כלכלנים: פער הריביות יחזק את השקל; האינפלציה ב-2011 תסטה מהיעד - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כלכלנים: פער הריביות יחזק את השקל; האינפלציה ב-2011 תסטה מהיעד

מיכאל שראל: "תחזית חטיבת המחקר בבנק ישראל לא השתנתה לעומת החודש הקודם"

2תגובות

"בשורה התחתונה הבנק לא משנה כרגע את המדיניות שלו, וממשיך במדיניות העלאת ריבית הדרגתית", אמר רפי גוזלן, כלכלן מקרו ראשי של לידר שוקי הון. "כולי תקווה כי הנגיד ישתמש בצעדים שנקט בשוק הנדל"ן כדי להאיץ את קצב העלאות הריבית, אחרת הוא לא רק מסתכן באינפלציה בשנת 2011, אלא אינפלציה שתחרוג גם אל 2012.

"בניגוד לצעדי מקרו שעשה בשוק הנדל"ן, שהם תחליף להעלאת ריבית, הצעדים בשוק המט"ח של הנגיד מאפשרים לנקוט בהעלאות ריבית מהירות יותר. כמו כן, בניגוד להערכת בנק ישראל בנוגע לאינפלציה, להערכתי האינפלציה תסטה לכל אורך 2011 בצורה משמעותית מהגבול העליון של היעד, ולא תתכנס", מסכם גוזלן.


אמיר כהנוביץ: הנגיד היה חייב להעלות הריבית אולם בעייתו הקשה ביותר היא הריביות בארה"ב

"בנק ישראל יוצא מהקופסה. בתוך מספר ימים הוא עשה דברים רבים בשוק, הכוונה היא לההוראותיו על הנזילות וחיוב הדיווח בשוק המט"ח, שמבחינת משקיעים רבים זוהי פעולה הפוכה להעלאת ריבית. הוא עשה את זה על מנת לאפשר לעצמו להעלות את הריבית", אמר אמיר כהנוביץ כלכלן המקרו הראשי של כלל פיננסים.

"הנגיד מפחד מהתחזקות השקל בעיקר, והוא נוקט במדיניות מוניטרית סלקטיבית תוך בידוד המשתנים. כפי שהוא פעל בשוק הנדל"ן בתחום המשכנתאות, כעת הוא פילח את האינפלציה, הבין מאיפה היא מגיעה ואיתר הבעיות. סטנלי פישר היה חייב להעלות את הריבית כי ציפיות האינפלציה כבר היו מעל 3%, ואם הוא לא היה עושה כך הוא עלול לאבד את האמון שלו", אומר כהנוביץ'.

"עדיין בעייתו הקשה ביותר היא הריביות בארה"ב, שם לא הועלתה הריבית והיא גם לא צפויה לעלות במהלך 2011, אלא רק ברבעון הראשון של 2012. כבר עכשיו קיים פער ריביות וככל שהוא נפתח, זה לוחץ על היחלשות השקל". לדברי כהנוביץ', "בנק ישראל טען כי יעלה את הריבית בקצב מתון, להערכתנו הוא ימשיך לעשות כך גם בשנה הקרובה בקצב של פעם בחודשיים שלושה, וכך בסוף השנה צפויה הריבית להגיע מעל 3%".

"ייתכן וככל שנתקרב למועד העלאת הריבית בארה"ב, הוא ירגיש בנוח להעלות את הריבית בקצב גבוה יותר. אם הוא יעלה את הריבית בקצב מהיר, הדבר יפגע בעיקר באג"ח הממשלתיות", עוד מוסיף כהנוביץ' כי "המדיניות של הנגיד מעניינת וכנראה שבנקים מרכזיים ברחבי העולם צופים על המשק ומחכים לפעולותיו. בנק ישראל מערבב פעילויות שונות בהם השתמשו בעולם במקרים שונים. בכל מקרה לנגיד יש בטחון גבוה ולגיטימציה לבצע פעילויות מיוחדות ודברים חריגים, מאחר והציבור והמשק הישראלי מעריכים אותו", מסכם כהנוביץ'.


ד"ר מיכאל שראל: על פי הצפי האינפלציה ב-2011 תהיה 2.6% והריבית 3.3%

"תחזית חטיבת המחקר בבנק ישראל לא השתנתה לעומת החודש הקודם", אמר ד"ר מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל. "התחזית כעת היא שהאינפלציה תסתכם במהלך 2011 ב-2.6% ושריבית ישראל תעמוד ברבעון האחרון של 2011 על 3.3%. פירוש התחזית היא עוד 4 העלאות ריבית במהלך 8 החודשים הקרובים (הריבית לאוקטובר תעמוד על כ-3.25% על פי תחזית חטיבת המחקר לעומת ריבית של 2.25% בפברואר), כלומר העלאת ריבית של רבע אחוז פעם בחודשיים. תחזית זו גבוהה מהצפי הנגזר משוק האג"ח שצופה העלאת ריבית כל 3 חודשים".

"להערכתנו, על רקע לחצי האינפלציה והציפיות לאינפלציה שהתבססו על רמה גבוהה יחסית, התחזית של בנק ישראל נראית סבירה יותר מאשר הצפי בשוק האג"ח, בהנחה שלא יהיה שינוי משמעותי בשער החליפין של השקל", אומר שראל.


אלכס זבז’ינסקי: זוהי נקודת מפנה בתהליך חזרת הריבית מרמת השפל לרמה נורמאלית

"להבדיל ממרבית החלטות הריבית האחרונות, הפעם היה די קל לנחש את התוצאה", אמר אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי של דש ברוקראז'. "כל הפרמטרים, בלי יוצא מן הכלל, תמכו בהעלאת הריבית. בצעדיו האחרונים בשוק המט"ח והריביות, עליהם הודיע בשבוע שעבר, בנק ישראל אישר "דה פאקטו", שבכוונתו להעלות את הריבית".

זבז'ינסקי מוסיף, "למרות שנוסח ההודעה היה שגרתי למדי, ההחלטה של היום מהווה להערכתי נקודת מפנה בתהליך של חזרתה של הריבית מרמת השפל אליה הורדה בשיא המשבר לרמה נורמאלית יותר. עד לפני מספר חודשים, איומי האינפלציה היו יחסית חלשים ובנק ישראל הפנה את דגשי המדיניות המוניטארית לנושאים רבים, כגון שער החליפין או לפעולות נקודתיות בתחום מחירי הנדל"ן, אך למדיניות של ריבוי היעדים יש מגבלה - 'תפסת מרובה-לא תפסת', וכעת כל הגזרות בהן מטפל בנק ישראל מאוימות במידה משמעותית".

לדברי זבז'ינסקי, "האיום הגדול ביותר נובע מעלייה בסביבת האינפלציה, שעל פי הגדרת החוק מהווה היעד העיקרי של בנק ישראל, ונגד האיום הזה הנשק היעיל ביותר הינה הריבית. מעתה הריבית צפויה להעלות בקצב גבוה יותר ולהגיע לרמה של כ-3.5% לקראת סוף השנה. במקביל בנק ישראל ימשיך ויחריף כנראה את צעדיו, בהם התחיל לנקוט, נגד הספקולנטים בשוק המט"ח".


יוסי פריימן: הריבית הנמוכה ועודפי השקלים בעקבות התערבויות הבנק עודדו האינפלציה

יוסי פריימן, מנכ"ל קבוצת פריקו אמר כי "הריבית הנמוכה שבנק ישראל נוקט בה כיום היא ריבית שמעודדת אינפלציה שכן תוואי האינפלציה שוכן בקרבת רמת 3% בעוד ששער ריבית הבסיס היה ברמה של 2% בלבד. מכאן, שבנק ישראל מחויב היה להעלות את הריבית בכדי שלא להמשיך לעודד את ההתפרצות האינפלציונית שאמורה להתגבר בשל העלייה במחירי חומרי הגלם, האנרגיה והמזון. עידוד נוסף לאינפלציה נבע גם מעודפי השקלים שנוצרו בעקבות ההתערבויות המאסיביות של בנק ישראל בחודשים האחרונים".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#