ההזדמנויות הבאות מסתתרות בפאתי הכפר הגלובלי - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההזדמנויות הבאות מסתתרות בפאתי הכפר הגלובלי

ההשקעה בשוקי הספר עוזרת להשיג תשואות גבוהות?

תגובות

>> השווקים הפיננסיים במרבית המדינות נוטים כיום לנוע במגמות זהות בתגובה לאירועים בעלי השפעה גלובלית. ואולם המשקיעים מחפשים אפשרויות לגיוון ההשקעה ולהשגת תשואות גבוהות יותר.

המשקיעים מבקשים למצוא ביצועים דומים לאלה שהניבו שווקים מתפתחים כמו רוסיה וסין בשנים עברו. עם זאת, לרוב הם מודעים לכך שהזדמנויות מפתות שכאלה כרוכות בסיכונים גדולים.

לאחר שנים של התפתחות וגלי השקעות, השווקים המתפתחים המוכרים התבגרו, וכעת הם דומים בהיבטים רבים לשווקים במדינות המפותחות. עובדה זו מפחיתה באופן ניכר את התשואות הפוטנציאליות שהם עשויות להניב למשקיעים.

מצד שני, השווקים שעד לא מזמן נחשבו מסוכנים מאוד וכמעט בלתי ניתנים להשקעה על ידי הזרים, מתקרבים לזרם המרכזי, אף שהם עדיין מלאים בפוטנציאל לא ממומש. שווקים אלה זכו לכינוי "שוקי ספר" (Frontier Markets) - הם נמצאים על התפר בין הידוע והמוכר לבין שטח ההפקר של עולם ההשקעות.

מאפיינים רבים של שוקי הספר מזכירים את אלה של השווקים המתפתחים-מפותחים של מדינות BRIC - הודו, ברזיל, רוסיה וסין - כפי שהיו לפני 15 או 20 שנה. סביר לצפות שלפחות כמה משוקי הספר ייהפכו עם הזמן לשוקי ה-BRIC החדשים.

26 ברחבי העולם

אין הגדרה אחת מקובלת לשוקי ספר. התכונה היחידה שמאחדת את כל ההגדרות אינה דמוגרפית או כלכלית, אלא קשורה בחוסר פיתוח של שוקי המניות. יש מדינות הנמצאות במקומות גבוהים בסולם הפיתוח הכלכלי וההכנסה לנפש, אבל נכללות ברשימת שוקי הספר בשל העובדה ששוקי המניות שלהן קטנים ולא מפותחים, עם היוון נמוך ונזילות דלה יחסית.

את המונח "שוקי ספר" טבע ב-1992 כלכלן בבנק העולמי, אבל הוא נכנס לתודעת המשקיעים שנים לאחר מכן. המדד הראשון על השווקים האלה הושק רק ב-2007 על ידי סטנדרד אנד פורס (S&P). כיום, קיימים כמה מדדים על שוקי ספר הניתנים להשקעה - המוכר והמקובל בהם הוא המדד של MSCI.

מדד MSCI FM (MSCI Frontier Markets) מכיל 26 מדינות ברחבי העולם, מבנגלדש דרך קניה ועד אוקראינה. המדדים ותעודות הסל על המדדים של שוקי הספר מקלים על משקיעים שרוצים להיחשף לשווקים מסוימים מתוך המדד, בשל הבעייתיות שבהשקעה הישירה (חוסר ידע של המשקיע על השוק המקומי, מגבלות על משקיעים זרים וחוסר שקיפות בדיווחים פיננסיים).

ב-12 החודשים האחרונים עלה מדד MSCI FM בכ-20%, למרות הטלטלות הפיננסיות והפוליטיות והירידות החדות בבורסות של כמה מהשווקים הנכללים בו. גם אם נבחן את המחצית השנייה של 2010, נגלה כי המדד רשם ביצועים טובים יותר ממדד MSCI של השווקים המתפתחים - עלייה של 16.5% לעומת 12.3%.

על פי נתוני מריל לינץ', בין 2002 ל-2010 הניב המדד של שוקי הספר תשואה שנתית ממוצעת של 9.2%, 3% יותר מאשר מדד המניות הגלובליות. עם זאת, שוקי ספר התרסקו במשבר הגלובלי - ולמרות ההתאוששות שבאה לאחר מכן, עד לא מזמן ביצועיהם היו נחותים לא רק מאלה של השווקים המתפתחים, אלא גם מאלה של מדד 500 S&P.

עם זאת, צריך לזכור שנוכח ממדיהם הקטנים והנטייה לתנודתיות מוגברת, שוקי ספר הם השקעה לטווח ארוך יותר. ההשקעה בשווקים אלה דורשת סבלנות רבה - שעשויה להשתלם בסופו של דבר, כפי שהשתלמה ההשקעה שנעשתה לפני עשור או יותר בהודו או בברזיל.

הירידות האחרונות במדדי הבורסות של הודו וברזיל, כמו גם הירידות שנרשמו בסין לפני כן, מוכיחות כי הציפיות משוקי ה-BRIC אינן מוצדקות בהכרח. זווית הראייה המסורתית הביאה לכך שבכמה מהשווקים המרכזיים המכפילים הגיעו לרמות גבוהות והיו מזמן ערוכים לתיקון. שווקים מתעוררים שעדיין לא נמצאים על הרדאר של מרבית המשקיעים עשויים להיות בעלי פוטנציאל גבוה יותר לתשואות.

קרן המטבע הבינלאומית צופה כי הכלכלות האלה ישיגו שיעורי צמיחה גבוהים משל הכלכלות המפותחות יותר, והמדינות המפותחות פחות באסיה יכולות להגיע השנה לצמיחה של 8.4% - בהשוואה לתחזית צמיחה של 6.4% לכלל השווקים המתפתחים בעולם.

רבים משוקי הספר נהנים מהיותם יצואני סחורות, בעיקר נפט, גז ומוצרים חקלאיים. המשך הצמיחה החזקה במדינות המתפתחות המובילות, בעיקר סין והודו, יתמוך בביקושים לסחורות ויסייע בהאצת הצמיחה בשוקי הספר - מה שיאפשר לרשויות במדינות האלה להשקיע בתשתיות ולבנות בסיס בר-קיימא להמשך הצמיחה הכלכלית.

הצמיחה המואצת תומכת בגידול של ההכנסה לנפש ושל הביקושים הפנימיים, מה שמעביר את מנוע הצמיחה אל השוק הפנימי ומסייע בהפיכתה של הכלכלה לחסינה יותר מפני זעזועים חיצוניים. עם זאת, צריך לזכור שתהליכים אלה אינם מתחוללים בין לילה.

קורלציה פנימית נמוכה

הסחורות הן רק חלק קטן מסיפורן של כלכלות הספר. מה שחשוב יותר הוא ריחוקם של שווקים אלה מהזרם הכללי וההשפעה המזערית של הנעשה בעולם עליהם. אם העולם הוא כפר גלובלי, אזי שוקי ספר הם הבתים בפאתי הכפר. בעוד שכל אירוע משמעותי פחות או יותר בארה"ב, לדוגמה, משפיע מיידית על השווקים בברזיל ובסין, הוא עשוי לא להשפיע כלל על שווקים כמו בנגלדש וניגריה. גם הקורלציות בין השווקים בתוך מדד הספר הן נמוכות מאוד: מה שקורה בבולגריה לא משפיע על הנעשה בוויטנאם.

שוקי ספר ככלל אמנם מהווים סיכון פוליטי גבוה יחסית, אבל מה שחשוב הוא שבמדינות האלה אירוע חיובי אחד יכול לשנות את כל התמונה. לדוגמה, בנגלדש, שרק לפני כמה שנים היתה תחת שלטון רודני של גנרלים מתחלפים בעזרת הפיכות, הצליחה לעבור לנתיב דמוקרטי עם בחירות חופשיות. השינוי החיובי הביא, בין השאר, לכך שב-2010 שוק המניות בבנגלדש זינק ב-45%.

דוגמה נוספת היא טרינידד וטובגו, מדינה קטנה באיים הקאריביים, שלפני כמה שנים הצליחה למשוך השקעות ישירות זרות בהיקף של 5 מיליארד דולר לבניית מפעל לייצור גז נוזלי. מפעל זה משמש כיום קטר לצמיחה הכלכלית במדינה.

מרבית המדינות הכלולות במדדי שוקי הספר נמצאות בשלבים מוקדמים מאוד של התיעוש והפיתוח הכלכלי. העובדה שהן צומחות מבסיס נמוך מאפשרת לצפות כי בהינתן המשך הגידול בהשקעות הזרות ומדיניות כלכלית נכונה, כלכלות אלה יגיעו לשיעורי צמיחה גבוהים בשנים הבאות.

הבדלים מהותיים

למרות כל היתרונות, לשוקי הספר, כמו גם למדדים המאחדים אותם, יש גם חסרונות רבים. מה שמאחד את המדינות האלה במדד אחד הם שיקולים שרירותיים, ואין הרבה דמיון בין הכלכלות והשווקים במדד. אין שום קשר ודמיון בין המאפיינים הכלכליים, הפיננסיים והפוליטיים-חברתיים של קרואטיה וקניה, לדוגמה, או של ארגנטינה ובנגלדש.

בכמה מהמדינות, המשקיעים הזרים רואים את הבעיות המוכרות להם מהמדינות המתפתחות הרגילות: תשתית חוקתית לקויה, חוסר יציבות פוליטית ושחיתות. עם זאת, חלק מהמדינות הכלולות במדד ניתנות להשוואה לפי הקריטריונים אלה עם המדינות המפותחות. כך, בסולם דירוגי השחיתות של הארגון Transparency International, קטאר ואסטוניה מדורגות במקומות גבוהים (שחיתות נמוכה), בעוד מדינות כמו בנגלדש וניגריה נמצאות בתחתית הטבלה עם רמת שחיתות גבוהה מאוד.

גם בנתונים הכלכליים ניכרים הבדלים מהותיים בין מדינה למדינה במדד שוקי הספר. בכמה מהמדינות, למשל, מרבית הפעילות הכלכלית נשלטת על ידי חברות ממשלתיות לא יעילות, בעוד שבמדינות אחרות המגזר הפרטי מוביל את המשק. מדינות הממוקמות באסיה ובאפריקה מציגות נתונים דמוגרפיים טובים כביכול ממדינות ביבשת אירופה, עם שיעור צעירים גדול יותר בכוח העבודה ושיעור ילודה גבוה.

עם זאת, בכמה מהמדינות הצמיחה הכלכלית עדיין אינה מהירה דיה כדי לספק תעסוקה לכל הצעירים המיתוספים מדי שנה לכוח העבודה. שיעור האבטלה הגבוה, בעיקר בקרב הצעירים, עלול להוביל לתסיסה חברתית.

בנוסף, הערכות הצמיחה הפוטנציאלית עלולות בכמה מקרים להיות מושתתות על מגמות שלא בהכרח יימשכו לטווח ארוך. כך, ההערכות לגבי האצת הצמיחה בכמה ממדינות אפריקה היו מבוססות על תחזית להמשך גידול בביקושים לסחורות מצד סין, אבל כיום ההערכה היא כי הניסיונות של הרשויות הסיניות לבלום את האינפלציה יצליחו, והאטת הצמיחה תמתן גם את קצב הגידול בביקושים לסחורות.

נקודה נוספת שיש להביא בחשבון היא שעל פי מחקר של קרן המטבע הבינלאומית, הנזילות בשווקים הפיננסיים שנוצרה כתוצאה מההרחבה המוניטרית בארה"ב, מצאה דרכה אל השווקים המתפתחים ותרמה את חלקה הגדול לאופטימיות הכלכלית בנוגע לפוטנציאל הצמיחה והרווחים באותם שווקים.

התוצאה בחלק מהמקרים היתה תנודתיות גדולה בשווקים. וכרגיל, ידיעות על שיא כל הזמנים במחירי המניות צריכות להדליק נורה אדומה אצל המשקיעים - שכן הן עשויות לבשר על תיקון כואב בפתח, ולא בהכרח על המשך העליות.

יותר סיכוי מסיכון

כמו כל דבר בחיים, אין סיכוי בלא סיכון. החשיפה לצמיחה פוטנציאלית יחד עם האפשרות לגיוון משמעותי של תיק ההשקעות באות בחבילה אחת עם סיכונים פוליטיים, תשתיות חוקתיות לקויות ומוסדות חלשים, חוסר נזילות בשווקים הפיננסיים ומחסור במידע זמין ושקוף.

מצד שני, לפחות בכמה מהמדינות - להערכתנו, חלק ממדינות המפרץ, קרואטיה, סלובניה ואחרות - הפוטנציאל נראה כה גבוה עד שנטילת הסיכון הטמון בהשקעה כזו עשויה להיות כדאית, לפחות בעבור משקיע מתוחכם, אוהב סיכון ובעל אורך נשימה.

ההבטחה אכן גדולה, אבל כדאי למשקיעים להכיר את ההבדלים המהותיים בין השווקים ולאמוד היטב את הסיכונים והסיכויים בהשקעה בכל אחד מהם. בכתבות הבאות ננסה לספק חומר למחשבה בעבור המעוניינים ללמוד על התכונות הייחודיות ועל אלה המאחדות את המדינות במדד שוקי הספר.

-

ארז ברית הוא מנכ"ל בית ההשקעות טנדם קפיטל. יוליה ויימן היא אנליסטית מקרו לשווקים גלובליים בטנדם קפיטל. אין לראות בכתבה המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#