"האקטיביזם השיפוטי הביא לפסילת מינויו של גלנט"

עידו באום
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

>> הכרעת היועץ המשפטי לממשלה שלא להגן על תהליך המינוי של האלוף יואב גלנט לרמטכ"ל שנויה במחלוקת בקרב פורום עורכי הדין המסחריים העומדים בראש המשרדים הגדולים.

עו"ד יעקב ישראלי, ראש משרד שבלת, הגיב: "אם נגרם עוול או לא זה לא שיקול מרכזי בבחירת רמטכ"ל. האם הוא יכול לשמש דוגמה לאחרים עם ההאשמות הללו?"

עמדה נחרצת נקט עו"ד דוד תדמור, ראש משרד תדמור ושות': "אדם שמשקר בתצהיר בבית משפט לא צריך להתמנות לתפקיד רמטכ"ל", אמר והוסיף כי קיים "דיסוננס של מה שקורה מסביב עם השרים שממנים את גלנט - הפוליטיקאים הם לא דוברי אמת".

עו"ד משה בלטר טען כי הבעיה היתה בתהליך בדיקת הטענות נגד גלנט. "גלנט לא גנב, רמאי, או שקרן - העוול שנעשה לו הוא שהטענות כלפיו לא נבדקו כמו שצריך". עו"ד גיורא ארדינסט טען כי "גלנט הוא קורבן שהוקרב כדי לשמר אתוס, ברמה האישית גלנט הוא סיפור טרגי. בנקודת מבט רחוקה יותר, שימור האתוס של אמירת אמת הוא חשוב בערכים של עם ומדינה".

דווקא עורכי הדין קבלו על עיסוק יתר במשפט. למשל, עו"ד מוריאל מטלון, השותף המנהל במשרד גורניצקי אמר כי "עברנו משלטון המשפט לשלטון המשפטנים - אין למשפטנים את הידע והיכולת לעשות את השיקולים הדרושים כדי לדעת אם רמטכ"ל ימלא את תפקידו כהלכה. האקטיביזם השיפוטי הוא שהוביל לאי המינוי של גלנט. במצב הזה אריק שרון, משה דיין וגם דוד המלך לא היו מתמנים. אף אחד לא יכול לזוז בלי עורך דין. במקום לקדם את הכלכלה אנו בולמים אותה".

לדברים אלה הגיב עו"ד אמנון לורך, מראשי משרד יגאל ארנון: "שלטון המשפטנים קיים בגלל חולשה מוחלטת של מוסדות השלטון והמפלגות הפוליטיות. כתוצאה מכך עורכי דין מקבלים החלטות ניהוליות ללא כישורים או מיומנות בתחום".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker