"העשור הבא בהיי-טק: משימה כמעט בלתי אפשרית" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"העשור הבא בהיי-טק: משימה כמעט בלתי אפשרית"

אחרי שהתרגלנו להתייחס אל עצמנו כאל אומת סטארט-אפים, הגיע הזמן להסתכל למציאות בעיניים ? דו"ח חדש של פירמת רואי החשבון PwC Israel מנתח את המגמות בענף בעשור האחרון - ולא כל הבשורות טובות: היקף השקעות ההון סיכון גדול - אך נמצא בירידה; הקרנות הזרות מתרבות והן נטולות אסטרטגיית השקעות מקומית ? מצד שני, המדען הראשי יכול להוות חלופה טובה עבור חברות קטנות, ומס החברות מעודד חברות להתאגד כאן

תגובות

>> "העשור החולף היה נסיעה ברכבת הרים מטורפת עבור השחקנים בענף ההיי-טק. מהתפוצצות הבועה בראשיתו ועד למשבר האשראי לקראת סופו, ידע ההיי-טק הישראלי עליות ומורדות עוצרי נשימה", כך אומר רובי סולימן, שותף וראש מגזר משותף תחום טכנולוגיה בפירמת רואי החשבון PwC Israel, המפרסמת כעת דו"ח חדש המנתח את המגמות בענף בעשור האחרון.

אחרי שהתרגלנו להתייחס אל עצמנו כאל אומה חדשנית - עם 4,000 חברות סטארט-אפ, נתח גדל והולך של ענף ההיי-טק ביצוא ונציגות מקומית כמעט לכל חברה בינלאומית - מגיעים נתוני סיכום העשור, ולא כל הבשורות טובות. "היזם והמהנדס הישראלי הוכיחו חוסן מרשים לאורך העשור ביכולתם למשוך ארצה משקיעים זרים, למרות אטרקטיביות גדלה והולכת של המדינות המתפתחות, ובראשן סין והודו", אומר סולימן. "עם זאת, חלה שחיקה איטית ומתמשכת ביתרוננו היחסי לאורך העשור. בסיומו של עשור זה עלותו של המהנדס הישראלי גבוהה פי שניים עד שלושה מעלותו של מהנדס סיני או הודי. כמובן, הפערים בגודל האוכלוסיות ופוטנציאל השוק האדיר גם הם אינם פועלים לטובתנו. פערים אלה נתנו אותותיהם בעשור החולף וחלק ניכר מהכספים העולמיים הופנו לסין והודו, חלקם על חשבון השקעות בחברות ישראליות.

"האתגר הניצב בפני ההיי-טק הישראלי לעשור הקרוב אינו פשוט. היזם והמהנדס הישראלי ניצבים מול תחרות קשה, על פניו כמעט בלתי אפשרית. ההיי-טק הישראלי, המחובר בטבורו לשוק האמריקאי, ייאלץ להתמודד מולו בשווקי המזרח ולהתאים עצמו לשינויים העולמיים".

השקעות הון סיכון

סיבה לאופטימיות

נקודת האור של העשור האחרון נוגעת להיקף השקעות הון הסיכון לנפש בישראל, שלפי PwC הן הגבוהות בעולם - ומגמה זו נשמרה לאורך העשור באופן מובהק. לפי PwC, חברות היי-טק המגובות בהון סיכון (חברות שבהן אחד המשקיעים בסבב ההשקעה הוא קרן הון סיכון) גייסו בישראל בעשור היוצא 11.1 מיליארד דולר, לעומת 247 מיליארד דולר שגייסו חברות כאלה בארה"ב.

ואולם, בשלוש השנים האחרונות חלה ירידה מתמדת בהיקף ההשקעות בישראל, והגיוסים ב-2010 מסתכמים ב-884 מיליון דולר בלבד, לא רחוק מהנתונים של 2009 (735 מיליון דולר, גידול של כ-20%).

התאגדות

יותר חברות נרשמות ומתאגדות בישראל

מגמה חיובית נוספת שעולה מהדו"ח היא העלייה בשיעור החברות שנרשמו והתאגדו בישראל. בעבר סברו רוב הקרנות והיזמים כי יש ערך רב להתאגדות כחברה אמריקאית, הן לגבי שווי החברה במועד האקזיט והן לגבי היכולת לגיוס כספים נוספים. מהנתונים מתברר כי תפישה זו נעלמת והולכת לטובת תפישה ריאלית, שלפיה משקיעים עולמיים אינם חוששים מהשקעה בחברות ישראליות וכי אין פרמיה נוספת לחברות המאוגדות כחברות אמריקאיות - או לפחות לא כזו המצדיקה התאגדות בארה"ב.

גורם נוסף המעודד חברות להירשם בישראל היא שיעור מס החברות, הנמוך באופן משמעותי משיעור מס החברות בארה"ב: בארה"ב עשוי המס להגיע עד כ-40%, בעוד שבישראל שיעור המס מגיע ל-25% - וצפויה ירידה הדרגתית לשיעור של 18% עד 2016. בנוסף, מרבית חברות ההיי-טק זכאיות לקבל מעמד של מפעל מוטב, מה שמקטין עוד יותר את שיעור המס האפקטיבי שלהן. חברות ישראליות יכולות לקבל גם מענקי מדען ראשי, דבר המהווה לעתים שיקול מכריע בבחירת מקום ההתאגדות.

קרנות זרות

מתרבות - ונטולות אסטרטגיה ישראלית

לאורך העשור חלה ירידה חדה במספר הקרנות הפעילות בישראל, וגדל משקלן של הקרנות הזרות שאינן בעלות נציגות ישראלית בהשקעות בחברות ישראליות. השקעות אלה הן על פי רוב נקודתיות, ואינן מובלות על ידי אסטרטגיה ברורה להשקעות בישראל - אלא מתבצעות על בסיס הזדמנויות שנקרות בפני אותה קרן זרה. מה גם שמרביתן של הקרנות הזרות ללא נציגות ישראלית אינן משקיעות בחברות ישראליות אם אין קרן ישראלית המשתתפת אתן בסיבוב ההשקעה.

ההשקעות הראשונות

בירידה המסכנת את עתיד החברות החדשות

נקודה שלילית שמצויה בניתוח החדש נוגעת למספר ההשקעות הראשונות של קרנות הון סיכון בסטארט-אפים. בסופו של העשור הקודם (שנת 2000), מספר ההשקעות הראשונות בחברות היה יותר ממחצית מסך כל ההשקעות, אך ירד והלך עד סוף העשור.

נתון זה מושפע גם ממשבר האשראי שהחל בסוף 2008 ומהקושי של הקרנות והחברות לגייס כספים בסוף העשור, דבר שהוביל לכך שהקרנות התמקדו בהגנה על הפורטפוליו הקיים. כתוצאה מכך, שיעור ההשקעות הראשונות ירדו אל מתחת ל-20% מכלל השקעות הון הסיכון.

ב-PwC טוענים שהמשקל הרצוי של השקעות ראשונות מסך ההשקעות, המבטיח המשך צמיחה וגידול של חברות חדשות, הוא 20%-30%. הירידה בהשקעות ראשונות בסוף העשור תחייב את הקרנות להשקיע יותר בהשקעות ראשונות בפתחו של העשור החדש.

המדען הראשי

התקציבים לא הוגדלו גם כשכמות הכסף הפרטי בשוק ירדה

מהדו"ח עולה כי המדיניות שנקט המדען הראשי הוכיחה את עצמה כיעילה ומותאמת למציאות העסקית ההולכת ומשתנה. עם זאת, כאשר כמות הכסף הפרטי בשוק ירדה בחצי והיקף הבקשות למענקים כמעט הוכפל, ניתן היה לצפות כי תקציבי המדען יוכפלו או לפחות יוגדלו - אך לא כך היה בעשור האחרון: תקציבים אלה אף ירדו לעומת רמתם בתום שנות ה-90. זאת, מאחר שכשליש מתקציבי המדען מגיעים מהתעשייה עצמה.

הדו"ח מעלה כי חלק גדל והולך מתקציבי המדען הראשי - הממונה על ביצוע המדיניות הממשלתית לתמיכה במו"פ תעשייתי - הוסטו לסיוע לחברות צעירות. כך למשל חברות צעירות קיבלו כ-55% מתקציב המדען ב-2008, לעומת 25% ב-2005. מאידך, התוספות התקציביות שנדרש המדען הראשי להשיג כדי לגשר בין הביקושים למענקים לתקציבים שאושרו לו, בשל סדרי הטיפול בחברות לפי גודלן, הובילו לעיכובים במתן תשובות דווקא לחברות הקטנות.

אבנר וקנין, מנהל מחלקת תמריצים ב-PwC Israel, טוען כי המדען הראשי עשוי להיות חלופה טובה ולעתים אף חיונית עבור חברות צעירות, אולם לא עבור חברות בוגרות או חברות הצופות מכירות בהיקפים גבוהים בטווח הקרוב. לרוב, מענקי המדען מהווים עבור חברות בוגרות לא יותר מ-20% מסך הוצאות המו"פ שלהן בפועל. מענקים אלה לא רק נושאים ריבית, אלא גם דורשים מהחברות שמירה על חוק המו"פ - המחייב היקף ייצור מינימלי ושמירת הידע הנגזר מהתוכניות המאושרות בישראל. במצבים אלה מענקי המדען עלולים ליהפך במהירות ללא כדאיים.

***השקעה ראשונה

השקעה שחברה מקבלת בפעם הראשונה ממשקיעים. בדרך כלל, חברת היי-טק מגייסת בכמה סיבובים או שלבים. ההשקעות הבאות, לאחר ההשקעה הראשונה, נקראות השקעות המשך

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#