הרשות יוזמת חוקים - ומנהלי התיקים הקטנים נעלמים - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הרשות יוזמת חוקים - ומנהלי התיקים הקטנים נעלמים

מנהלי התיקים הקטנים חוששים לעתיד הענף שממנו הם מתפרנסים ■ הם מרגישים כי "כשהרגולטור שומע על גוף גדול שהסב נזק לחוסכים - מיד יש עליהום" ■ העלויות שמביאה עמה הרגולציה החדשה בשוק ההון דוחקות אותם החוצה ■ היעלמותם לא תאפשר לשחקנים חדשים לצמוח

16תגובות

>> בתי ההשקעות הקטנים נעלמים. השבוע נודע כי בית ההשקעות הקטן פגוט חיים שמנהל נכסים בהיקף של כ-70 מיליון שקל ימוזג לתוך בית ההשקעות איילון שמנהל כ-13 מיליארד שקל. לפני 3 חודשים מוזג בית ההשקעות מילניום שניהל 1.5 מיליארד שקל לתוך בית ההשקעות מיטב. חודשים קודם לכן רכש בית ההשקעות אלטשולר שחם את פעילות בית ההשקעות רמקו ובימים אלו שוקדים במיטב לסיים את הרכישה של הילת שוהם על 750 מיליון שקל שהוא מנהל.

הליבה של ניהול הכסף היא מנהלי התיקים - אותם מנהלי השקעות המנהלים לכמה לקוחות את כספם, לפי חליפת השקעות שהם תפרו ללקוח. החליפה מתחשבת במרכיבים כמו אהבת הסיכון, משך זמן ההשקעה, זמינות הכסף ומעל הכל - התחושה כי יש מי שדואג לכסף שלך. שוק ניהול הכסף בישראל נחלק למספר רב של מרכיבים: קרנות נאמנות, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות גידור. ענף ניהול התיקים מנהל כ-120 מיליארד שקל. מרבית הכסף - כ-100 מיליארד שקל - מנוהל על ידי גופי ההשקעה הגדולים, חלקם שייכים לחברות ביטוח ואחרים לגופים פרטיים. 20 מיליארד שקל נותרים מנוהלים על ידי מנהלי תיקים קטנים.

לפני כשנתיים ולנוכח החשש מפני העלייה המהירה ברגולציה הם החליטו להתאגד. כיום האיגוד מאגד כ-100 חברות קטנות הפעילות בתחום ניהול תיקים המנהלות נכסים בהיקף של פחות ממיליארד שקל.

מנהלי התיקים מזהירים: אנחנו בעד רגולציה, אבל הרגולציה החדשה, שאינה מידתית, עלולה למחוק אותנו מנוף ההשקעות המקומי.

"ממוצע היקף הנכסים של החברות באיגוד הוא כ-200 מיליון שקל. מרביתן מעסיקות מספר מצומם של עובדים ויש גם חברות של אדם אחד", מסביר עו"ד רונן סולומון, מנהל תחום שוק ההון ופיננסים בלשכת המסחר. "בסך הכל יש בישראל 164 חברות ניהול תיקים. פעם עברנו את ה-200, אבל הרגולציה הכבידה וחברות נסגרות או מתמזגות כשמהצד השני אין הצטרפות של שחקנים חדשים לענף".

עיקר הטענות שלהם מופנות לחוק האכיפה המינהלית שהתקבל לפני כחודש בכנסת. ניסוח ואישור החוק היו אחת המטרות שהציבה לעצמה רשות ניירות ערך ל-2010.

"הרשות היא גם שוטר וגם שופט"

החוק מסמיך את הרשות להטיל קנסות של עד מיליון שקל על אדם שביצע עבירה בשוק ההון הישראלי ו-5 מיליון שקל על תאגיד. בניגוד לקנסות הסמליים שהיו קיימים קודם לכן, הקנסות החדשים לא ניתנים לשיפוי ואי אפשר לבטח אותם.

לדברי מנהלי התיקים הקטנים באיגוד, עצם קיומם של קנסות כאלה יחסל את הגופים הקטנים. "זהו חוק דרקוני - הרשות היא גם השוטר וגם השופט. יש תהליך חוקתי נורמטיבי של הפרדת רשויות, וכאן זה לא קיים".

בנוסף, בימים אלה פועלת הרשות לגיבוש מודל חדש לגביית אגרות מחברות הפעילות בתחום ניהול השקעות, ייעוץ ושיווק. המודל החדש מעלה במאות אחוזים את האגרות שישלמו החברות הפועלות בשוק ההון לרשות ניירות ערך.

כיום משלמות החברות אגרה שנתית קבועה של 4,456 שקל. לפי המודל החדש האגרה המינימלית תועלה ל-5,000 שקל - עלייה של 12%. לאחר מכן תיגבה עמלה בשיעור 1% מהיקף הנכסים - כך ברוב הגופים העלייה תהיה גדולה יותר ותגיע לעשרות אלפי שקלים בגופים בינוניים, ומאות אלפי שקלים בגופים גדולים.

גם תסקיר חוק להגדרת המתווכים בהשקעות שהגישה הרשות לכנסת מטריד את מנהלי התיקים. לפי התסקיר תוקם מועצה שתמנה תשעה נציגים - חמישה נציגים מהרשות והשאר מהשחקנים האחרים בשוק ההון.

המועצה תדון בהסדרת שוק ההון ותוכל לקבוע כללים לשחקנים הפועלים בשוק. החשש הגדול של בתי ההשקעות הקטנים הוא שהמועצה תאויש על ידי נציגי הרשות והגופים הגדולים ותנקוט צעדים שיחסלו את הגופים הקטנים. צעד ראשון יהיה העלאת דרישות ההון העצמי מחברות ניהול תיקים. לפי עו"ד סולומון "המשמעות של דרישה כזו היא שלגופים הקטנים אין מה לחפש בשוק ההון".

רצף השינויים והעלויות הצפויות כתוצאה מהם, מצטרפים לעלייה חדה בהוצאות שמכבידה בעיקר על הגופים הבינוניים והקטנים מאז פרוץ המשבר בשווקים ב-2008. פרמיות ביטוחי האחריות המקצועית, המחויבים בכל הגופים בשוק, זינקו באלפי אחוזים. בעוד שלפני המשבר הסתכמו פרמיות הביטוח בגופים בינוניים וקטנים באלפי שקלים בודדים, לאחר פרוץ המשבר הגיעו הפרמיות להיקפים של יותר מ-100 אלף שקל לחברה. העלייה בפרמיות תפסה את בתי ההשקעות הקטנים חשופים, ובאיגוד לשכות המסחר החליטו לפעול במשותף להשגת תעריפי ביטוח נמוכים יותר.

"עשו כאן יותר מדי צעדים ובזמן קצר מאוד", אומר עופר אקסלרוד, יו"ר איגוד מנהלי השקעות ובעלים של חברת יתרונות פיננסים קפיטל מרקט. "מדברים על כך ש-2008 הבהילה את העולם ונכנסו כאן לריצת אמוק שהורסת אותנו. הקול שלנו הוא חלש מאוד. שומעים על גוף גדול שהיתה בו בועה ושהסב לחוסכים נזק - ואז יש עליהום.

"בתי השקעות כבר עובדים תחת חוק הייעוץ וחוק ניהול ההשקעות", מוסיף אקסלרוד, "גם יש לנו הון עצמי כפי שנדרש, יש לנו ביטוח אחריות מקצועית למקרים של תקלות, את רכיב ההשתתפות העצמית בביטוח חייבו אותנו לרתק בנאמנות. אז למה צריך עוד הכבדות? יש כאן חברות קטנות שההכנסות שלהן לא מגיעות להיקף של הקנסות שמאפשר חוק האכיפה המינהלית - וקנסות כאלה פשוט יגרמו להן להיסגר", מסביר אקסלרוד.

לטענת אקסלרוד "בבית השקעות בוטיק, המנהל מפקח ב-1,000 עיניים על מה שקורה אצלו. יש לו אינטרס אישי לכך כי הוא רוצה להישאר בוטיק ואיכותי - זה היתרון. אז למה צריך את כל ההחמרה הזו ברגולציה? לא יהיה מי שייצא מבית השקעות גדול ויקים עסק חדש בתחום עם כל העלויות האלה. תחשוב על מי שרוצה להקים עסק מאפס כמו שעשה צבי סטפק לפני 40 שנה כשהקים את מיטב. הוא פשוט לא יוכל".

אמיר אדיבי, מנכ"ל בבית ההשקעות יונט אינווסט שוקי הון, מציג את הבעיה העיקרית באי ההפרדה בין סוגי ההפרות. "אי אפשר להכניס תחת אותה קטגוריה עבירות חמורות שמצריכות 'פטיש' ועבירות קלות וטכניות, כמו בעיה של סימון בטופס. איך אפשר לתת על דברים כאלה קנס של 200 אלף שקל? רגולציה זה דבר טוב ואנחנו נגד שרלטנים, כאלה שפועלים בלי רישיון. אך יש לעשות הפרדה בין סוגי העברות".

אקסלרוד קובל על כך שהחוק שיזמה הרשות לא מבדיל בין בתי השקעות: "אני משוכנע שהמניעים של הרשות טהורים, אבל עשו את זה מהר מדי ובלי הבחנה בין גופים גדולים לבין קטנים. לא יכול להיות שבית השקעות שמנהל 100 מיליון שקל יעבור תחת אותה מסננת של חברה שמנהלת 50 מיליארד שקל. אם אני נופל באותה מסננת של הגדולים אז אני פשוט נופל. אני לא יכול להעסיק במשרד 10 עורכי דין כמו שיכולות החברות הגדולות. רוב החברות כאן חיות באיזון, אך לא יותר, הן בקושי מרוויחות".

גורמים בשוק ההון העריכו כי הדרישות הרגולטוריות החדשות, שאינן מבדילות בין בתי השקעות גדולים ובין קטנים, מחייבות השקעה המוערכת ב-2-3 מיליון שקל בשנה. עיקר הכסף מושקע בשכר של עורכי דין, קציני ציות ורואי חשבון.

המתקפה על הגופים הקטנים לא נגמרת ברשות וכל הצעת חוק חדשה יכולה להוות מבחינתם את הקש האחרון שישבור אותם. לפני חצי שנה יזמו ח"כ אמנון כהן (ש"ס) וח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו) הצעת חוק שיחייב חברות המחזיקות בפעילות הכוללת ניהול כספי ציבור, לפרסם דו"חות כספיים - כמו חברות ציבוריות. לפי ההצעה, יחויבו אותם גופים גם לפרסם את מנגנוני התגמול של המנהלים שלהם ואת עלויות השכר השנתיות, בדומה לחברות הציבוריות. זאת כדי לחשוף את האינטרסים הפנימיים בכל גוף שמנהל כספי ציבור, בכדי להבין אם הם עלולים להתנגש עם ניהול כספי הציבור. מהלך כזה עשוי להגדיל עוד יותר את ההוצאות של הגופים.

המנהלים הקטנים מספרים כי הם לפני שבירה: "אמרתי לפני כמה זמן שאם החוק יתקבל, אני שולח הודעה לכל הלקוחות שלי על העלאה בדמי הניהול", אומר אקסלרוד. "מה זה משנה כמה אנחנו מרוויחים, אנחנו שוק חופשי. אנחנו חיים בתחושה של נרדפות. בבתי ההשקעות הקטנים כל הדיונים הפכו לדיונים על הישרדות. בסוף גופים יתנו כאן את השירות הנחות ביותר במחיר היקר ביותר.

"בטווח הארוך מי שייפגע זה הלקוח", הוא מוסיף. "הגופים יצטמצמו ל-10 והתחרות תיפגע. אז בעוד כמה שנים תקום ועדת בכר השנייה שתבדוק איך מפרקים את הריכוזיות הזו שיוצרים עכשיו. שוק הון ריכוזי הוא לא טוב. שוק הון זה שוק של דעות במה להשקיע, וצריך לעודד ריבוי דעות בשוק - לא רוצים לראות שוק הון שמצטמצם. אם תהיה בועה בשוק ויהיו רק מספר קטן של בתי השקעות, אז הכל יקרוס בבת-אחת".

משה יונס, מנהל תיקים ותיק מירושלים, טוען שהלקוחות כיום הם לא הלקוחות של פעם ושהציבור יודע להגן על עצמו לבד. "צריך להבין כי גברת כהן מחדרה כבר מזמן לא כל כך תמימה", הוא אומר. "היא בעצמה משכילה ומבינה מה קורה סביבה. אני פועל בירושלים. יש כיום הרבה חברות בעיר שנסגרו, ויש כאלה שמחפשים דרך לסיים. אז הנה עכשיו אין תחרות בירושלים".

אדיבי מסכים: "70% מהלקוחות אצלי היו קודם בגופים גדולים. הם יודעים איך הכל עובד ובחרו בנו כי רצו בית השקעות בוטיק".

והרגולציה לא נגמרת. בשבועות האחרונים גיבשה רשות ניירות ערך טיוטת תקנות שאמורה לעבור את אישור ועדת הכספים של הכנסת. בטיוטא דורשת הרשות ממנהלי התיקים להרחיב את הפירוט הנשלח בדו"חות הרבעוניים ללקוחות, לשלל נתונים ופרמטרים שונים. מנהלי התיקים יצטרכו לפרט על השכלתם, רווחיהם מניהול ההשקעות, הם יידרשו לספק נתוני השוואה למדדי בנצ'מארק שונים ולצרף פרמטרים לניתוח תיק - כמו מדד שארפ וסטיית תקן. מלבד העלויות הצפויות להתווסף בשל כך, בחברות רואים כאן התערבות בוטה בניהול ההשקעות.

"אנחנו נותנים שירות, לא מוצר. בתוך זה צריך לאפשר לנו גמישות וחופש לניהול. זו המשמעות של שירות אישי", אומר אקסלרוד. "זה לא מוצר שמחר יכול להגיע לכל אחד ומצדיק רגולציה מחמירה. הידיעה שבסוף אתה מדווח על מדד שארפ וסטיית תקן תגרום למנהל לנהל את התיק בצורה אחרת. ככה החוק נכנס לאופי ניהול ההשקעות. זה יגרום שהשיקולים האלה יפגעו בתשואה בסוף. כשלקוח בא לבוטיק השקעות הוא יודע בדיוק במה מדובר. החוק יגרום לכך שמנהל השקעות יפעל בסוף כמו קרן נאמנות, ולא בצורה איכותית ואישית. הופכים אותנו לחברת ניהול מרכזית וגדולה, אבל אנחנו לא כאלה ואין לנו את היכולות האלה", אומר אקסלרוד.

סולומון לא מבין למה צריך את כל זה: "כיום הלקוח יכול בכל רגע שירצה להיכנס לחשבון שלו ולראות מה קורה בו ולהחליט אם להפסיק מיידית את השירות שמנהל התיקים נותן לו. הדרישות לדו"ח המפורט הופכים את ניהול התיקים למוצר".

בפרשיות שצצו עם פרוץ המשבר בשוק ההון הישראלי, רואה אקסלרוד משהו שלא נוגע למנהלי ההשקעות הרגילים: "ממה שאנחנו יודעים, בעשור האחרון לא היתה שום פסיקה של נזק נגד מנהל השקעות עם רישיון. רוב המקרים שהגיעו לבית המשפט וגרמו עוגמת נפש לחוסכים היו ממסחר בנגזרים ומט"ח, וזה לא קשור לניהול ההשקעות הקלאסי על פי החוק".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#