בעלי החוב של שיכון ובינוי עצבניים - ושרי אריסון תיאלץ להכניס את היד לכיס

שיכון ובינוי איבדה 40% משווייה מתחילת החקירה באפריקה - ובעלי החוב מגלים עצבנות ■ ללא חיזוק הביטחונות או חתימה על ערבות - מידרוג עלולה להוריד את דירוג האשראי של אריסון השקעות, שתיאלץ לשלם ריבית גבוהה יותר על ההלוואות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שרי אריסון
שרי אריסוןצילום: עופר וקנין

אולפן רדיו מהות החיים שוכן ליד מוזיאון תל אביב במרכז העיר. אחת מרצועות השידור היא 15 דקות של התבוננות עם זן מאסטר, ויש גם תוכנית על מורים ותורות ששינו את התודעה האנושית. במרחק אווירי של 20 מטר משם שוכנים משרדי שיכון ובינוי, שם מנסים בימים אלה להתמודד עם הנזק של פרשת השוחד, לכאורה, של החברה הנכדה סולל בונה ארצות חוץ (SBI).

הניגוד בין היומרה המטהרת של רדיו מהות החיים למציאות העכורה של שיכון ובינוי אינו יכול להיות גדול יותר, ומעורר את השאלות: מה יודעת שרי אריסון, בעלת השליטה בשני הגופים, על מה שקורה בקבוצה שהיא מנהלת, ועד כמה ביכולתה לבלום את השמדת הערך המהירה שחווים בעלי המניות.

בשוק ההון דווקא מפנימים במהירות את הכאוס הניהולי בשיכון ובינוי. מניית החברה ירדה ב–41% לשווי חברה של 2 מיליארד שקל מהיום שבו החברה דיווחה על חקירתם של ארבעה בכירים ובכירים לשעבר בחשד למתן שוחד כדי לזכות בפרויקטים באפריקה, ועל פנייה שקיבלה ממחלקת INT בבנק העולמי, שמבצעת הליך ביקורת בנוגע לכמה פרויקטים של החברה בקניה.

אריסון, שאיבדה שווי של 620 מיליון שקל במניות שיכון ובינוי, החלה לנהל מגעים עם חברת מידרוג ועם הנושים שלה על חיזוק הביטחונות בסך 200 מיליון שקל. נושי אריסון השקעות, שהחוב שלה אליהם נותר על 600 מיליון שקל, הם קונסורציום המורכב ממזרחי־טפחות, הראל ביטוח, עמיתים קרנות הפנסיה הוותיקות ומנורה מבטחים. אם אריסון השקעות לא תחזק ביטחונות באמצעות שעבוד של נכסים והזרמת מזומנים, או לחלופין מתן ערבות אישית, מידרוג תוריד את דירוג החוב הפרטי הנוכחי של אריסון השקעות: A פלוס.

הורדה של כל נוץ' תיאלץ את אריסון השקעות לשלם לנושיה תוספת של 0.5% בריבית השנתית, כשהריבית על ההלוואות הישנות של אריסון השקעות מוערכת כיום ב–5% בשנה וב–3% על ההלוואות החדשות.

כעת משועבדות 35% מניות שיכון ובינוי בשווי שוק של 700 מיליון שקל לנושים. בנוסף, שיעבדה אריסון גם קרקעות של תעשיות מלח ונכסים נוספים בשווי של כמה מאות מיליוני שקלים. בשבועות האחרונים פנו נושי אריסון השקעות לנאמן האג"ח — חברת הנאמנות של מזרחי־טפחות — וביקשו הבהרות לגבי התוכניות של אריסון השקעות והנכונות של החברה לחזק ביטחונות. בין הצדדים מתקיימות שיחות, שיימשכו גם אחרי חג הפסח. מקורבים לקבוצת אריסון טוענים כי גם אחרי הירידות במניית שיכון ובינוי, אריסון השקעות אינה חורגת מאמות מידה פיננסיות (קובננטים) שנקבעו בתנאי הלוואה.

מניית שיכון ובינוי

בין האופציות שבוחנים בקבוצה: פירעון מוקדם של מלוא החוב ותשלום עמלת פירעון מוקדם של עשרות מיליוני שקלים, או הותרת המצב כפי שהוא כיום דבר, שיביא להורדת דירוג החוב בידי מידרוג לפחות בדרגה אחת.

עם זאת, לנוכח מצבה הפיננסי המאתגר של שיכון ובינוי והצניחה המתמשכת בשווי השוק שלה, נראה שהסיכוי שנושי אריסון השקעות יסכימו לא לנקוט צעדים כלשהם מבלי שאריסון תחזק את הביטחונות הוא קלוש.

הדו"חות שפירסמה שיכון ובינוי בליל הסדר חשפו שזאת אינה הפנייה הראשונה שהחברה קיבלה מהמחלקה, לאחר שבינואר 2016 התקבל מכתב פנייה המודיע על כוונת הבנק העולמי לבצע הליך ביקורת בנוגע לפרויקטים של AG SBI בגוואטמלה. הצל הכבד על המשך פעילות SBI נראה כגורם העיקרי להידרדרות המהירה בשווי החברה. שיכון ובינוי נשאה על גבה חוב פיננסי נטו של 3.7 מיליארד שקל בסוף 2017, ולמרות זאת היא לא נמנעה מחלוקה של 1.5 מיליארד שקל כדיווידנד מתחילת 2011, והכל כדי לשרת את חובות של בעלת השליטה, אריסון השקעות, שמחזיקה ב–48% ממניותיה.

המקור לחלוקת הדיווידנדים, לרכישה חוזרת של מניות (29 מיליון שקל נטו ב–2016) ולפירעון תשלומי ריבית וקרן אג"ח היה תשלומי הדיווידנדים מהחברות הבנות בסכום של 404 מיליון שקל בשנה בממוצע ב–2015–2017. האיום הוא שחקירת המשטרה תתפתח לכתב אישום, והבדיקה של מחלקת INT בבנק העולמי תוביל למסקנות מפלילות. אלה עלולים להשפיע על רווחיותה ארוכת הטווח של החברה, ועל יכולתה להמשיך ולחלק דיווידנדים ולשרת את חובה.

שמעון פרס ושרי אריסון ביום המעשים הטובים
שמעון פרס ושרי אריסון ביום המעשים הטוביםצילום: סיון פרג'

נאלצה להפקיד 250 מיליון שקל בקרן חילוט

הנזק המיידי של החקירה אירע כבר בסוף פברואר 2018, כש–SBI נאלצה, בעקבות הסדר עם משטרת ישראל, להפקיד 250 מיליון שקל בקרן חילוט בתמורה לשחרור ההקפאה על חשבונות הבנק שלה. שיכון ובינוי הדגישה כי בהיעדר החלטה שיפוטית אחרת, או הגשת כתב אישום עד 24 באוגוסט, הסכום שהופקד אמור להיות מוחזר ל–SBI. אלא שאם יוגש כתב אישום, ואם תורשע החברה — קיימת האפשרות ש–SBI תיפרד מהסכום, 13.5% מהונה העצמי של קבוצת שיכון ובינוי. החשש מתוצאות החקירה הביא בסוף השבוע שעבר להודעת שיכון ובינוי שלא תחלק דיווידנד במועד אישור הדו"חות של 2017, ושתבחן ב–2018 חלוקת דיווידנד בהתאם להתפתחויות.

הודעה זו, שנועדה כנראה לשדר מסר לשוק ההון, פוגעת בבעלי המניות, שהתרגלו ב–13 השנים לחלוקה נדיבה על פי מדיניות הדיווידנדים שהוכרזה ב–2004, ולפיה החברה תחלק דיווידנד של 70% מרווחיה בכפוף לאישור הדירקטוריון. החקירה של בכירי SBI הביאה לעלייה בתשואות על האג"ח שהנפיקה החברה; עדות לחששות של בעלי האג"ח מפגיעה ביכולת שירות החוב כתוצאה מהרעה אפשרית בעסקי SBI, אחד ממרכזי הרווח העיקריים של החברה. התשואה על אג"ח 6 של שיכון ובינוי, שהמח"מ שלה הוא 4.4 שנים, נסקה מ–1.84% ערב הדיווח על החקירה ל–4.2% כיום. החשש מובן, לנוכח חלקה המשמעותי של SBI ברווחי הקבוצה, גם אם SBI כחברה שווייצית אינה מחלקת דיווידנדים משמעותיים לשיכון ובינוי. זאת משום שתשלום דיווידנד בידי חברה זרה לשיכון ובינוי יחויב במס של 30%, בניגוד לדיווידנד מחברה מקומית שפטור ממס.

גם באחת השנים הגרועות בתולדותיה, SBI הרוויחה 88 מיליון שקל נטו, שהיו 38% מרווחי הקבוצה. יתרה מזו, צבר העבודות של תחום קבלנות התשתית באפריקה הסתכם נכון לסוף 2017 ב–4.9 מיליארד שקל, 37% מצבר העבודות של הקבוצה כולה בשש זרועות הפעילות השונות. הפעילות בגוואטמלה ובקניה, שתי המדינות שהוזכרו ספציפית בדיווח על חקירת הבנק העולמי, הסתכמה ב–120 מיליון שקל וב–100 מיליון שקל ב–2017, שהיו 7.8% ו–6.5% בהתאמה מהכנסות SBI ב–2017.

חשיפתה של SBI לניגריה משמעותית בהרבה. הכנסות SBI בניגריה, השוק הגדול ביותר בתחום קבלנות התשתית והבנייה בחו"ל, הסתכמו ב–607 מיליון שקל ב–2017, והיו 40% מהכנסותיה של SBI ו–9.5% מהכנסות החברה כולה. צבר העבודות בניגריה הגיע בסוף 2017 ל–3.2 מיליארד שקל, שהם 45% מצבר העבודות הכולל של SBI ו–24% מצבר העבודות של שיכון ובינוי כולה. יתרה מזו, הרווחיות הגולמית של הפעילות בניגריה גבוהה משמעותית מזו של SBI והקבוצה. הרווחיות הזו הגיעה ל–27%–29% מהמחזור ב–2015–2017, ותרמה 73% מהרווח הגולמי המצטבר של SBI בפרויקטים שהחברה מבצעת כיום.

הרווח של סולל בונה ארצות חוץ, במיליוני שקלים
הרווח של סולל בונה ארצות חוץ, במיליוני שקליםצילום: .

ריכוזיות כזו של הכנסות ורווחיות חושפת את החברה לתלות במחיר הנפט, שמספק לכלכלה הגדולה באפריקה 70% מהכנסותיה; למצב הפוליטי והכלכלי במדינה זו, שגרם להאטה ולקשיי גבייה במחצית השנייה של 2017; לשער החליפין של הניירה הניגרית; וליכולת להמיר את הכנסותיה של החברה בניגריה למט"ח בשער החליפין הרשמי.

חשש להטלת סנקציות בידי הבנק העולמי

שיכון ובינוי ציינה אמנם שאינה יכולה להעריך בשלב זה את תוצאות הליכי הביקורת של הבנק העולמי, אך קיים חשש להטלת סנקציות בידי הבנק — בעיקר השעיה לתקופה קצובה מהתמודדות במכרזים עתידיים של פרויקטים שממומנים בידיו, והחזר הלוואות שקיבלה SBI מהבנק. מקורבים לשיכון ובינוי ציינו שהמימון הישיר של הבנק העולמי לפרויקטים של SBI אינו חל על הפעילות בניגריה, אך סנקציות של גוף זה עלולות לגרום לנזק עקיף. שכן חלק מהסכמי ההלוואה של SBI הם אירועי החקירה הפלילית, ובדיקת הבנק העולמי היא אירוע של הפרה — והם יגבילו בעתיד את הגישה של החברה למקורות מימון.

פרויקט של סולל בונה ארצות חוץ בניגריה
פרויקט של סולל בונה ארצות חוץ בניגריהצילום: George Osodi / Bloomberg

הפעילות של SBI באפריקה ריכזה באופן טבעי את מרבית תשומת לבו של השוק, אך החברה דיווחה על קשיים שונים בפעילותה בשווקים מחוץ לאפריקה, שהיו רכיב מרכזי באסטרטגיית Go West של החברה, שמטרתה היתה להקטין את התלות באפריקה. כך, למשל, נאלצה שיכון ובינוי לבצע הפרשה של 5 מיליון דולר בגין האי־ודאות בנוגע להמשך העבודות בפרויקט כביש האגרה Cundinamarca בקולומביה בסך 460 מיליון דולר, שבו החברה מחזיקה ב–50% מהחברה הזכיינית וב–50% מקבלן ההקמה. הבנקים שמממנים את הפרויקט השעו את משיכות הכספים בידי קבלן ההקמה, בשל העיכובים שחלו בביצועו, לנוכח גילוי מעיינות טבעיים בתוואי הפרויקט.

באחד הפרויקטים של החברה בגוואטמלה להקמת תחנת כוח הידרו־אלקטרית נעצרה העבודה עקב התנגדות תושבי המקום, ועד כה טרם חזרה הפעילות בפרויקט. נראה, עם זאת, שהערכת השוק, ולפיה החקירה ב–SBI והירידה ברווחיה עלולים להקשות על שיכון ובינוי לשרת את חובה, מתעלמים מהעובדה שחלק מפעילויותיה מציגות רווחים גדולים, והיא מחלקת דיווידנדים משמעותיים. כך, למשל, רשמה שיכון ובינוי נדל"ן רווח נטו של 212 מיליון שקל וחילקה דיווידנד של 120 מיליון שקל ב–2017; והחברה הבת סולל בונה תשתיות, שפעילה בשוק התשתיות המקומיות, הרוויחה 128 מיליון שקל נטו וחילקה דיווידנד 149 מיליון שקל ב–2017.

שיכון ובינוי גם מחזיקה בנכס נזיל יחסית, כמו אחזקתה באיי.די.או גרופ, שפעילה באמצעות החברה הבת איי.די.או פרופרטיס בשוק הנדל"ן המניב למגורים בברלין. שווי אחזקה זו מגיע ל–700 מיליון שקל, 19% מהחוב הפיננסי נטו של הקבוצה, ונראה שניתן יהיה לממש אותה בקלות יחסית.

ההתפתחויות הנוכחיות באריסון השקעות מגיעות אחרי שלפני כמה חודשים אריסון החזקות, השולטת בבנק הפועלים (20%), קיבלה מהראל ומכמה גופים פיננסיים נוספים (בנקים ומוסדיים) מסגרות אשראי של 600 מיליון שקל לצורך פירעון האג"ח שלה. ההלוואה סייעה לאריסון החזקות להוריד את העומס הפיננסי, ולהבטיח את תשלום קרן האג"ח של אריסון החזקות בדצמבר 2017, וכן את תשלום הקרן של האג"ח ב–2018. כעת, לאחר התשלום של דצמבר, החוב ירד ל–1.7 מיליארד שקל. שווי השוק של אחזקת אריסון החזקות בהפועלים הוא 6.37 מיליארד שקל — כך שרמת המינוף של אריסון החזקות עתה היא נמוכה יחסית, והיא מתבטאת ב–LTV (יחס בין גובה החוב לשווי הנכסים — מניות הפועלים) של 27%.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker