בנק ישראל מזהיר: תקציב משרד הביטחון חרג במשך שש שנים רצופות מהמסגרת - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בנק ישראל מזהיר: תקציב משרד הביטחון חרג במשך שש שנים רצופות מהמסגרת

לפי הדו"ח, ברוב תקציבי המשרדים האזרחיים נרשם, לעומת זאת, ב-2010 תת ביצוע

11תגובות

>> 2010 היתה השנה השישית ברציפות שבה חרגו הוצאות הביטחון ממסגרת התקציב, כולל סעיפי תקציב הביטחון הנכללים ברזרבה התקציבית, והשנה השנייה ברציפות שבה נרשמה חריגה כזו אף שלא היו במהלך השנה אירועים ביטחוניים חריגים - כך נטען בדו"ח של בנק ישראל, שפורסם אתמול תחת הכותרת "ההתפתחויות הכלכליות בחודשים האחרונים (ספטמבר-דצמבר 2010)".

הדו"ח נכתב על ידי חטיבת המחקר של בנק ישראל, וכולל התייחסות ראשונה לתקציב הביטחון - הגדול בתקציבי ההוצאות של הממשלה. מחברי הדו"ח מדגישים כי לאורך כל השנים האחרונות, תקציב הביטחון בפועל גדול מהתקציב שאושר בדיוני תקציב המדינה בממשלה ובכנסת. לפי הדו"ח החדש של בנק ישראל, בעוד ב-2010 נרשם תת-ביצוע בתקציב (לאחר שינויים) של רוב משרדי הממשלה האזרחיים, הוצאות תקציב הביטחון חרגו במידה ניכרת מהתקציב המקורי, כולל כאמור סעיפי תקציב הביטחון הנכלליים ברזרבה הכללית. "בדומה לשנים האחרונות, ביצוע הוצאות הביטחון היה גבוה מהתקציב המקורי", נכתב בדו"ח.

החריגה מתקציב הביטחון ב-2010, לפי הדו"ח, אינה אירוע חד-פעמי, אלא אופיינית להתנהלות בכל השנים האחרונות. בעבר הוסברו החריגות, לפי דו"ח בנק ישראל, באירועים ביטחוניים בלתי צפויים, כמו מבצע חומת מגן ב-2002, מלחמת לבנון השנייה ב-2006 ומבצע עופרת יצוקה ב-2008. אך בבנק ישראל טוענים כי "הסיבה לחריגה ב-2009 פחות ברורה, שכן התקציב אושר לאחר סיום "עופרת יצוקה" ולא היו אירועים בטחונים חריגים ב-2009 וב-2010". לפי נתוני בנק ישראל החריגות דווקא גדלו בשנים האחרונות, בהן לא היו אירועים בטחונים חריגים.

דו"ח בנק ישראל מותח גם ביקורת על ריכוז הוצאות הממשלה למחצית השנייה של השנה ובעיקר לחודש דצמבר. הדבר חוזר על עצמו מדי שנה. לטענת בנק ישראל, 48% מהוצאות הממשלה בוצעו ב-2010 במחצית הראשונה של השנה ו-52% במחצית השנייה. 15.1% מהוצאות משרדי הממשלה האזרחיים בוצעו בדצמבר 2010 - הרבה יותר מאשר בכל אחד מחודשי השנה האחרים. עם זאת, רק 10% מתקציב משרד הביטחון בוצע בדצמבר.

דו"ח בנק ישראל מציין כי מדובר ב"תופעה מתמשכת שהתעצמה בשנים האחרונות. עונתיות זו אמורה היתה להתמתן עם החלת התקציב הדו-שנתי של 2009-2010, מכיוון שהוא מאפשר פריסה חלקה יותר של ההוצאה לאורך השנה ומאפשר למשרדי הממשלה להתארגן מראש לביצוע הוצאותיהם בידיעה מלאה לגבי גודל התקציב בשנה הבאה. ציפייה זו לא התממשה עד כה". הדו"ח מציין כי בספטמבר-דצמבר 2010 המשיך המשק הישראלי לצמוח. פער התוצר התקרב לסגירה, הצריכה הפרטית התרחבה וההשקעה, שירדה בעת המשבר הכלכלי העולמי (2008-2009), עלתה בקצב מרשים. התוצר גדל בקצב מהיר ברבעון הרביעי בעקבות עליית הביקושים, שהיתה רחבה וכללה את רוב סעיפי ההשקעה ואת הצריכה - הן השוטפת והן של מוצרים בני קיימא. היצוא, ללא יהלומים, המשיך לגדול, אך בקצב אטי יותר.

התרחבות הפעילות הכלכלית המקומית בתקופה הנסקרת הקיפה את רוב ענפי המשק והביאה לשיפור מצב התעסוקה. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ושיעור התעסוקה הגיעו לרמות שיא. עומק האבטלה ירד ומספר המועסקים במשרות חלקיות שלא מרצון ירד משמעותית. לעומת זאת, שיעור המובטלים מתוך כוח העבודה עלה ברבעון השלישי של 2010.

הדו"ח מציין כי הצמיחה במשק באה לידי ביטוי גם בעליית ההכנסות ממסים בשיעור גבוה. המסים הישירים והעקיפים עלו מעבר לחזוי בתקציב - עלייה שהתרכזה במסים על היבוא. כתוצאה מכך הגירעון המקומי היה נמוך מהתוואי, והגירעון הכולל ללא אשראי ל-2010 היה נמוך מהתקרה בתקציב ונמוך בהשוואה למדינות המפותחות. הדו"ח מדגיש כי השפעתם של צעדי הריסון בתחום הדיור על העליות במחירי הדירות "עדיין מועטה".

עוד נכתב בדו"ח כי "המשקים המרכזיים בעולם המשיכו בתהליכי התאוששות מהמשבר הכלכלי בתקופה הנסקרת, אך צמיחתם היתה אטית לעומת צמיחת ישראל ורמות האבטלה ברוב המדינות נשארו גבוהות. משבר החוב במדינות אירופה החמיר בתקופה הנסקרת".

השיפור במצב המשק בסוף 2010 מתבטא, לדעת בנק ישראל, בצמיחת התוצר ברבעון האחרון של השנה ב-7.8% ובצמיחת התוצר העסקי ב-8.9%, שניהם מעל לקצב הצמיחה הנאה של כל 2010 - 4.5%. בנק ישראל מציין כי העלייה המהירה של הצריכה הפרטית ברבעון הרביעי, לצד אינדיקטוריים חיובים אחרים, מצביעה על אופטימיות בציבור. מרבית הענפים התאוששו מהמשבר הגלובלי, אם כי קצב הצמיחה של ענף התעשייה מתון ונמוך משל הענפים האחרים.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#