השנים הטובות של ד"ר נחושת וכת הזהב - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השנים הטובות של ד"ר נחושת וכת הזהב

האם יהיה ראלי במחירי המתכת גם השנה?

3תגובות

>> מחירי הסחורות ומחירי המתכות בפרט נמצאים במגמת עלייה זה חצי שנה. רבים טוענים שהגורם העיקרי לכך הוא יו"ר הבנק הפדרלי בארה"ב, בן ברננקי, שהכריז בספטמבר 2010 על ההרחבה המוניטרית השנייה (שמשמעותה במלים פשוטות: הבנק הפדרלי רוכש ניירות ערך ומציף את השווקים בכסף).

לטענתם, העלייה החדה בנזילות גורמת למחירי הנכסים הפיננסיים לעלות. בנוסף, נטען, כי הריביות הנמוכות גורמות להתגברות הספקולציות בשווקים.

אין ספק שיש אמת בדברים אך כשמדובר במתכות התעשייתיות, זוהי רק אחת מהסיבות. מחירי המתכות החלו לעלות כבר ביוני-יולי.

נראה שהסיבה המשמעותית ביותר לתחילת הראלי במתכות בקיץ 2010 היא האצת הצמיחה במגזר התעשייתי בסין, צרכנית המתכות הגדולה בעולם. בכלל, הסיפור של הסחורות מאופיין בעלייה מתמשכת בביקושים בעולם, בעוד שההיצע משתרך מאחור. כלומר, גם בעניין זה אנו יכולים לומר, שמה שקובע את המחיר זה קודם כל שיווי המשקל של ביקוש והיצע.

מאז הקפיצה החדה במחירי הסחורות ב-2008 נהפכו הספקולנטים למטרה אהובה להשמצות. כיום אדם מן השורה כמעט שאינו מטיל ספק בטענה שהספקולנטים אחראים לעלייה במחירי רוב הסחורות - החל בחיטה, דרך נפט ועד זהב.

העלייה בהיקף ההשקעות באנרגיה, מתכות וסחורות חקלאיות על ידי הגופים הפיננסיים - עלייה של 12% בעשרת החודשים הראשונים של 2010 - אף גרמה לרשויות הפיננסיות בארה"ב לשקול התערבות בשוק החוזים העתידיים על סחורות והטלת מגבלות עליו. קשה להעריך באמת עד כמה הספקולנטים משפיעים על המחירים, אך רבים בתעשייה מעריכים כי השפעתם פחותה באופן ניכר מזו של ביקוש והיצע "אמיתיים" ושל אירועים רגעיים (תופעות טבע או גורמים גיאו-פוליטיים) המשפיעים על המחירים בטווח הקצר.

כמו כן, עלייה בספקולציות אינה מביאה עמה בהכרח עלייה במחיר אם המגמה הנקבעת על ידי הביקוש וההיצע לוקחת אותנו לכיוון מטה. כך, מחיר הגז הטבעי ירד ב-20% מתחילת 2010 למרות העלייה החדה בהיקפן של פוזיציות לונג בשל העלייה בהיצע. מה שכן ניתן לומר בוודאות, זה שהשתתפות הספקולנטים בשוקי הסחורות מגבירה משמעותית את תנודתיות המחירים בשוק זה.

נחושת - ברומטר לכלכלת סין

בכל מדד כללי העוקב אחר מחירי הסחורות קיימת קבוצה של מתכות שנחלקת לשתי תת-קבוצות: מתכות תעשייתיות (כמו נחושת, אלומיניום וניקל) ומתכות יקרות (בעיקר זהב וכסף). אמנם לכל מתכת יש שוק משלה, וכולן מעניינות - אך השווקים המעניינים ביותר הם של נחושת וזהב.

המתכת האדומה זכתה לכינוי "ד"ר נחושת". זאת, בשל הדעה הרווחת שמחיר הנחושת מצביע על הכיוון הכלכלי, שכן זוהי המתכת הנפוצה ביותר, מבחינת השימושים, בכל המגזרים היצרניים.

בתקופה האחרונה נראה שהנחושת מצביעה בעיקר על הכיוון של הכלכלה הסינית - צרכנית הנחושת הגדולה בעולם. החוזים העתידיים על נחושת מגיבים מיד לכל ידיעה כלכלית מסין.

כך, בסוף דצמבר שבר מחיר הנחושת את שיא כל הזמנים, כשהקפיצה נגרמה על ידי עלייה בהיקפי היבוא לסין והערכות בנוגע להמשך הביקושים החזקים מצידה. אמנם הרשויות בסין נוקטות שורה של צעדים כדי לצנן את הצמיחה המהירה, למנוע חימום-יתר ולבלום אינפלציה, אך מעצמת היצוא עדיין צפויה לרשום צמיחה כלכלית מהירה מאוד השנה ובשנתיים הבאות, מה שיתמוך בביקושים לנחושת.

ואכן מחירי הנחושת, עם כל התנודתיות השבועית שלהם, נותרים גבוהים כבר כמה שנים - הן בגלל הביקושים ממדינות המתפתחות הן בשל מגבלות ההיצע. לפי הערכות מסוימות, בשנת 2011 ייווצר מחסור של כחצי מיליון טונה נחושת, מה שיגרום למחיר המתכת לעלות ביותר מ-15%.

הסיבות העיקרית למחסור הצפוי הן המשך הירידה באיכות העפרות (כלומר שיעור נמוך של נחושת בהן), בעיות הקשורות בגורם האנושי (כמו שביתות) ובעיות טכניות שונות. גורמים אלה אינן חדשים, והם מלווים את ייצור הנחושת בשנים האחרונות, ובולמים את האצת ההיצע בהתאם לעלייה בביקוש.

נוסף על מגמות אלה, הביקוש לנחושת מצד המשקיעים בשווקים הפיננסיים ממשיך לעלות. מגמה זו באה לידי ביטוי גם בריבוי מכשירי ההשקעה במתכות התעשייתיות - הכוללים תעודות סל למיניהן.

המשקיעים המוסדיים והפרטיים נמשכים אל הסחורות בכלל ואל המתכות התעשייתיות בפרט בשל שילוב של גורמים שונים. אלה כוללים תחזית להמשך ביקוש חזק מצד המדינות המתפתחות בשל המגמות של תיעוש ואורבניזציה, שיקולים של גיוון תיק ההשקעות, חשש מפני ירידת ערך הדולר וספקות לגבי עתידו של היורו בעקבות משבר החובות באירופה.

בשונה מבשוקי הסחורות האחרים, בשוק הנחושת נראה שלספקולנטים יש אכן השפעה ניכרת, בעיקר בשל העובדה שהוא קטן יחסית. ב-2010 כל מכרות הנחושת בעולם ייצרו כ-50 אלף טונה של המתכת האדומה בממוצע ליום. לשם השוואה, תעשיית הנפט מייצרת כ-10 מיליון טונה נפט גולמי ליום.

כמובן שכל הזרמה של סכום משמעותי לשוק זה אכן מורגשת. נראה שנוסף על דוקטורט בכלכלה הסינית, באחרונה רכש ד"ר נחושת גם דוקטורט במימון.

חסידי הזהב

משקיעים רבים בזהב פיתחו אידיאולוגיה שלמה סביבו. רבים טוענים שההשקעה בזהב נהפכה אצל רבים לסוג של חברות בכת. חברי הכת נקראים "gold bugs", ובדרך כלל הם מנמקים את אהבתם למתכת הנוצצת בתחזיות הקודרות לגבי עתידה של המערכת הפיננסית.

יש בהם מי שמנבאים התמוטטות של העולם הפיננסי כפי שהוא כיום בשל צניחת ערכם של המטבעות, אובדן אמון ברשויות ובכסף שהן מייצרות, או היפר-אינפלציה גלובלית - או כל אלה גם יחד. הנבואות האלה איבדו מהפופולריות שלהן לאחר שהמשבר הגלובלי לא התגלגל לקריסת המערכת הפיננסית העולמית, אך יש להן גם כיום חסידים רבים.

הקיצונים שבחברי הכת מחזיקים זהב בכספות, אך יש גם מתונים יותר - שמשקיעים בתעודות סל על זהב או במניות של חברות הכרייה. אלה וגם אלה נהנו מעלייה בשווי השקעתם - זו השנה העשירית ברציפות.

לאחר המשבר הפיננסי הגלובלי, אחד הדיונים הכלכליים החשובים התרכז סביב השאלה אם הסיכון העיקרי הוא האצת אינפלציה או דווקא דפלציה (ירידת המחירים, הפוגעת בצמיחה על ידי הפיכתן של השקעה וצריכה לפחות כדאיות משמירה על הכסף העולה בערכו).

נראה שכיום ברוב המדינות בעולם - פרט ליפן - האיום העיקרי הוא אינפלציה. במדינות המתפתחות האינפלציה עולה במחצית השנה האחרונה וכבר היום מהווה איום ממשי, אך במדינות המפותחות הדיון הוא לגבי הטווח הבינוני, שכן כיום שיעורי האינפלציה הם נמוכים. הכלכלנים חוששים, שהבנקים המרכזיים לא יצליחו לתפוס באופן מדויק את המומנטום המשתנה ולמשוך את הנזילות העודפת ברגע הנכון, מה שיביא להאצה באינפלציה.

הדיון בסוגיה זו חשוב למשקיעי הזהב, שבאופן היסטורי נתפש ככלי גידור נגד אינפלציה. הזהב עלה יותר ממדד המחירים בכל תקופה ב-50 השנים האחרונות ושמר על ערך ההשקעה. אך זהב משמש גם מקלט מפני אי-ודאות, מכשיר השקעה מניב בעת ירידה בריבית ריאלית ובתשואות על אג"ח וכן כלי להבטחת ערך ההשקעה במקרה של ירידה בערך המטבע.

במלים אחרות, ההשקעה בזהב נועדה להגן על המשקיעים מפני כל הזעזועים הפיננסיים והכלכליים האפשריים כמעט. אמנם בזמן הראלי בשוקי המניות הזהב השתרך מאחור, אך כל ידיעה שלילית משמעותית לגבי הכלכלה הגלובלית שולחת את הזהב מעלה, בייחוד כיום, כשהשווקים רגישים במיוחד בעקבות המשבר הקשה שעברו.

מצד שני, מחיר הזהב אינו בהכרח "מדד פחד". אמנם לעתים הוא מתנהג כך, אך הוא יכול גם לנוע מעלה במקביל לעלייה בתיאבון לסיכון של המשקיעים. בנוסף, השקעה בזהב (כמו גם בשאר הסחורות) תורמת לגיוון תיק ההשקעות. זאת הסיבה לכך שהשקעות בתעודות סל וקרנות על זהב ממשיכות לרכז ביקושים - ובהתאם לכך נמשכות הרכישות של הזהב על ידי אותם גופים.

גם הבנקים המרכזיים בעולם, בייחוד אלה של המדינות המתפתחות - שעד פרוץ המשבר הגלובלי הפחיתו את שיעור הזהב בעתודות שלהם - הפכו בשנתיים האחרונות את המגמה והחלו להגדיל את אחזקותיהם בזהב. לפי דיווחים, סין רכשה כ-210 טונה זהב בעשרת החודשים האחרונים של 2010 - פי חמישה מאשר בתקופה המקבילה ב-2009. גם הבנק המרכזי של רוסיה נוקט מדיניות רכישות אגרסיבית בשנתיים האחרונות.

ככל הנראה, הרשויות במדינות המתפתחות מודאגות בנוגע לעתידם של המטבעות המובילים: הדולר, שערכו עלול להמשיך ולרדת בשל "הדפסת הכסף"; היורו, שממשיך להיות מאוים בשל משבר החובות באירופה; והין, שעתידו לוקה בחוסר ודאות בשל מצבה הפיסקלי העגום של יפן.

את העלייה במודעות של המשקיעים לזהב מדגישה העובדה ששיעור הביקוש לזהב לצורך השקעה (כולל זהב פיסי, תעודות סל וכל שאר דרכי ההשקעה) מסך הביקוש הגלובלי לזהב, עלה מ-16% ב-2005 ל-37% ב-2010. ואולם בנתון זה טמון גם הסיכון העיקרי מבחינת המשקיעים במתכת היקרה.

התחזית: מחיר הזהב ימשיך לעלות ב-2011

עלייה בהיקף ההשקעות תורמת רבות לעלייה חדה במחיר הזהב, שמצידה גורמת לירידת הביקושים מצד המשתמשים העיקריים - התכשיטנים ורוכשי התכשיטים. אמנם הביקוש לתכשיטי זהב בסין, צרכנית תכשיטי הזהב הגדולה בעולם, ממשיך לעלות, אך בשני השווקים הגדולים אחרי סין - הודו וארה"ב - המכירות יורדות והולכות.

הסטת המשקל העיקרי בשוק הזהב מהתכשיטנים אל המשקיעים עלולה להביא לקריסת מחירים פתאומית אם הסנטימנט בשווקים יתהפך. אבל בינתיים הביקוש לזהב בעולם עולה - והוא צפוי להמשיך לעלות גם השנה.

-

ארז ברית הוא מנכ"ל בית ההשקעות טנדם קפיטל. יוליה ויימן היא אנליסטית מאקרו לשווקים גלובליים. אין לראות בכתבה המלצה, תחליף לשיקול דעתו של הקורא או הזמנה לבצע השקעות או עסקות. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויים בשוק

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#