ששינסקי: לא בטוח לגבי רווחיות לוויתן; שטייניץ: תגליות הגז שוות 700 מיליארד ש' - יש גבול לחמדנות - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ששינסקי: לא בטוח לגבי רווחיות לוויתן; שטייניץ: תגליות הגז שוות 700 מיליארד ש' - יש גבול לחמדנות

שר האוצר בדיון במרכז הבינתחומי: "המשמעות של להחריג את תמר היא לקחת 50-40 מיליארד שקל שמגיעים למדינה ולאזרחיה ולהעביר אותם לכיס של חברות האנרגיה - צריך עזות מצח כדי לבקש מתנה כזו" ■ ששינסקי: "אני מוכן להשתתף במסיבה כשיגלו נפט מתחת לתמר ולוויתן, אבל אני לא חושב שיזמינו אותי" ■ מלכיאור: "הציבור לא מוכן לקבל את מסע התירוצים הזה; אנשים לא מאמינים שהמדינה תחליט לטובת אזרחיה"

173תגובות

שר האוצר, יובל שטייניץ, תקף היום בחריפות את חברות הגז בכנס בנושא דו"ח ששינסקי והמדיניות הפיסקלית לשנת 2011 שנערך במרכז הבינתחומי בהרצליה.

עם זאת, את עיקר דבריו בכנס הקדיש שטייניץ לדו"ח ששינסקי ולאיומים שהעלו, לטענתו, המשקיעים בגז ובנפט: "לא רצנו למהלך אלא הקמנו ועדה מקצועית שתבחן את הנושא. הוועדה ישבה שמונה חודשים, שמעה את הנציגים, הזמינה מומחים והגיעה למסקנות. במשך החודשים הללו היה קמפיין אגרסיבי שחלקו חצה קווים אדומים כנגד הקמת הוועדה וכנגד מסקנותיה. ויכוח - כן, גם קניית מודעות על ידי גורמים אינטרסנטים היא אקט לגיטימי. אבל יש קווים אדומים, ובהם הניסיון לפגוע אישית ביו"ר הוועדה ובשמו הטוב, לגרום לו להתקפל".

"גם לאחר הוצאות למפתחים נשארים עדיין מאות מיליארדי שקלים כרווח", התייחס שר האוצר לטענות חברות הגז. "איך אפשר לקבל מצב בו חברות האנרגיה הללו אלה מנסות למנוע מהמדינה ומאזרחיה את החלק המגיע להם על פי הסטנדרטים המקובלים בעולם? אין סיבה שחברות האנרגיה בישראל ירוויחו סכומים כפולים מאשר בארה"ב, קנדה ואירופה. הדבר נכון גם לגבי המיליארדרים הישראלים - מי שהשקיע ומצא צריך להרוויח יפה, אבל אם מישהו ממילא ירוויח - אין הצדקה לתביעת נתח גבוה יותר על חשבון מדינת ישראל ואזרחיה. יש גבול לחמדנות".

"על פי התיקון של דו"ח ששינסקי מדינת ישראל נמצאת במקום הנמוך ביותר בעולם מבחינת תמלוגים - מקבלים אפס על אוצרות הטבע, פרט למס החברות. אין לכך צידוק. בימים האחרונים עולה הדרישה להחריג את תמר, כאילו המהלך התבצע רטרואקטיבית. חשוב לציין כי ברוב מדינות המערב שמצאו בהן גז ונפט העלו את המסים והתמלוגים. חלק עשו זאת בקפיצה אחת, חלק בצורה יותר מדורגת. אנחנו עדיין לא עשינו. נכנענו לשני הניסיונות".

שר האוצר יצא באופן נחרץ גם נגד הבקשה להחריג את קידוח תמר ממסקנות הוועדה: "כשהעלו את התמלוגים במדינות אחרות - לא הפרידו בין שדות קיימים או כאלה שעומדים לקום. עשו את זה על כולם. הדרישה שלהם לא לגיטימית. הם חתומים על כך שיש אפשרות להעלות את התמלוגים. ברישיונות עצמם כתוב שזה כפוף לשינוי בשיטת משטר התמלוגים. תגליות הגז שוות 700 מיליארד שקל. העובדה שהיה ניסיון למנוע זאת - מלמדת ששתי ממשלות כבר חשבו שצריך להעלות, אך בשל הלחץ הן נכנעו והתקפלו. המשמעות של 'להחריג את תמר' היא אחת - לקחת 40-50 מיליארד שקל שמגיעים למדינה ולאזרחיה ולהעביר אותם לכיס של חברות האנרגיה. צריך עזות מצח כדי לעלות בכלל טענה כזו, כדי לבקש מתנה כזו".

שטייניץ התייחס גם להסתכלות ארוכת הטווח, לטענתו, שמגולמת בתקציב המדינה: "אסור למכור את עתידך כדי להציל את הכלכלה בהווה, אפילו בעת משבר כלכלי. לכן, העיקרון לפיו אין מדיניות כלכלית לטווח קצר, אלא לטווח בינוני וארוך, הוא כלל ברזל. אני חושב שחלק ממדינות העולם לא פעלו על פי העיקרון הזה. הבהלה ואי הוודאות גרמו להם להזרים יותר מדי חמצן".


ששינסקי: מוכן להשתתף במסיבה כשיגלו נפט מתחת לתמר ולוויתן

אחרי שטייניץ עלה לבמה פרופ' איתן ששינסקי והתייחס לוועדה לבחינת תמלוגי הנפט והגז בראשותו שהגישה באחרונה את המלצותיה: "לפני הקמת הוועדה בחנו שאנחנו עומדים על קרקע מוצקה מבחינה משפטית, ושאנחנו רשאים לשנות את המדיניות הפיסקלית. השינוי הוא לא רטרואקטיבי, כפי שמכנים אותו שלא בצדק".

"חשוב להדגיש: לנגד עינינו עמדה המטרה - חברות פרטיות השקיעו את הכסף בתנאים של סיכון, ולכן מגיעה להן תשואה נאותה, ולשמר את התשואה תוך שמירה על מאגרים מסוגים שונים. הוועדה הציעה מערכת חדשה שתיושם על הענף החל מ-2011. חלק המדינה יגדל לרמה של 52%-62%. אנחנו מטילים מס על רווחים. המאגרים הרווחיים, כמו תמר, יהיו בחלק העליון. דאגנו לכך שגם במאגרים שיהיו פחות רווחיים יישמר התמריץ להמשיך לחפש". בהערת אגב, ציין ששינסקי כי "לא תמיד גודל המאגר מעיד גם על הרווחים, כלל שחל גם על לוויתן. אני לא משוכנע מה תהיה הרווחיות של לוויתן".

"היטל הרווחים מוטל גם על רווחי העל וזו הטבה לבעלי יחידות ההשתתפות. ההכנסה שעומדת לרשותם לאחר מס גדלה, בעוד שהשותף הכללי הוא שמשלם את ההיטל. החלוקה עכשיו היא שוויונית בין בעלי יחידת ההשתתפות לשותף הכללי".

בהתייחס למאגר ים-תטיס ציין ששינסקי: "תשלום ההיטל יופחת ב-50%, יש כאן הקלה ניכרת. העיקרון המנחה היה שיש כאן מאגר שקיים ועובד, ושינוי דרסטי כזה מן הראוי לעשותו בהדרגה. יהיו שיגידו שהלכנו רחוק מדי איתם, אבל מדובר בעיקרון בריא כלכלית".

"הלכנו בצורה מאוד מדורגת. נתנו ליזמים זמן להשגת מימון ולהחזרתו, ורק לאחר מכן הם יתחילו לשלם תמלוגים. אני חושב שהמלצות הללו מאזנות בין השיקולים השונים".

"השיטה שבה מדינת ישראל הלכה היא שיטה של מיקור חוץ - נותנים לסקטור הפרטי להשקיע מכספו, וזה מטיל מגבלה. המשאב הוא של המדינה, אבל אנחנו רוצים לשמר את התמריץ של החיפושים. כל הרווחים שמעל הרווחים הנורמלים הם למעשה של בעל המשאב, כלומר הריבון. זה משקף את השווי של משאב שלא שולם עבורו. אם המדינה היתה רוצה להתערב בצורה ברוטלית במשאב היא היתה יכולה לקחת אותו לעצמה. הקידוחים החדשים ייכנסו בתנאים קצת פחות טובים".

"אני מוכן להשתתף במסיבה כשיגלו נפט מתחת לתמר ולוויתן, אבל אני לא חושב שיזמינו אותי".

"הציבור לא מוכן לקבל את כל מסע התירוצים הזה", כך אמר היום הרבה מיכאל מלכיאור בכנס. "אנשים לא מאמינים שהמדינה מסוגלת לקבל החלטה לטובת האזרחים. חושבים שכל המדינה תלויה באינטרסים של שחיתות. חיוני היום, בשביל הדור שלנו והדורות הבאים, שנתגייס למאמץ ציבורי. המאבק היום אינו על חלוקה צודקת אלא על עצם הקיום שלנו, על מי מחליט במדינה, על מהות הדמוקרטיה בחברה הישראלית", הוסיף מלכיאור.


"נכון שהקידוח הינו במים עמוקים, אבל זהו סיכון מפוזר"

"ועדת ששינסקי מצאה עצמה תחת לחץ ובעקבות כך, שינתה את המספרים בדו"ח ונתנה יותר לחברות", כך אמר פרופ' רוברט פינדייק. "הממשלה חייבת להבין שזהו משאב טבעי של המדינה. תמיד ראינו את ישראל כמדינה שנמצאת במקום היחיד שאין בו כלום. ועכשיו לפתע, מתקבל שלמעשה, יש הרבה משאבים טבעיים וחשוב שהמשאב הטבעי הזה לא ייזרק".

בהתייחסו לחשוב הסיכונים והרווחים של החברות המעורבות אמר פינדייק: "קידוח במים עמוקים עולה הרבה, אבל זה נכלל בחישובי הרווח שמכינים מראש. האם יש בכך סיכון? כמובן, אבל הדבר החשוב להבין הוא שיש רק סיכון אחד חשוב - הסיכון שאי אפשר לפזר. אף אחד לא יקבל תמורה עבור סיכון שאינו הכרחי. כאשר מדברים על קידוח, אנשים אומרים שזהו דבר עם סיכון רב, אבל הסיכון מפוזר, והקידוח מפוזר להרבה מקומות, ולכן הדבר היחיד הוא הסיכון שאי אפשר לפזר. מכאן, נכון שמדובר בקידוח במים עמוקים, אבל זה לא רלוונטי, כל העיסוק במטבע, במצב הכלכלה הישראלית אינה רלוונטית".


"הציבור לא מוכן לקבל את כל מסע התירוצים הזה", אמר הרב מיכאל מלכיאור מפורום "פעולה אזרחית". "אנשים לא מאמינים שהמדינה מסוגלת לקבל החלטה לטובת האזרחים. חושבים שכל המדינה תלויה באינטרסים של שחיתות. חיוני היום, בשביל הדור שלנו והדורות הבאים, שנתגייס למאמץ ציבורי. המאבק היום אינו על חלוקה צודקת אלא על עצם הקיום שלנו, על מי מחליט במדינה, על מהות הדמוקרטיה בחברה הישראלית", הוסיף מלכיאור.


רפי מלניק: התחזית ל-2011 - צמיחה של 4.2% בתמ"ג

פרופ' רפי מלניק, המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים במרכז הבינתחומי שטח בכנס את תחזיתו לשנת 2011 - צמיחה של 4.2% בתמ"ג ו-5% בתמ"ג העסקי: "המשק יהיה קצת פחות טוב מ-2010 אך לא רחוק ממנו. האינפלציה - 2.8%, אך אנו עלולים לחרוג כלפי מעלה. יש את מגבלת המט"ח. שיעור האבטלה יהיה 5.9%, תוך גידול שיעור ההשתתפות. העודף בחשבון השוטף יימשך, יחד עם המשך הובלה של הצריכה הפרטית וגידול בהשקעות בנכסים קבועים. בנק ישראל ימשיך להעלות את הריבית בצורה מתונה".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#