האצבע הקלה בעבירות הלבנת הון

תיק ליברמן

שריג דמארי

>> באמצעי התקשורת נרמז באחרונה כי הפרקליטות מגבשת המלצה להגיש כתב אישום נגד שר החוץ, אביגדור ליברמן, שיכלול לפחות עבירות של הלבנת הון, ואולם לא ברור אם יותר מכך, ובייחוד לא ברור אם יכלול עבירת שוחד.

החוק הישראלי אינו מבדיל בין ההיבט הטכני להיבט המהותי בכל הנוגע לחומרת הענישה - בשני המקרים מדובר על מאסר בפועל של עשר שנים. בכל הנוגע להיבט הטכני מדובר בהוראת חוק חריגה, שאין לה אח ורע בחקיקה דומה בעולם.

החומרה שבה מתייחס המחוקק בישראל להיבט הטכני בעייתית מיסודה. קשה להצדיק ענישה כה חמורה, כאשר אין הוכחה של השגת הכספים בעבירה. בנוסף, וכפי שהתברר במשך הזמן, הרשויות עושות שימוש נרחב יתר על המידה בהיבט הטכני והגישו כמה כתבי אישום המתבססים בעיקר על הסוואת הבעלות מבלי לדון בחוקיות מקור הכספים.

שיטה זו ספגה ביקורת נוקבת גם מבתי המשפט, באחרונה במסגרת הפרשה של הדסק הרוסי בבנק הפועלים, שממנה זוכו הנאשמים באופן גורף ומוחלט (גילוי נאות: משרדו של הכותב ייצג את מנהל הדסק הרוסי בפרשה).

אם כך יתפתחו העניינים גם בפרשת ליברמן, ויוצג בפנינו כתב אישום הכולל עבירות בעלות היבט טכני, הרי שמדובר בהתפתחות בעייתית. לאחר חקירה שנמשכה יותר מעשר שנים, ראוי היה להימנע מלהמשיך באי-ודאות, אלא אם כן יש ראיות למעשי עבירה מהותיים, כפי שנחשדו, ומדובר בעבירות של שוחד. הסוואת הבעלות לבדה לא מצדיקה הגשה של כתב אישום במקרה ציבורי זה, במיוחד לנוכח ההשלכות הפוליטיות הצפויות וכאשר החקירה נולדה בסוף המאה הקודמת.

יש לקוות שתיק זה לא יתווסף לאוסף התיקים שבהם זורקת הפרקליטות לפתחו של בית המשפט את האחריות להכרעה. אם אין די בראיות שהתגבשו במשך הזמן, חובה על הפרקליטות להחליט באומץ ולהימנע מבזבוז משאבי זמן ויצירת אי-ודאות משפטית.

הכותב הוא שותף במשרד עורכי הדין דולן-דמארי-מתתיהו

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker