"חברות הגז פועלות ב'שיטת מצליח'"

המלצות ששינסקי / הישורת האחרונה

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

<< טיעוני חברות הגז שהועלו בפגישתן השבוע עם ראש הממשלה בנימין נתניהו כוונו לשתי מטרות: החרגת מאגר תמר ממסקנות ששינסקי, והפחתת נתח המדינה בתגליות הגז העתידיות לשיעור של 40%-46%. זאת בטענה כי זהו שיעור נתח המדינה (GT) הממוצע בקרב מדינות OECD, ובהתחשב בהקלות הנדרשות בישראל.

טענה נוספת שהעלו חברות הגז היא שתחשיבי הוועדה לגבי התזרים העתידי ממאגר תמר התבססו על מחיר גז גבוה של 7 דולרים (למיליון BTU). ואולם עיון מדוקדק בדו"ח מלמד כי המודל התבסס על מחיר של 4.5 דולרים בלבד. כדי לשער את מחירו בעשורים הבאים, קבע המודל הצמדה של כ-2% לשנה, אשר תאמיר אמנם את מחיר הגז ל-7 דולרים, אך רק בעוד 20-30 שנה.

באשר לטענה נוספת של חברות הגז לפיה המודל היה אופטימי בתחזית מכירת הגז מתמר (עשרה BCM בשנה), השיב ניסן: "המודלים לא מבוססים על הפקה של עשרה BCM, אלא בנויים על מדרגים, בסימולציות שונות, שבהן ככל שהצריכה מתעכבת, אופי המודל מאפשר דחייה בגביית ההיטל, משום שזה יוטל רק כשתגיע להחזר השקעה גדול. בדקנו את כל התרחישים, והנתונים שהצגנו ברורים. אבל אם חברות הגז פועלות בשיטת 'מצליח' - אז מדוע שלא יעלו טענות?"

ומה באשר לטענת החברות שהמודל עצמו שגוי, ובמקום לאמץ מודל R-Factor, המבוסס על כיסוי ההשקעה, הייתם צריכים לבחור במודל קביעת תשואה מינימלית (ROR)?

"במדיניות מסים אתה משלם לפעמים מחיר על פשטות. מנגנון ROR הוא הרבה יותר נקודתי. מודל כיסוי ההשקעה נותן מענה ל-99% מהתרחישים. אם היינו מתאימים לכל חברה מודל ספציפי משלה, יכול היה להיות מודל טוב יותר. אבל זה לא מצב. המודל שבחרנו הוא באמת האופטימלי. ה-ROR מסובך בהפעלה, וגם לו היו חסרונות".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker