שירות צבאי כתנאי לעבודה - אפליה - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שירות צבאי כתנאי לעבודה - אפליה

שוויון הזדמנויות

תגובות

>> ב-4 בינואר 2011 פורסמה ב-TheMarker כתבה של הילה רז ובה מציגים משרדי עורכי דין גדולים בישראל נתונים בנוגע לאופן איתורם של מתמחים למשפטים. בכתבה הוצגו משרדים שהציבו את שירותו הצבאי של מועמד כאחד הנתונים שעליהם הם שמים דגש בקורות החיים, ושעל בסיסם נבחרים אותם מועמדים שמזומנים לראיון העבודה הנכסף.

הדגשת השירות צבאי משקפת הלך רוח שבו נעשה קישור אוטומטי בין שירות צבאי ליכולותיו, לכאורה, של העובד. אין בכוונתי להמעיט בחשיבות השירות הצבאי, ואולם אין בכך כדי לפטור מעסיק מלשקול כיצד יש בתנאי זה לנבא את הצלחתה של מועמדת להתמחות בתפקידה המיועד.

הצבת תנאי של שירות צבאי לעומת תנאים רלוונטיים שמתמקדים בבחינת כישוריו המקצועיים והאקדמיים של מועמד מעלה בהכרח את החשש כי הוספת התנאי, במכוון או בהיסח הדעת, נועדה לסגור את דלת מקום העבודה בפני אוכלוסיות שאינן משרתות בצבא, בהן ערבים, חרדים, נשים במקרים מסוימים או אנשים בעלי מוגבלויות. ההחלטה אם לקבל עובד או עובדת לעבודה צריכה להתבסס על שיקולים עניינים ומקצועיים בלבד, וכל קריטריון שנקבע לצורך קבלה לעבודה צריך להתחייב מאופי ומהות התפקיד.

נשאלת השאלה כיצד השירות הצבאי אכן מתחייב מאופי ומהות התפקיד של מתמחה. נראה כי במבחן התוצאה, שימת דגש על השירות הצבאי כבר בשלב קורות החיים משמעה שמי שלא שירתו בצבא, סיכוייהם להיות מוזמנים לראיון עבודה שבו יוכלו להציג את כישוריהם פוחתים, אם בכלל קיימים.

במצב זה, שבו הבחינה המקדמית נוגעת לשירות הצבאי, אין חולק כי ערבים, חרדים, אנשים בעלי מוגבלות ונשים שבמצבים מסוימים אינן משרתות בצבא, מודרים למעשה ממקומות העבודה ואינם מקבלים אפילו הזדמנות ראשונית להציג את עצמם בפני מקום העבודה ולשכנע במסגרת ראיון עבודה אם הם ראויים לתפקיד ואם לאו. הדבר חורה אף יותר כשמדובר באוכלוסיות שאינן יכולות לשרת בצבא, ומכאן שגורלן בעניין זה אינו תלוי בידיהן, ועדיין הן נפגעות מכך בבואן לחפש עבודה.

העדפת שירות צבאי באופן גורף, ללא התייחסות למהות התפקיד, משמעה עריכת סלקציה בין מועמדים, ואולם בכך מתפספס פונטציאל אדיר של כוח אדם בשוק העבודה. מצד אחד, מצטמצמות האפשרויות שמביניהן יכול מעסיק לבחור עובדים, ומצד שני, חלק ניכר מהאוכלוסייה, שיש בו איכויות רבות ודברים רבים לתרום למקום העבודה, נבלם, בעל כורחו, מלתרום לכלכלה - ובכך, למרבה הצער, לעתים אף נהפך לנטל בהיעדר יכולת להתפרנס בכבוד.

התיקון החדש לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה מעגן בבירור את האיסור לדרוש מעובד/ת או דורש/ת עבודה מידע בנושא שיש בו אפליה, ואם עשה כן, על המעסיק תחול החובה להראות כי לא הפלה. כך, מעסיק כלל אינו רשאי לדרוש ממועמד לעבודה מידע הנוגע לשירות צבאי אם הדבר אינו מתחייב מאופי ומהות התפקיד, וודאי שלא ניתן להציב קריטריון של שירות צבאי כתנאי קבלה לעבודה - אם אין בכך רלוונטיות לתפקיד.

אם נחזור לכתבה שפורסמה בנוגע למשרדי עורכי הדין הגדולים, נראה כי שימת הדגש על השירות הצבאי נעשית הרבה פעמים בהיסח הדעת מתוך הרגל או דעות קדומות, ואולם נתוני התעסוקה מצביעים על כך שהגיע הזמן לשנות את ההרגלים הישנים ולהתחיל לבחון מהותית את המועמדים והמועמדות מתוך רצון כן ואמיתי למצוא את העובדים והעובדות הטובים ביותר למקום העבודה. בנוסף, יש לזכור כי עובדים מאוכלוסיות מגוונות יוכלו לספק למקום העבודה איכויות נוספות וחדשות וזווית ראייה רעננה, שחשובה בוודאי בנושאי משפט שבהם יש צורך מתמיד לחדש ולהיות יצירתיים.

הכותבת היא נציבה אזורית בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, מחוז ירושלים והדרום

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#