ישראל מצטיינת באבטחה, אבל לא באבטחת תשלומים - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ישראל מצטיינת באבטחה, אבל לא באבטחת תשלומים

תגובות

<< מערכות התשלום הראשונות היו כרטיסי פלסטיק עם פס מגנטי שזיהה את הקונים בפני הסוחרים, הקמעונים והבנקים. בשנות ה-80 הופיעו הכרטיסים עם השבבים. השחקניות הגדולות בשוק התשלומים - ויזה ומאסטרקארד - קבעו את תקן ה-EMV (Europay, Mastercard, Visa) לתשלומים באמצעות כרטיסים אלה. המניע העיקרי למעבר לשיטה זו היה אבטחת תשלומים. המעבר לשיטת EMV, שבה השבב על כרטיס מזהה הפחית את מספר ההונאות בכרטיסי אשראי וחיוב באופן דרסטי. בשיטה זו הלקוח נדרש להקליד בנקודת התשלום את הקוד הסודי שלו, המזוהה כנגד השבב.

למרבה הפלא, ישראל חובבת הטכנולוגיה לא אימצה את תקן ה-EMV, והשיטה המקובלת בה עדיין היא זיהוי לפי חתימה. "ישראל ידועה בביטחון ובאבטחה שלה, אבל לא בתעשיית התשלומים", צוחק צ'אשור.

הבעיה עם שיטת הזיהוי לפי חתימה, מסביר צ'אשור, היא שקל מאוד להעתיק כרטיסים מסוג זה. "יש מכונה שאפשר לקנות באינטרנט ב-100 דולר, אפשר לשים אותה מתחת לדלפק בתחנת דלק או מסעדה, ותוך רגע להעתיק את הכרטיס שלכם. כשיש על הכרטיס שבב, עלות ההעתקה שלו כבר אינה כדאית.

"בריטניה היתה בעלת שיעור ההונאות הגבוה ביותר בכרטיסי אשראי וחיוב, ולכן הם היו הראשונים שעברו ל-EMV, ומספר ההונאות שם צנח ב-98%".

ואכן, לפי נתוני איגוד התשלומים הבריטי APACS, הצלחת כרטיסים עם שבב בהפחתת הונאות היתה עצומה - וצימצמה את הפסדי הקמעונים ב-67%, מ-2004 ל-2009. גם מספר הגניבות של כרטיסים פחת ב-18% מ-2006 ועד 2009.

בתחילת העשור הקודם היתה תחושה שבתוך זמן קצר ייהפך הטלפון הסלולרי לארנק אלקטרוני, שיחסוך את הצורך לצאת מהבית עם כרטיס אשראי. ההבטחה הזו לא התגשמה כל כך מהר. כעת, עם טלפונים חכמים שבהם אפליקציות אינסופיות, האפשרויות הללו נפתחות מחדש. "יש כמה טכנולוגיות", מסביר צ'אשור. "זה יכול להיות משולב ב-SIM או באנטנה מיוחדת לתשלום, כמו זו שבכרטיסי ה-contactless, כרטיסים שמשמשים לכניסה ולרישום נוכחות במקומות עבודה".

הטכנולוגיה הזו נקראת Near Field Technology, ואחד המניעים החזקים ביותר לשימוש בה קשור לעובדה שאנשים מתקשים להיפרד מהטלפון הסלולרי שלהם. "מחקרים הראו שהסבירות שאנשים ישכחו בבית את הסלולרי נמוכה משישכחו את הארנק", אומר צ'אשור.

פיתוח טכנולוגיות חדשות מונע בעיקר על ידי שיקולי אבטחה. חברות העוסקות בפיתוח אמצעי תשלום משקיעות המון במו"פ של אמצעי אבטחה.

וריפון רכשה בשנה שעברה את קליר צ'אנל טקסי מדיה, את הייפרקום, ובשנים הקודמות את שתי החברות הישראליות, ליפמן וגזית. "לא רק אנחנו עסקנו ברכישת חברות - גם המתחרות גדלו כך. ואולם מנקודת המבט של וריפון, החברה משקיעה בצמיחה אורגנית (צמיחה המבוססת על נכסים קיימים של החברה) וצמיחה באמצעות רכישות. במקביל, החברה משקיעה בתחומים מקבילים לפעילותה - קמעונות, דלק ועוד.

"מנקודת המבט של הציבור, הטכנולוגיה של התשלומים חייבת להיות כזו שמקלה את החיים. יש כיום שיטות זיהוי שונות, כמו טביעת אצבע או רשתית. אפשר להיכנס לחנות, והסורק בודק את זהותכם באמצעות הרשתית. הגבול הוא מידת הקבלה של הציבור לטכנולוגיה. מיליארדי אנשים משתמשים במערכות שלנו. הן צריכות להיות שימושיות והגיוניות".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#