"לעתים אני נכנעת לסחטנות של בלוגרים כדי לא לסכן את המותג"

איילה צורף
איילה צורף
שתפו בפייסבוק

>> סוגיית האתיקה - או היעדר האתיקה - אצל בלוגרים עלתה השבוע שוב, עם הפרסומים על נתוני ההצבעה באח הגדול. בקשת שלפו את איומי התביעה נגד הבלוגרים. חברות אחרות, גדולות יותר, לא ממהרות לעשות זאת, אף שלעתים הן מרגישות נסחטות.

ומה אתם עושים במקרים כאלה?

"לרוב אני מעדיפה לתת לו את מה שהוא רוצה, כדי לא להעמיד במבחן את האיום שלו. זה נכון שלרוב מדובר באדם שכותב בלוג ל-50 קוראים, אבל אני לעולם לא אוכל לדעת אם הוא יכתוב משהו קיצוני ועיתונאי כלשהו יחליט לצטט את זה, או שהקישורים לבלוג שלו יעלו בגוגל במקום בולט כשיחפשו את המותג שלנו. הרבה פעמים אני מוצאת עצמי נכנעת לסחטנות רק כדי לא להעמיד את המקרה למבחן".

"דבריה של הדוברת לא מפתיעים אותי", אומרת ריקי כהן, הכותבת את הבלוג "אמהות אובדות" זה כמה שנים. "אני עוקבת אחרי לא מעט בלוגרים, ושומעת סיפורים עליהם. יש לא מעט מהם שמתנהגים בצורה מבישה. יש לכמה מהם תחושת חשיבות עצמית לא פרופורציונלית למשקל האמיתי שלהם. קצת צניעות לא תזיק להם. אני מכירה סיפורים של בלוגרים עם בלוג זניח שדיברו עם נציגי חברות ואמרו: 'אני אזיק לכם אם לא תיתנו לי ככה וככה'. ככל שאני יודעת, הבלוגרים הוותיקים, אלה שיש להם בלוגים גדולים ויציבים עם אלפי ועשרות אלפי קוראים, לרוב לא מתנהגים ככה. זה קורה בעיקר אצל בלוגרים בעלי בלוגים קטנים".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker