"בעקבות הרחקת העובדים הזרים - 30 אלף עובדים ישראלים הצטרפו לענף הבנייה" - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"בעקבות הרחקת העובדים הזרים - 30 אלף עובדים ישראלים הצטרפו לענף הבנייה"

תגובות

>> בארבע שנותיו כמשנה לנגיד בנק ישראל זוהה אקשטיין יותר מכל עם קידום האג'נדה הכלכלית-חברתית של מדינת ישראל. ההתמחות שלו בכלכלת עבודה, וגם הרקע המשפחתי שלו - שני הוריו היו חברי המפלגה הקומוניסטית - קירבו אותו לנושאים חברתיים. בארבע השנים האחרונות הוא עמד בראש כמה ועדות שעיצבו את מדיניותה של ממשלת ישראל בתחומי התעסוקה והעובדים הזרים.

"ראיתי שאף אחד אחר לא רוצה להתעסק עם העובדים הזרים אז לקחתי את זה על עצמי, מתוך דאגה לאוכלוסיית הפריפריה ולערביי ישראל", הוא אומר. "התחרות עם העובדים הזרים פוגעת קשה מאוד בשתי האוכלוסיות הללו". לדבריו, יש כיום כ-180 אלף עובדים זרים לא חוקיים, נוסף על 30 אלף פלסטינים שהם עובדים לא חוקיים. "כל אלה מהווים 6% מכוח העבודה בישראל, ו-15% מתוך כוח העבודה הלא משכיל בה. זה המון, וזו תחרות לא הוגנת לעובדים הלא משכילים".

במסגרת עיצוב המדיניות לגבי העובדים הזרים, אקשטיין גאה במיוחד על ההסכמה להפחית את העובדים הזרים בחקלאות ולהחליפם בעובדים עונתיים. "הצלחתי לשכנע אפילו את צמרת משרד החקלאות, שבסוף זה יועיל לחקלאים - הם יכולים להעסיק עובדים זרים זמניים בעבודות קטיף קשות, ואת עבודות הניהול השוטפות הם יכולים להפקיד בידי ישראלים בתמורה לשכר הממוצע במשק". אקשטיין גאה גם בהפחתת מספר העובדים הזרים בבניין. "ב-2010 הצטרפו 30 אלף עובדים ישראלים לבניין - זה בערך שליש מגידול התעסוקה במשק, והוא בא לידי ביטוי גם בגידול דרמטי של השכר בבניין", הוא מספר.

נו, אז הקבלנים צודקים כשהם אומרים שבגלל התייקרות כוח העבודה עולים מחירי הדירות?

"אין לכך כל אחיזה. כל המחקרים בבנק ישראל מלמדים כי מחירי הדירות עלו בגלל הביקוש, הריבית הנמוכה והיצע הקרקעות שאינו מדביק את הביקוש. מכיוון שקשה מאוד להגדיל את היצע הקרקעות, ייקח זמן גם עד שהמחירים יירדו".

עם זאת, אקשטיין מביע אכזבה מחוסר ההתקדמות בתחום אכיפת חוקי העבודה בישראל. "אנחנו צריכים להתחיל להתעסק עם החצר האחורית של בתי המלון והמסעדות שלנו. אנחנו מעסיקים שם זרים, וגם ישראלים, בתנאי עבודה מחפירים. פה חייבת להתחיל אכיפה.

"יש לנו שכר מינימום גבוה ברמה עולמית - אבל לא אוכפים אותו. לו היו אוכפים אותו השכר הממוצע במשק היה עולה, ובאופן אוטומטי שכר המינימום היה עולה בעקבותיו. חייבים, לכן, לאכוף את העסקת העובדים הזרים, ובעיקר אצל המעסיקים הגדולים וחברות כוח האדם. למה אנחנו מדינה שמובילה בעולם בשימוש בעובדי קבלן? מכיוון שזו דרך אלגנטית להעסיק עובדים שלא על פי חוק".

בנקודה הזאת אקשטיין מסמן גם אשם אפשרי - ח"כ חיים כץ, יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. "כשהתחלתי את הטיפול בעובדים הזרים, רציתי להיכנס לנושא האכיפה", הוא אומר. "אבל אז נפגשתי עם עופר עיני ושרגא ברוש, והם הראו לי הצעת חוק אכיפת חוקי עבודה שהם מעלים בהסכמה עם משרד האוצר. הצעת החוק שהם קידמו עונה על כל הצרכים, אבל זה יושב אצל כץ כבר שלוש שנים ולא עובר. אני מזכיר לכולם כי רק באחרונה העביר יו"ר רשות ניירות ערך, זוהר גושן, חוק מרשים של הגברת האכיפה האזרחית של חוקי ניירות ערך. החוק של גושן הוא מרחיק לכת הרבה יותר מהצעת חוק האכיפה. מדוע אכיפת חוקי העבודה חשובה פחות מאכיפת חוקי ניירות ערך? מה עוזר לנו שיש חוקי עבודה אם הם לא נאכפים? יש כאן כשל מתמשך, ואני מצר על כך שהכנסת לא פותרת זאת".

תגובת ח"כ חיים כץ: "הצעת החוק הוגשה לוועדת העבודה הרווחה בפברואר 2008, ומאז התקיימו בה 17 דיונים. ההצעה הוגשה על דעת ההסתדרות, המעסיקים ומשרדי הממשלה, אבל היא לא אושרה משום שוועדת העבודה דרשה כי החוק יחול גם על משרדי הממשלה - חובה שלא לצאת במכרזי הפסד, ואחריות אישית פלילית על המנכ"לים של משרדי הממשלה. ועדת העבודה אינה חותמת גומי, והיא לא תאשר את הצעת החוק בלי השינויים הנדרשים".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#