בביקוש למוצרים ושירותים רבים.

תהליכי העיור במדינות המתפתחות מובילים לגידול מהיר בביקוש לנדל"ן בערים, לדרישה מוגברת לשירותים פיננסיים, לגידול בצריכת המזון התעשייתי והמזון המהיר, ולגידול בביקוש למוצרי צריכה מכל הסוגים. הגיל הצעיר של תושבי המדינות המתפתחות עשוי לגרום לכך שתהליכי הצמיחה של המעמד הבינוני בהן יימשכו עוד זמן רב.

3. מדינות מפותחות: זרם של מהגרי עבודה

מגמה דמוגרפית נוספת שניכרת ברחבי העולם כיום היא נדידה מתמדת של אוכלוסייה ממדינות מתפתחות וממדינות העולם השלישי למדינות המפותחות.

בגרמניה יש קהילה גדולה של כמה מיליוני טורקים. מהגרים ממדינות מערב וצפון אפריקה מחרפים את נפשם בסירות רעועות ומנסים להגיע לחופי ספרד ואיטליה. אחרים מנסים להסתנן לישראל דרך גבול מצרים, וישנם כאלה שמנסים את מזלם במדינות המפרץ העשירות בנפט. גם ארה"ב, שהיא מדינת מהגרים בבסיסה, מתמודדת כבר שנים עם זרם מהגרים לא חוקיים ממקסיקו ושאר מדינות אמריקה הלטינית.

מהגרי העבודה, בעיקר אלה שמסתננים בגניבה, נותרים בדרך כלל עניים גם במדינות המפותחות ונדחקים לעבודות במשכורות נמוכות. ברבות ממדינות אירופה הם חיים בגטאות בשולי הערים.

ההגירה הלא חוקית יוצרת תסיסה חברתית, בעיקר בקרב בני המעמדות הנמוכים מקרב התושבים הוותיקים. המתח החברתי גורם לא פעם לאלימות ומוביל לעלייה בביקוש לשירותי ביטחון ומשטרה, ואולי גם לאמצעי הגנה ביתיים. גידול בפשיעה ובעבירות רכוש עלול לעתים לפגוע ברווחיהן של חברות הביטוח.

השפעה אחרת שיש להגירה היא על שוק העבודה. במדינות שבהן יש מהגרים שמוכנים לעבוד בשכר נמוך, שוק העבודה הוא גמיש יותר ותחרותי יותר. במדינות לאומיות הומוגניות שוק העבודה פחות תחרותי, והשכר הממוצע לרוב גבוה יותר.

מהגרי עבודה נוהגים בדרך כלל להצטייד במכשירי טלפון סלולריים שבהם הם נעזרים כדי לתקשר עם חברים וקרובים ולעתים כדי למצוא עבודה. רבים מהם משתמשים גם בשירותים פיננסיים כדי לשלוח כסף לקרוביהם במדינות המוצא.

4. העולם השלישי: גידול באוכלוסייה

שינוי דמוגרפי נוסף נוגע בעיקר למדינות העולם השלישי: גידול מהיר באוכלוסייה שנובע משיפור בשירותי הרפואה וההיגיינה מצד אחד, ומהמשך הריבוי הטבעי האופייני לחברות מסורתיות ודתיות מצד שני. ריבוי טבעי של האוכלוסייה מאפיין במיוחד את מדינות אפריקה שמדרום לסהרה, מדינות שבהן אוכלוסייה מוסלמית גדולה וכמה מהמדינות באסיה. גם מצרים שייכת במידה רבה לקבוצה זו.

בעבר שרר מצב כזה גם במדינות באמריקה הלטינית, אך בשנים האחרונות נראה שהריבוי הטבעי בהן הצטמצם. זוהי כנראה אחת הסיבות לכך שמדינות אמריקה הלטינית מצליחות לצמוח בצורה בריאה יותר בשנים האחרונות. מדינות שאוכלוסייתן מתרבה במהירות מתקשות בדרך כלל לכלכל את כל תושביהן, יש בהן אי ודאות פוליטית והן חשופות לזעזועים. הגידול באוכלוסייה מוביל לגידול בביקוש למזון - ועליית מחירי המזון מחריפה את המתח החברתי והפוליטי.

מידת ההשפעה של מדינות אלה על העולם אינה זהה. למצרים, שנאבקת על ההגמוניה בעולם הערבי מול מדינה פונדמנטליסטית כמו איראן ושיושבת על ציר תנועה חשוב בין המערב למזרח - תעלת סואץ - חשיבות אסטרטגית רבה. לכן, מצרים כל כך מעניינת כיום את העולם. גם למדינות כמו ניגריה או דרום אפריקה שבהן יש מחצבים ומרבצי נפט יש חשיבות לכלכלת העולם. הפיכות פוליטיות במדינות כמו גבון, ג'יבוטי או גינאה המשוונית יקבלו קצת פחות כותרות בעיתוני המערב.

5. העולם כולו: עלייה בתוחלת החיים

העלייה בתוחלת החיים היא תופעה כלל עולמית. היא גורמת לגידול מתמיד באוכלוסיית העולם, וללחץ מתמשך על מקורות ומשאבי טבע. את הגידול בביקוש לסחורות אנו חשים כבר כיום, מכיוון שחלק גדל והולך מהעולם עובר מהפכה תעשייתית.

בעתיד יתווספו לכך גם גידול בביקוש לתרופות, למוצרי קוסמטיקה, לשירותי דיור מוגן וסיעוד ולשירותים פיננסיים מתקדמים המשרתים אוכלוסיות מתבגרות, ומערכות פנסיה ארציות. במקביל עולה הסיכון למשברים פנסיוניים במדינות שאינן מעדכנות את מערכת הפנסיה שלהן.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#