שובה של הוועדה המסדרת - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שובה של הוועדה המסדרת

ניהול בנק ללא גרעין שליטה: מהפכה? לא בטוח

2תגובות

>> קשה לומר שגרעיני השליטה בבנקים בישראל הם סיבה מיוחדת לגאווה. גרעין שליטה אחד מתקשר עם ישויות חיצוניות; גרעין שליטה אחר ספג השבוע פסילה חמורה מבית המשפט, בטענה למעורבות של גורמים פליליים בבוררות שהוא ערך; גרעין שליטה שלישי רוצה לשלוט, אבל לא רוצה להזרים הון לבנק. לפחות שני גרעיני שליטה סובלים מבעיות תקשורת בין החברים לגרעין - ומשוחחים בינהם רק באמצעות מתווכים.

לאור כל אלה, קשה לומר שגרעיני השליטה, מסבים יותר מדי נחת לבנק ישראל, ולמפקח על הבנקים בבנק ישראל. זוהי הסיבה העיקרית שבעטיה שינה ניגד בנק ישראל, סטנלי פישר, את עמדתו - ומזה שנתיים הוא תומך באפשרות של ניהול בנק ללא גרעין שליטה בישראל. בנק שינוהל בידי מנהליו, ויישלט בידי מחזיקי המניות מקרב הציבור בשוק ההון. הבנק המיועד לכך הוא לאומי.

במסגרת המעבר לבנק ללא גרעין שליטה הגיש שלשום המפקח על הבנקים, דודו זקן, לאישור הכנסת את התיקון לחוק הבנקאות. הסעיף, הידוע בשם "התיקון לתיקון מראני", אמור לאפשר ניהול תקין של בנק ללא שליטה - משמע, ניהול תיקון של תהליך מינוי הדירקטורים לבנק, בהיעדר בעל שליטה מרכזי המציע מועמדים לדירקטוריון.

זה לא סוד כי התיקון לחוק נועד להתמודד עם החשש הגדול מפני השתלטות סמויה של אילי הון על בנקים. משמע, התארגנות של כמה אילי הון כדי להציע מועמדים לדירקטוריון, ולבחור בהם, תוך דאגה כי הדירקטורים הנבחרים יפעלו אחר כך בדירקטוריון הבנק לטובת שולחיהם. התארגנות כזו יכולה להעשות באופן לא פורמלי, מאחורי גבו של בנק ישראל, ותוך השגת שליטה דה פקטו בדירקטוריון הבנק - מבלי לעבור את המשוכה הארוכה של קבלת היתר שליטה רשמי מבנק ישראל.

כדי להתמודד עם החשש הזה, קבע התיקון לחוק משוכות גבוהות מאוד - כל מי שמחזיק ביותר מ-1% ממניות הבנק חייב להזדהות. רק מי שמחזיק ביותר מ-2.5% מהמניות, ביחד או בקבוצה מוצהרת, יוכל להציע מועמד לדירקטוריון. בעל מניות יכול להציע רק מועמד יחיד לדירקטוריון.

מחשש כי מרוב חשש, ומרוב משוכות, לא יימצא מי שיציע מועמדים לדירקטוריון - נקבע גם קיומה של ועדה מטעם המדינה, להלן הוועדה המסדרת, שתציע מועמדים מטעמה לדירקטוריון. בעוד שלכל בעלי המניות בבנק ללא גרעין שליטה מותר להציע רק מועמד יחיד לדירקטוריון, דווקא הוועדה מטעם המדינה, שאינה מחזיקה במניות הבנק כלל, תידרש להציע מועמדים כמספר המקומות המתפנים בדירקטוריון. בעלי המניות יציעו מועמד יחיד, הוועדה ללא מניות תציע מספר מועמדים רב.

הוועדה המסדרת אמנם נועדה רק כדי להתמודד עם החשש מעודף חשש, אבל בפועל, מרוב חששות היא נהפכת לכלי המועדף להצעת ולמינוי דירקטורים בבנקים. זאת מאחר שבבנק ישראל היא זוכה ליחס מועדף. הפיקוח על הבנקים כבר הודיע כי כל גוף מוסדי שיצביע עבור מועמד פרטי לדירקטור בבנק, כלומר מועמד שהוצע בידי בעל מניות פרטי בבנק, ייבדק בידי הפיקוח. ההצהרה הזו נועדה, כמובן, למנוע חשש של יצירת בריתות לא רשמיות בין גופים מוסדיים, ובין אילי הון, שיאפשרו לקדם לדירקטוריוני הבנקים מועמדים המקורבים לאילי ההון.

ייאמר מיד שאין מדובר בחשש בעלמא. כמה מהגופים המוסדיים קשורים בקשרי בעלות לאילי ההון הישראליים - נוחי דנקנר שולט בכלל ביטוח, יצחק תשובה שולט בהפניקס. כמעט כל הגופים המוסדיים האחרים היו שמחים לשמור על קשרים טובים עם אילי הון, כדי לקדם עסקים שונים ורוחיים עבורם. האפשרות לבריתות לא כשרות, שבהן הגופים המוסדיים ישרתו את האינטרסים של אילי ההון, אינה עורבא פרח - ולבנק ישראל יש סיבות טובות לבדוק היטב בציציותיהם של הגופים המוסדיים, ולוודא מדוע הצביעו כך ולא אחרת.

אלא שפועל יוצא של האיום הלא מסווה של בנק ישראל הוא יצירת הטיה ברורה של המוסדיים להעדיף לאשר את המועמדים של הוועדה המסדרת לדירקטוריון - ולא המועמדים של בעלי המניות הפרטיים. אם הצבעה עבור מועמד של בעל מניות פרטי תסבך את הגוף המוסדי בצורך להשיב לשאלות של בנק ישראל, האם לא יותר פשוט יהיה לו להצביע עבור המועמדים מטעם המדינה, ובכך לחסוך לעצמו צרות?

הבנק הראשון שמועמד להיסחר ללא גרעין שליטה הוא לאומי. זהו אותו בנק שכיום המדינה שולטת בו, באמצעות ועדה מסדרת. ועדת המניות, סוג של ועדה מסדרת, מציעה מועמדים לדירקטוריון מטעם המדינה, וגם מצביעה עבורם - וכך מבטיחה שהם ייבחרו. הוועדה המסדרת הבאה, שתקום בעקבות התיקון לחוק, אמנם נבדלת מהקודמת בכך שאינה מחזיקה במניות ולכן אינה יכולה להצביע עבור מועמדיה - אבל האיום של בנק ישראל על הגופים המוסדיים כבר יכול לעשות את העבודה עבורה.

המהפכה של מעבר בנק לאומי לבנק הראשון בישראל הנסחר ללא גרעין שליטה יכולה להתברר, לפיכך, כעוד קצת מאותו דבר. עוד קצת מהוועדה המסדרת. עוד קצת משליטה דה פקטו של מדינת ישראל בבנק, בכך שהמדינה תישאר בעלת השפעה מכרעת על הרכב דירקטוריון הבנק. לא בטוח שזה יהיה כל כך גרוע, אבל גם בוודאי לא יהיה ראוי לכינוי מהפכה.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#