הצמיחה המהירה - עוד סיבה לדאגה - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הצמיחה המהירה - עוד סיבה לדאגה

המשק מחומם: המחירים הגבוהים יובילו לעליות מחירים

2תגובות

>> נתונים שפירסמה שלשום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הראו כי הצמיחה במשק ברבעון הרביעי של 2010 הגיעה ל-7.8% במונחים שנתיים. במשרד האוצר חגגו: "ראו כיצד המדיניות הכלכלית שלנו הובילה את המשק לצמיחה השמורה למשקים מתפתחים, ולא למשק מפותח כמו שלנו".

באוצר צודקים מבחינה זו. רק לפני שנה יצאה ישראל מרשימת המשקים המתפתחים ונהפכה למשק מפותח. המשמעות אינה רק סמנטית. מדדי המניות של השווקים המפותחים מקבלים משקל גדול יותר בתיקי המניות הגלובליים, כי מדינות אלו נתפשות כבעלות רמת סיכון נמוכה יותר. מצד שני, המדינות המתפתחות צומחות בקצב מהיר בהרבה מהמדינות המפותחות. הנתונים החדשים יפים, אבל מחייבים בדיקה. יצוא הסחורות והשירותים צמח בקצב של 10%, אבל בעיקר בזכות יצוא היהלומים, שגדל ב-60% במונחים שנתיים. יצוא יהלומים כמעט שאינו מוסיף ערך לתוצר המקומי. אם מנכים את היהלומים, היצוא התעשייתי מתכווץ בשיעור של 12%.

גם בהשקעה בנכסים קבועים נרשם גידול של 23%. לגידול זה תרם גידול של 8% בבנייה למגורים - אבל מה שדחף את הגידול היה זינוק של 640% ברכישת מכוניות נוסעים לעסקים. לעומת זאת, בתחום התשתיות והבנייה לעסקים ולמסחר נרשמה צניחה של 20%.

עוד דחפו את הצמיחה שני רכיבי צריכה: הצריכה הפרטית, שצמחה ב-10%, בעיקר בזכות גידול ברכישת כלי רכב (גידול של 72%), וכן צריכה של מוצרים בני קיימא (גידול של 43%). זה לא נתון מעודד, שכן במקום לחסוך, הצרכן מבזבז את כספו - ועוד על מוצרים מיובאים. מרכיב בעייתי נוסף הוא עלייה של 8% בצריכה הציבורית (ללא יבוא ביטחוני) - כלומר, במקום לשמור על הקופה, הממשלה מגדילה את הוצאותיה.

מה מספרים לנו הנתונים האלה? בשפה פשוטה, הם אומרים שהמשק מחומם: הביקושים כה גדולים, שהם יובילו לעליות מחירים (אינפלציה). אם נוסיף לתבשיל הזה רכיב נוסף, הגידול בכמות הכסף, נקבל איתות נוסף על התהליך האינפלציוני שבדרך.

סך אמצעי התשלום בישראל עלה ב-24 החודשים האחרונים ב-57% (ראו תרשים) - נתון מטריד. למה? כי כסף שיושב במזומנים ומקבל ריבית אפסית הוא כסף זמין - כזה שהצרכנים נוטים להשתמש בו ולגרור עליות מחירים.

בכמות הכסף שולט הבנק המרכזי, בעיקר באמצעות הריבית. ניסיון העבר מגלה כי בנקים מרכזיים נוטים להחמיץ את התזמון הנכון לנקיטת מדיניות התרה מוניטרית או ריסון מוניטרי (העלאת ריבית).

המשמעות של הגידול בכמות הכסף יחד עם משק מחומם היא סכנה של התפרצות אינפלציונית. יש לקוות שבנק ישראל יגיב במהירות ובתקיפות אם ניקלע למצב כזה - אבל הנגיד פישר מצוי במלכוד, כי העלאת הריבית לריסון האינפלציה תוביל להתחזקות השקל ולפגיעה ביצוא - וכבר ראינו שהיצוא אינו בשיאו, מה גם שהצעדים האחרונים שנקט בנק ישראל לא ממש עזרו להיחלשות הדולר.

נראה כי שפישר עומד בפני דילמה: אינפלציה או קשיים ליצוא.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#