פרופ' ריקארדו האוסמן: חייבים למסות נפט וגז בשיעור גבוה - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פרופ' ריקארדו האוסמן: חייבים למסות נפט וגז בשיעור גבוה

האוסמן, אחד הכלכלנים החשובים בעולם בתחום של צמיחת מדינות, בנה לאחרונה את מודל תמלוגי הנפט של קולומביה ■ לדבריו, העובדה שישראל משנה את מדיניות המיסוי שלה בדיעבד היא אכן בעייתית, ואולם כמעט כל מדינות העולם שבהן היו תגליות נפט גדולות - כמו בריטניה - שינו את מדיניות המיסוי שלהן בעקבות הממצאים

10תגובות

"להבדיל מכל תחום אחר בכלכלה - בנפט ובגז הטלת מיסוי גבוה היא הכרחית, והיא מקטינה את עיוותי השוק", כך קבוע פרופ' ריקארדו האוסמן, ראש המרכז לכלכלת פיתוח בבית הספר קנדי לממשל באוניברסיטת הרווארד, שייעץ באחרונה לממשלת קולומביה, שבה נמצאו בשנים האחרונות מרבצי נפט גדולים, לגבי מודל תמלוגי הנפט שלה. האוסמן מבקר בישראל ומשתתף בכנס "ישראל 2021" של TheMarker.

האוסמן, שנחשב אחד מחשובי הכלכלנים בעולם בתחום הצמיחה של מדינות, התייחס ישירות להמלצות ועדת ששינסקי בנוגע להגדלת המיסוי על תגליות הגז בישראל. לדברי האוסמן, להבדיל מכל תחום אחר בכלכלה, שבו המיסוי הוא גורם מעוות, דווקא בתחום הנפט והגז - מדובר בגורם שמתקן עיוותי שוק. "בתחום הנפט והגז חייבים מיסוי, ומיסוי גבוה מזה של מס חברות רגיל, כדי לתקן את עיוותי השוק", הוא מסביר. "בלי מיסוי, השימוש בתגליות הגז והנפט יהיה לא יעיל ולא רציונלי, ויביא לניצול מופרז של התגליות. הסיבה לכך היא שבכל תחום אחר, חברה קונה חומרי גלם ומוכרת מוצרים. בתחום הנפט והגז, לעומת זאת, אין קנייה - מדובר במשאב שעומד לרשות החברה חינם, והוא מתכלה. לכן חייבים להכניס רציונליות לשימוש בו, והדרך לעשות זאת היא באמצעות מיסוי גבוה".

לדברי האוסמן, העובדה שישראל משנה את מדיניות המיסוי שלה בדיעבד היא אכן בעייתית, ואולם כמעט כל מדינות העולם שבהן היו תגליות נפט גדולות - כמו בריטניה, לאחר שנתגלה הנפט בים הצפוני - שינו את מדיניות המיסוי שלהן בעקבות הממצאים. זאת ועוד, השיקול העיקרי בקביעת שיעור המס צריך להיות הטלת מס גבוה, שיכניס רציונליות למערכת וימנע שימוש מוגזם עד כדי ריקון של מאגר הגז, אך תוך שמירה על תחרותיות ועל המשך האטרקטיביות של השקעה בחיפושי גז.

לכן, לטעמו, שיעור המס צריך להיות מאוזן, ויש לוודא כי נשמרת רווחיות למחפשי הגז. לדברי האוסמן, העובדה שכל מדינות העולם שהן בעלות מרבצי נפט גדולים הטילו מס בשיעור גבוה מקלה על ישראל בהטלת מיסוי דומה, משום שבכך נשמרת התחרותיות שלה מול מדינות העולם.

לשאלה אם סביר כי חלקה של המדינה יעלה על 50% מהרווח, משיב האוסמן כי הדבר תלוי בגודל הרווח. לדבריו, "כאשר מחיר הנפט נמוך, 50% מס יהיו מוגזמים, כי הם יפגעו בכדאיות ההשקעה. וכאשר מחיר הנפט גבוה, 50% יהיה שיעור נמוך מדי. לכן צריך לבדוק את מצב השוק לגופו". האוסמן מוסיף כי לטעמו, אסור למנוע יצוא של גז, וכי הסחר בגז צריך להיות חופשי - וכך צריך גם להיקבע מחירו.

האוסמן: אסור להשתמש בתקבולי הגז כדי להגדיל הוצאה תקציבית

>> פרופ' ריקרדו האוסמן, שרק באחרונה בנה את מודל תמלוגי הנפט של קולומביה, והמתמחה בצמיחה ארוכת טווח של מדינות, אינו מסתיר את דעתו בדבר השימוש הראוי של מדינה בתקבולים ממרבצי הגז והנפט שלה. לשם כך הוא מביא דוגמה מהיבשת שלו - דרום אמריקה.

"רק באחרונה נמצאו מרבצי נפט גדולים גם בברזיל וגם בקולומביה", הוא אומר. "אם אתם שואלים אותי איזו מדינה צפויה להפיק יותר מהנפט שלה, התשובה ברורה - קולומביה הודיעה שתשתמש בכסף לחיסכון לאומי, ואילו ברזיל הודיעה שהיא תשמש בכסף לצריכה".

האוסמן, כמובן, תומך בפתרון הקולומביאני. לדבריו, אסור לעשות שימוש בכספי הנפט והגז לצורך הגדלת ההוצאה התקציבית - גם לא למטרות חשובות כמו השקעה בחינוך. "צריך להבדיל בין מוצרים סחירים ולא סחירים", הוא אומר. "הנפט הוא סחיר, והוא נמכר בדולרים.

"לעומת זאת, מורים הם מוצר לא סחיר. שימוש בדולרים, שהתקבלו מהנפט, כדי להגדיל את שכר המורים בשקלים יביא ללחץ כבד על השקל, ולפגיעה קשה בתחרותיות של המשק. בשביל להגדיל את שכר המורים צריך מקורות הכנסה שקליים, ולא דולריים".

מאותה סיבה, האוסמן מצדד בעמדת המועצה הלאומית לכלכלה, ומתנגד לעמדת משרד האוצר - כלומר, הוא תומך בהקמת קרן חיסכון לאומית (sovreign fund) יותר מאשר בשימוש בכספי תמלוגי הגז לצורך הקטנת החוב הלאומי.

לדברי האוסמן, אין הבדל עקרוני בין שתי ההצעות - גם הגדלת החיסכון וגם הקטנת החוב מגדילות את הנכסים נטו של המשק. עם זאת, יש ביניהן הבדל פרקטי, שנובע מכך שהרוב המוחלט של החוב של ישראל הוא בשקלים.

לטענתו, יבוא של דולרים למשק הישראלי כדי להזרים שקלים (לפרוע חוב בשקלים) יביא שוב להתחזקות השקל, ועקב כך יגרום לפגיעה משמעותית בתחרותיות של המשק הישראלי - תופעה שהתרחשה בהולנד בעקבות גילוי הנפט בים הצפוני, וזכתה לכינוי "המחלה ההולנדית".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#