העשור של העסקים החברתייים

מודלים עסקיים

ירון קידר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
ירון קידר

>> אין ספק שבעוד כמה שנים יסמנו את 2010 כשנה שבה חלה ההתעוררות הגדולה בתחום העסקים החברתיים. בשנה החולפת נידון הנושא בפורומים מקצועיים, בכנסים לא מעטים ובראשם כנס שדרות, והנושא אף עלה בשולחן העגול הלאומי ונדון בוועדת משנה שלו. לקראת סוף השנה אף הוכרז על הקמת "המרכז לחקר מיזמים עסקיים-חברתיים בישראל".

כך ניתן לאתר בצד אחד את המחנה ה"יונוסי", התופש את העסק החברתי כמיזם שנועד לפתור בעיה חברתית בעזרת התאגדות כעסק ופעילות במסגרת מסחרית. תפישה זו רואה בכלי העסקי כלי נוסף בארסנל לפתרון הבעיות החברתיות-כלכליות של העולם, לצד הכלים המסורתיים של הארגונים ללא כוונת רווח והפעילות הממשלתית. מובן שתומכי גישה זו, כמו יונוס עצמו, סבורים שבעסק חברתי לא ניתן למשוך דיווידנדים, ולכל היותר ניתן לקבל החזר של ההשקעה עם ריבית צנועה. מכאן צמחה אמרתו המפורסמת כי "דולר הנתרם לפרויקט חברתי חי פעם אחת, לדולר המושקע בעסק חברתי יש חיים אינסופיים".

מן העבר השני ניצבת הגישה הרואה בעסק החברתי כלי עסקי, שבמידה לא מועטה אמור להחליף חלק מהכלים המסורתיים, בהיותו כלי עדיף על פני הכלים ללא כוונת רווח. לפי רוב המחזיקים בתפישה זו, יש מקום להגבלה על משיכת הדיווידנדים מהעסק, אך אין למנוע אפשרות זאת לחלוטין - שכן הרווח האפשרי הוא אחד הגורמים לכניסת משקיעים לעסקים חברתיים.

בין שתי גישות אלה ובתוכן יש מגוון רחב של עסקים המנסים לשלב בין עסק למטרה חברתית, תוך בניית מודלים השונים זה מזה בעיקר באיזון בין "עסקי" ל"חברתי".

העסקים החברתיים הם אחד התוצרים מהתקרבות הפעילות של המגזר העסקי והמגזר ללא כוונת רווח. לבן הכלאיים יש פוטנציאל מרשים בכך שהוא יכול למשוך הון חדש שיושקע במטרות חברתיות, לרכז מנהלים עסקיים שיעסקו בפתרון בעיות חברתיות, להביא להרחבת הפעילות החברתית ולשיפור ביציבותה הפיננסית, וכן להפיכת מיזמים חברתיים לבני-קיימא.

אך בצד הפוטנציאל החיובי יש חששות מפני העסק החברתי. יש החוששים שמתחת למעטה החברתיות יפעלו עסקים שמטרתם רווח בלבד, ולא רק שלא ימלאו תפקיד חברתי חיובי אלא אף יפגעו בארגונים חברתיים ללא כוונת רווח וידחקו אותם. חששות נוספים הם כלפי העסקים החברתיים הרציניים וההגונים, שדווקא הצלחתם תבוא על חשבון פעילות חברתית של הארגונים ללא כוונת רווח ולא תביא להגדלת העוגה של ההון המושקע במטרות חברתיות, אלא רק יקחו לעצמם פרוסה מהעוגה הקיימת.

נראה כי התהליך של התפתחות עסקים חברתיים יעסיק בעשור הקרוב את העוסקים בשדה החברתי, וכדי להביא להצלחת מודלים נכונים וראויים יש צורך בשיתוף פעולה בין עסקים, יזמים וקרנות לבין ארגונים חברתיים. יתרונות כמו יכולת הניהול העסקי והפיננסי של המגזר העסקי מול ההיכרות, החדשנות והניהול החברתי של המגזר ללא כוונת רווח. כך ניתן יהיה למצות את הפוטנציאל הגלום בעסקים חברתיים ולצמצם את הסכנות הטמונות בו. אם כך ייעשה, אין ספק שכולנו נרוויח.

הכותב היה ראש רשות התאגידים ושותף במשרד עורכי הדין בוגט-קידר, המתמחה בארגונים ללא כוונת רווח

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker