יונתן כץ: עדכון משקולות המדד לא יאיץ את האינפלציה ולא יחזק את השקל - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יונתן כץ: עדכון משקולות המדד לא יאיץ את האינפלציה ולא יחזק את השקל

"המשקל האפקטיבי של סעיף הדיור כבר מגולם במדד; השוק מתנהג בדרמטיות שאין לה בסיס"

תגובות

"ישנה סברה המסתובבת בשוק הטוענת כי עלייה של 4% בסעיף הדיור תקפיץ את המדד כולו בשיעור גבוה ותתרום משמעותית לאינפלציה", אומר יונתן כץ, מנכ"ל חברת יעוץ מקרו ותחזיות בע"מ. "כתוצאה מכך העלאת הריבית תהיה מהירה יותר ותגרום להתחזקות השקל. סברה זו היא שגויה, לפחות באופן חלקי".

כמדי שנתיים, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעדכנת את משקולות הסעיפים במדד המחירים לצרכן, כאשר השינויים הבולטים ביותר בעידכון הנוכחי הם גידול בסעיף דיור מ-20.7% ל-24.4%, וירידה של סעיף המזון מ-14.4% ל-13.5%.

"המשקל האפקטיבי של כל סעיף במדד מתעדכן מדי חודש, ולא פעם בשנתיים", מסביר כץ, "והמשקל האפקטיבי של סעיף הדיור הוא כעת 23.1%. לכן העלייה במשקלו במדד ל-24.4% אינה כה דרמטית. למעשה אין הצדקה להחלשות הדולר שראינו החל מיום שישי המגיעה בתגובה לכך".

סברות בשוק טוענות כי אם משקלו של סעיף הדיור במדד יעלה, הדבר יגרום להגברת האינפלציה מאחר וכעת המדד יעלה בשיעור גבוה יותר בעקבות עליית הדיור. כתוצאה מכך בנק ישראל יאלץ לפעול ולהעלות את הריבית בקצב מהיר יותר, ופערי הריביות שיווצרו בשוק יזרימו לארץ כספים ויחזקו את השקל. ציפיות אלו החלו להראות את אותותיהן מיום שישי, בו הדולר עמד על 3.72 שקלים. מאז נחלש הדולר ובשלב מסוים אף נגע ברמה של 3.65 שקלים.

לדברי כץ, "סעיף הדיור עמד על 20.7% מהמדד הכולל לפני שנתיים, מאז, סעיף זה עלה ואם נשקלל את כל העליות החודשיות, נגיע לידי כך שהסעיף מהווה כעת כ-23.1% מהמדד לפני הסקר החדש. העדכון של סעיפי המדד מדי חודש מצביע על השינוי היחסי של הסעיפים ביחס למדד כולו. ולכן מרבית העלייה במשקלו של סעיף הדיור כבר מגולמת במדד הנוכחי".

כאשר ציפיות האינפלציה עולות, משקיעים נוטים למכור אפיקים שקליים כמו אג"ח לא צמודות, ולקנות אג"ח צמודות. הפער בין האיגרות השקליות לאיגרות הלא שקליות הוא בהגדרה ציפיות האינפלציה המגולמות בשוק. "מתחילת השבוע מדד ציפיות האינפלציה (עבור אגרות בעלות מח"מ קצר של כ-2 שנים) זינק מ-3.2% לשיעור של 3.5%. באפיקים הסולידיים, שינוי כזה הוא משמעותי ביותר, ומעיד על אירוע חד שקרה בשוק, בציפיות המשקיעים, שלא בצדק", מסביר כץ.

"מעבר לכך, קרה פה דבר נדיר. בדרך כלל ישנו קשר הפוך בין ציפיות האינפלציה לבין התחזקות השקל. כלומר, כאשר השקל מתחזק, ציפיות האינפלציה יורדות. כעת השקל התחזק וציפיות האינפלציה עלו אף הן. תופעה זו רק ממחישה את הטענה שמה שראינו בשוק המט"ח נבע כתוצאה עקיפה מעידכון המדד".

"בדרך כלל העולם הוא הומוגני, ולכן פניתי לבדוק מה מתרחש במדינות הדומות לישראל כמו פולין ודרום אפריקה. ניתן לראות כי מתחילת השבוע השקל התחזק בשיעור גבוה יותר ממטבעות אחרים בעולם. גם פרט זה תומך בטענה שהתחזקות השקל נבעה ברובה, או לפחות בחלקה, מההבנות המוטעות הסוררות במשק בנוגע לעדכון משקולות המדד", אומר כץ.

"בהסתכלות על השנה הקרובה, עדכון המשקולות כן מעלה מעט את תחזית האינפלציה שלנו מ-3.5% ל-3.6%. בכל זאת, אנו מניחים עלייה חדה יחסית של 5.5% במחירי הדיור בשנת 2011. עלייה זו תשפיע יותר על האינפלציה. עדיין ההנחה שלנו של ריבית 3.5% בסוף השנה נראית סבירה", מסכם כץ.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#