"כדאי לחברות קטנות לחשוב פעמיים לפני שהן מתקרבות לבורסה" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"כדאי לחברות קטנות לחשוב פעמיים לפני שהן מתקרבות לבורסה"

עופר גרינבאום, מנכ"ל לאומי פרטנרס חיתום, וסגנו שי נבו עבדו עד מאוחר בשנתיים האחרונות, אבל הם מחכים להנפקות הגדולות באמת, ומאמינים שהן יבליטו את היתרונות שלהם ■ ומה הם אומרים על ההסדר של אפריקה, האם הבועה הגיע לבורסהועל היותם חלק מלאומי

9תגובות

בתקופות גאות ענף החיתום הוא אחד הרווחיים בשוק ההון, והוא אחד ממקורות ההכנסה העיקריים של בתי ההשקעות והבנקים. עם זאת מדובר בענף תנודתי שגם השחקנים המובילים בו מתחלפים לעתים תכופות.

לאחר המשבר של 2008, תקופה שבה החתמים היו לרוב מובטלים, ב-2009 חזר הצבע ללחיים שלהם עם התעוררות גל ההנפקות, שנמשך גם ב-2010. במשך השנה בוצעו הנפקות אג"ח בסכום של כ-40 מיליארד שקל, לצד הנפקות מניות בהיקף צנוע יותר של כ-8.5 מיליארד שקל (מתוכן כ-2.5 מיליארד שקל של עזריאלי) - תחום שעדיין לא ממש התאושש ורוב הנפקות המניות מסתיימות במחירים נמוכים מהתכנון המקורי, כש-15 הנפקות אף בוטלו ב-2010. "השתדלנו לשמור על שפיות מבחינת שעות העבודה, אבל היו ימים שבהם האורות במשרדים שלנו דלקו עד 11-12 בלילה. 2010 אמנם לא היתה סוערת כמו 2006 ו-2007, אבל זאת היתה שנה יפה שהתקרבה לשנים החזקות", מספרים עופר גרינבאום, מנכ"ל לאומי פרטנרס חיתום, וסגנו שי נבו.

"שוק ההון נהפך לאלטרנטיבה לבנקים"

לאומי פרטנרס חיתום, שהשתתפה ב-2010 ב-104 הנפקות והובילה 26 מהן, מתחילה לצמצם פערים מול מתחרותיה ומשתלבת בשלישייה המובילה בענף החיתום (אחרי כלל חיתום ופועלים אי.בי.אי). גרינבאום ונבו, שעובדים יחד כבר שבע שנים, מהן שנתיים וחצי בלאומי פרטנרס חיתום, מצליחים עם צוות מצומצם שכולל רק עוד שני מנהלי הנפקות להתברג בצמרת הענף ולתרום לרווחיות של בנק לאומי.

תרומה זו באה לידי ביטוי גם בתגמול של גרינבאום, שנהנה ב-2009 ממענק של כ-3.2 מיליון שקל, שהקפיץ את עלות שכרו לכ-3.9 מיליון שקל - שכר שדירג אותו במקום החמישי מבין מקבלי השכר הגבוה בלאומי, כשהוא עקף את רקפת רוסק-עמינח, סמנכ"לית בכירה וראש החטיבה העסקית שמנהלת תיק אשראי של יותר מ-100 מיליארד שקל.

אילו אירועים מיוחדים ראינו בהנפקות בשנה-שנתיים החולפות?

גרינבאום: "ראינו חברות גדולות כמו כיל ואלביט מערכות, שמגייסות סכומים גבוהים - כשבמקרה של אלביט היא הפכה גיוס של 1.1 מיליארד שקל לדולרי, והשוק אהב את זה. אבל, עדיין, הבנקים וחברות הנדל"ן המשיכו, וסביר להניח שימשיכו, להיות צרכני הכסף הגדולים.

"כ-85% מגיוסי האג"ח היו צמודי מדד. לפני 2006 כמעט לא היתה חיה כזאת גיוסים שקליים, אבל החברות רצו לשנות את המאזנים שלהן בהתאם לצורכיהן, והיום זה טריוויאלי לגייס אג"ח שקלית. מעניין יהיה לראות אם ב-2011 יחול שינוי בעקבות יישום ועדת חודק (המטילה הגבלות על המוסדיים בקשר להשתתפותם בהנפקות אג"ח, מ"ר)".

איך אתם מרגישים את ההשפעות של חודק?

גרינבאום: "לפני שמדברים על חודק, לדעתי, בתור מי שנמצא כבר המון שנים בשוק, אם עושים ניתוח רוחבי של השינויים אפשר להבחין בשינויים שחלו אצל גופים המנהלים כספים של אחרים - הם יישמו כללי ניהול ברורים באמצעות כוח אדם מיומן. לוקח זמן לעשות את זה.

"אם משווים את שוק ההון של היום לזה של שנות ה-90 - שוק שהיה מצומצם, רווי הטיות וניגודי עניינים - הרי שכיום השוק הרבה יותר מפוקח, מפותח, בוגר, מתפקד בצורה נורמלית, יעיל וחשוף לביקורת. כל זאת, כשהוא מציע מכשירי השקעה מגוונים, מה שבא לידי ביטוי, למשל, בזינוק במספר הנפקות האג"ח לעומת 2001.

"בעיני זה יותר עניין של אבולוציה, ופחות של רגולציה. שוק ההון נהפך לאלטרנטיבת מימון ראויה לבנקים, תוך שהוא פועל לפעמים כמתחרה בהם ולפעמים כמשלים. גם בהשוואה בינלאומית אנחנו נראים בסדר גמור".

"ילמדו לחיות עם חודק"

ובכל זאת, איך המלצות חודק משפיעות?

נבו: "למרות הרצון להעריך איך ועד כמה זה ישפיע, אנחנו נמצאים רק בשלב הניצנים הראשוניים וייקח זמן עד שתהיה הערכה אמיתית - הכל תלוי בסוג ובאיכות ההנפקה. אם רוצים ללכת לגיוס גדול של 0.7-1.0 מיליארד שקל, החברה תצטרך להתיישר עם כל הדרישות של חודק".

גרינבאום: "נכון שייקח זמן, אבל בסופו של דבר ילמדו לחיות עם חודק וייווצר שיווי משקל חדש. ייתכן שחלקו של המימון הבנקאי יעלה - אבל גם אם יצוצו בעיות בדרך, חודק לא יהרוג את שוק האשראי החוץ-בנקאי".

אתם יכולים לתת דוגמה?

נבו: "ניקח, למשל, את שלמה החזקות של שלמה שמלצר. מדובר בחברה מעולה שיש לה אלטרנטיבה בנקאית פתוחה, והיא בכל זאת הגיעה במתכונת מלאה בהתאם למסקנות חודק וזכתה לביקושים אדירים של יותר ממיליארד שקל".

גרינבאום: "אם נסתכל מנקודת מבט של המנפיק, עובדה ששלמה החזקות בחרה בשוק ההון. היה חשוב לה לפזר מקורות מימון, כשהמשקיעים השכילו לתת לה תנאים נוחים. המגבלות של חודק יתבררו ככאלה שאפשר לחיות איתן. חודק לא אמור להזיק לחברה ראויה. בלי קשר לחודק, המוסדיים מתפקדים יפה - הבעיה היא הציבור".

למה אתם מתכוונים?

גרינבאום: "כשכסף חם של הציבור מגיע לתחומים חמים, וזה מגיע לרמה של הימור מסוים, נוצרת בעיה. זה תמיד היה ויהיה קשה מאוד לעצור את זה. זה כמו לנסות לעצור את הלוטו. כיום מתנהלות שיחות ברשתות החברתיות בעניין זה, כשבמקרים רבים הנבואה מגשימה את עצמה. זה לא משהו לא חוקי. תמיד נוצרים כיסי אוויר חמים, אבל צריך להיזהר מכך".

אתה מתכוון לגז ולנפט?

גרינבאום: "יש מקומות וחברות עם דברים מוכחים. אני חושב שענף חיפושי הגז והנפט הוא לגיטימי ומשמש קטר משמעותי עם חשיבות מכרעת למשק. עם זאת, צריך לעשות הבחנה וליצור מנגנונים ברורים יותר, שיפרידו בין דברים אמיתיים לבועות".

אתם לא נוטים להשתתף בהנפקות של חברות כאלה. ממה זה נובע - האם אתם חושבים שמדובר בבועה?

גרינבאום ונבו: "אנחנו לא פוסלים השקעה בענף הזה - נלמד כל הנפקה לגופו של עניין".

האם נלמדו הלקחים של המשבר ואיך זה בא לידי ביטוי בגל הגיוסים האחרון; האם מתמחרים כיום סיכון בצורה נכונה יותר?

נבו: "אם מדברים על המשבר, אז אפשר להגיד שזה לא היה משבר של תמחור - אלא יותר של נזילות, ומשקיעים יודעים לתמחר זאת. ראינו שהיקף איגרות החוב שהגיעו לדיפולטים (חדלות פירעון, מ"ר) היה נמוך מההפרשות בבנקים.

"צריך לזכור שכמו שאין בנקים שלא יהיו בהם הלוואות שיהיו בגינן הפרשות לחובות מסופקים, כך אין מצב שלא יהיו אג"ח שלא ייקלעו לקשיים. אנחנו חושבים שמהמשבר הזה המוסדיים יצאו עם מנגנונים טובים יותר - וכעת הגיעה שעת המבחן הגדול. הגיע הזמן ליישם אותם".

איך מתמודדים בענף החיתום עם השחיקה ברווחיות כתוצאה מריבוי השחקנים, מה שמביא לירידה בעמלות?

גרינבאום: "נכון שהתחרות בענף גברה משמעותית. כשיש תקופה טובה שחקנים חדשים מנצלים זאת, שכן חסם הכניסה יורד, ונדרש הון עצמי של 2.5 מיליון שקל בלבד. אולי ההערכה של השחקנים אחד כלפי השני גברה, אבל התחרות מחייבת אותך להיות יצירתי כדי להרוויח - אי אפשר לעבוד באפס סיכונים, כי אז הרווחים יהיו בהתאם.

"עם זאת, החוכמה היא להיות עם היד על הדופק, ולקחת סיכונים שלא יגרמו לך להיתפס בדברים שתתחרט עליהם. בסופו של דבר צריך חשיבה לטווח ארוך.

"אני יכול להגדיל את רמת הסיכון בכמה רמות וכל עוד השוק יעבוד, אני אהיה בסדר, מה גם שיש לי כיסים עמוקים של הבנק ואפשר ליטול התחייבות חיתומית - ואז אתה מפזר ומרוויח לא רע. "אבל אני תמיד עוצר וחושב לפני זה כמה פעמים - האם הסיכון משתלם? כמו שאומרים: 'עושים בכפיות ומרוקנים בדליים'; קל מאוד להתפתות, אבל אם זה לא נראה הגיוני אל תתקרב לשם, כי הנפילה עלולה להיות כואבת".

אילו שינויים צפויים בענף?

גרינבאום: "התחום מאופיין בעיקר בהפצה - ולא בחיתום (החתמים לא חותמים על התשקיף ולא לוקחים עליו אחריות, מ"ר) וגם לא משתמשים מספיק בעומק של הגופים הגדולים. אבל העסק יכול להשתנות כשגופים רגולטוריים ידרשו יותר אחריות, ששווה פלטפורמה גדולה יותר או כשיגיעו הנפקות אקוויטי גדולות יותר יורגש ויהיה יתרון לגודל".

"אף הנפקה לא מונחת בכיסנו"

האם זה נכון שגוף כמו לאומי פרטנרס, שנהנה מגב של בנק גדול, צריך להתאמץ פחות כדי להביא לקוחות?

גרינבאום: "יש יתרון בלהיות גוף גדול. על כך יכול להעיד כל מי שצמח בגוף קטן, שם צריך לרוץ ולהתאמץ יותר בכל עסקה, כשלרוב הסיכויים לזכות בה נמוכים יותר. אין ספק שכשחברה מכובדת רוצה לצאת להנפקה היא מעדיפה לעשות זאת עם גופים גדולים, כמו לאומי פרטנרס, שמחויב לשמור על המוניטין של בנק לאומי.

"יש לנו פלטפורמה שלא קיימת בהרבה מקומות בישראל, אלא דומה יותר למה שנעשה בגופים גדולים בחו"ל. יש לנו, למשל, שבעה אנליסטים של לאומי פרטנרס מחקרים, מה שמאפשר שיתוף פעולה ותמיכה משפטית חזקה בתוך הבית. אלה הם דברים שבסופו של דבר מנצחים. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להיות מעורבים בדברים לא ראויים, ואין ספק שיש לכך השפעה כשמישהו רוצה לעבוד עם גוף מקצועי.

"אין ספק שזה עוזר שאנחנו חלק מבנק לאומי. אבל, עדיין, זה לא מבטיח כלום ובטח שלא גורם לנו להיות שאננים ולעבוד פחות, שכן מדובר בשוק תחרותי עם חלופות ראויות".

אבל בחברות פרטיות, כמו תנובה וסופר-פארם, וכפי שראינו בהנפקה של אלקטרה צריכה, ברגע שלאומי פרטנרס מושקע בהן - האם זה מבטיח שאתם תובילו את ההנפקה?

גרינבאום: "שום הנפקה לא מונחת בכיסנו. לאומי אינו בעל המניות היחיד בחברות האלה, ובטח שאנחנו לא יכולים להכריח אף אחד לבחור בנו כמובילי ההנפקה. מה שכן, אנחנו יכולים להגיד שלאומי פרטנרס השקיעה בה, מעבר למחויבות המקצועית הרגילה שלנו בכל הנפקה - במקרים כאלה מדובר גם על לחץ יותר גדול של יוקרה, כדי שלא נפשל, ולכן אנחנו מחויבים ב-1,000%".

מה דעתכם על הטענות כשבחטיבות העסקיות של הבנקים, לאו דווקא בלאומי, מרגישים צורך לפזר ולרענן את האשראי של הלקוחות - שולחים אותם להנפקות אג"ח, שמגיעות בסופו של דבר לגופי החיתום של הבית, כמוכם?

גרינבאום: "מדובר בהבל הבלים. מי שחושב ככה אין לו מושג מה קורה. מחלקות האשראי של הבנק לגמרי מנותקות מהחתמים. אפשר לראות חברות רבות שהחזירו חוב לבנק לאומי ואנחנו לא השתתפנו בהנפקות שלהן. ולהפך, השתתפנו בהנפקות שנועדו למחזור חובות דווקא לבנקים אחרים. אין קשר בין זה שהחברות צרכניות אשראי של הבנק לחיתום".

"צל"ש למשפחת שניידמן"

מה דעתכם על ההתנהגות של ההטייקונים בזמן המשבר?

גרינבאום: "העובדות מדברות בעד עצמן. המשבר הוכיח שמרביתם סיפקו את הסחורה. אליעזר פישמן תמיד עמד בהתחייבויותיו וממשיך לספק את הסחורה. נוחי דנקנר אף פעם לא היה בבעיה אמיתית, וכל החברות מקבוצת אי.די.בי פורעות את חובן. גם יצחק תשובה, דודי ויסמן ואלפרד אקירוב החזירו חובות. מי שראויה לצל"ש מיוחד היא משפחת שניידמן, שמכרה בעיתוי לא נוח את פעילות הביטוח המבטיחה במזרח אירופה כדי להחזיר חובות".

האם צריך להעניש ולא לאפשר גיוסים בתקופה הקרובה לחברה כמו אפריקה ישראל, שביצעה הסדר חוב?

גרינבאום: "שוכחים שחברות כמו אפריקה לא הנפיקו אג"ח חסרות סיכון המדורגות AAA. מענישים חברות כשנעשים צעדים לא ראויים מצד הבעלים או שהם נוטלים סיכונים לא הגיוניים ומותחים את החבל יותר מדי עם נטילת מינוף עודף - וזה לא המקרה באפריקה, שפעלה בכלכלות מסוכנות ונפגעה מכך.

"זאת חוכמה קטנה מאוד להגיד היום שהרכישות בארה"ב היו יקרות. אי אפשר לעשות עסקים בלי לטעות - מה גם שיום אחד מזרח אירופה תחזור לשפיות. רוסיה כבר מתאוששת".

איך זה בא לידי ביטוי בגיוס אג"ח האחרון של אפריקה נכסים?

גרינבאום: "כשחברות מגיעות אחרי כווייה, הרבה פעמים זה נראה אטרקטיבי להשתתף בגיוסים שלהן, כי הן מגיעות אחרי אובר-שוטינג. כך היה גם במקרה של הכשרה ביטוח, שמי שקנה בהנפקה מורווח כמעט 10%. אפריקה נכסים הגיעה עם אג"ח טובות, ולכן היה גיוס מוצלח".

ומה לגבי אפריקה ישראל, החברה האם?

נבו: "בינתיים נראה שההסדר של אפריקה ראוי והוגן. ייקח אולי קצת זמן, אבל גם היא תוכל לשוב ולגייס בלי בעיה - באפריקה לא חטאו ולא פשעו. מדובר בחברה שעברה את המשבר ועושה הכל כדי לצאת ממנו".

"לסגור את המסך ולבוא בעוד שנתיים"

אילו יתרונות יש בביצוע הנפקה בחו"ל עבור חברות כמו אבן קיסר?

נבו: "למרבית החברות עדיף להנפיק בישראל. כאן מקבלים שוויים ומחירים טובים, כשיש גם יתרון ברור לחברות שיכולות להיכנס למדדים. אבל יש גם מקרים, כמו סודה סטרים, ואולי אבן קיסר, שבהם חברות משכילות לנצל את העוצמה של השוק האמריקאי ולמכור שם טוב יותר את הסיפור שלהן בהשוואה לשוק המקומי".

גרינבאום: "כשהשוק חם, גם הנפקות של 70-80 מיליון שקל עובדות, וככה היה גם בשנים עברו.

"אבל כיום מחפשים בשוק בעיקר לא את חברות החלום - אלא חברות בשלות. מדובר בחברות בשווי 700-800 מיליון שקל, שנהנות מנזילות, מעומק פיננסי, מסיקור אנליסטים ומסיכוי גבוה להיכנס למדדים המובילים. זה מה שמוכיח את עצמו לאורך זמן".

האם היו מקרים שהמלצתם לחברות לא להנפיק?

נבו: "בוודאי. כשבאה חברה תעשייתית שמייצרת רווח של 5-7 מיליון שקל, לא בטוח שכדאי לה להיות ציבורית. היא כנראה לא מתאימה לשוק ההון. היו חברות שלא הקשיבו לנו. בלי קשר, גם כשהשוק קלט את ההנפקות הקטנות, רואים שרובן לא מצליחות".

מה היתה ההנפקה הכי מוצלחת שהובלתם ב-2010?

גרינבאום: "קשה להגדיר זאת חד-משמעית, אבל אפשר להגיד שאלקטרה מוצרי צריכה היתה הנפקה מוצלחת - למרות תנאי השוק הקשים הצלחנו להוציא אותה לפועל עם הנחה מינימלית ולצרף משקיעים מוסדיים מכובדים, כמו חברות ביטוח ובתי השקעות".

איך בכלל מודדים הצלחה של הנפקה?

גרינבאום: "מודדים אותה לא רק במה שהצלחת למכור לשוק המוסדי - אלא האם החברה הצליחה לייצר ערך לאורך שנים".

בינתיים נראה כי ההנפקה של חברת הביומד אפוסנס שהובלתם לא הצליחה במיוחד - ירידה של 36% מאז ההנפקה ביוני - ואין לכם כל כך במה להתגאות שם.

גרינבאום: "זאת בדיוק דוגמה טובה לכך שאין משמעות לאיך שחברה נסחרת כיום. החברה פועלת בתחום מסוכן, שהסיכויים והסיכונים בו גבוהים, ועדיין לא מיצתה את מלוא הפוטנציאל. במקרה הזה צריך לסגור את המסך ולבוא בעוד שנתיים".

"שוק שמאפשר לייצר ערך"

איזה סוג של הנפקות אקוויטי נראה ב-2011?

נבו: "אני מעריך כי ב-2011 השוק יעריך חברות של מועדון המיליארד שקל, שבאופן תיאורטי יכולות להיכנס לת"א 100. אבל זה לא אומר שלא יהיו הנפקות אקוויטי קטנות יותר, שינפיקו לפי שווי של 400-700 מיליון שקל. בשנה הקרובה, מלבד חברות מענפי הפיננסים, הנדל"ן והגז, גם ענף הרכב יספק הרבה פעילות - הן בתחום החוב הן באקוויטי".

גרינבאום: "בואו לא נשכח את רמי לוי, שבא לבורסה לפי כמה שנים והנפיק לפי השוויים האלה והיום רואים עד כמה המניה והחברה שלו זינקו למעלה - זה בדיוק מראה שהבורסה יכולה לשמש קרש קפיצה חיובי. כשיש לך בסיס ונקודת מוצא טובים עם פוטנציאל צמיחה אמיתי, הנפקה כזאת יכולה להיחטף על ידי המשקיעים. אבל, לחברות קטנות אני מציע שיחשבו פעמיים לפני שהן מתקרבות לבורסה".

"השוק שפוי ומתפקד"

האם, לדעתכם, מדד ת"א הגיע לשיא או שיש עוד לאן לעלות?

נבו: "אני לא חושב שאנחנו מתקרבים לבועה בבורסה. הבורסה יודעת לתמחר ולחיות עם המחירים הנוכחיים, שברוב המקרים הם הגיוניים. רואים שחברות ת"א 25 צומחות, הביזנס שלהן נראה טוב, הן מצליחות למחזר חובות ונהנות מקופות מזומנים דשנות. נכון שתמיד מתרחש אירוע חיצוני שמשנה את ההערכות, אבל הרווחיות של החברות ביחס לשווי נראית סבירה".

גרינבאום: "זה בדיוק השוק שאנחנו מייחלים לו: שפוי, מתפקד, בלי אופוריה ועליות מטורפות. בשוק כזה אפשר לייצר ערך".

רוב המתחרים שלכם מעסיקים צוותים הרבה יותר גדולים. מדוע אתם לא גדלים, הרי אין לכם בעיה של אמצעים?

גרינבאום: "אנחנו כל הזמן מתחבטים לגבי זה. יש לנו צוות שכולו מעורב בכל שרשרת התהליך: אחד מביא לקוח, אחד מכין את כל הדברים הטכניים, אחד סוגר. אבל, עדיין, לפעמים זה יוצר בעיה של קיבולת וייתכן שלא ניקח הנפקה מסוימת. מה שכן, אם אנחנו מתחייבים לעסקה אנחנו לא מתפשרים על איכות בשום מקרה. ייתכן שנגדיל את הצוות, אבל אנחנו מקפידים על מקצועיות ומרוצים מהמספרים שלנו".

גרינבאום, אומרים בשוק שמאז שאחיך התאום, אייל, הצטרף לענף החיתום - מונה לפני כמה חודשים למנכ"ל דיסקונט חיתום - דיסקונט משתתפת בכל הנפקה שלאומי בפנים. האם זה אכן המצב?

גרינבאום: "העובדה שיש אח תאום זהה, שפעיל באותו ענף יוצרת סיטואציות שרואים אותן בסרטים הקומיים של לואי דה-פינס - בכל פגישה שבה לא מכירים אותי אני מעדכן על קיומו של אייל, אבל זה לא מבטיח לא לדיסקונט ולא לנו שנשתתף באותן הנפקות".

איפה אתם רואים את לאומי פרטנרס חתמים בעוד חמש שנים - השאיפה שלכם היא להיות במקום הראשון?

גרינבאום: "להיות במקום הראשון, זאת לא המטרה שלנו. מה שכן, ברור לנו שהתחרות הקשה תימשך ונשאף, בתור מי שמייצגים מותג חזק כמו בנק לאומי, להיות מוביל שוק מבחינה מקצועית ולשמור על המשמעת לאורך זמן".

ומבחינה אישית, לא מדגדג לכם להפוך ליזמים כמו צחי סולטן, הבעלים של כלל חיתום ומבעלי השליטה במודיעין?

גרינבאום ונבו: "אנחנו אוהבים מאוד את מקום העבודה שלנו. עד עכשיו זה היה הרבה בזכות אבי זלדמן (מנכ"ל לאומי פרטנרס ב-11 השנים האחרונות, שפרש בסוף 2010 והוחלף על ידי ירון בלוך, מ"ר), שמעבר למקצועיות הצליח ליצור אווירת עבודה חיובית ומיוחדת, שאנחנו מאמינים שתימשך גם בניהולו של ירון בלוך".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#