כיצד שוחקת האינפלציה את החוב הממשלתי? - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כיצד שוחקת האינפלציה את החוב הממשלתי?

אני רק שאלה

תגובות

באחרונה נכתב בעיתונים שהאינפלציה שוחקת את החוב של המדינה (בהנחה שהיא הנפיקה אג"ח לא צמודות). זה מסתדר לי מחשבתית, אבל איך זה עובד בפועל? המדינה היתה חייבת 100 שקל, והיא עדיין חייבת 100 שקל גם לאחר 3% אינפלציה.

צ'

נניח שכל החוב הפיננסי של המדינה אינו צמוד (מה שנכון ברוב מדינות העולם); בנוסף, נניח שההוצאות על שכר לעובדי מדינה אינן צמודות לאינפלציה - כלומר רוב הוצאות הממשלה על ריבית ושכר הן קבועות.

ומה קורה בצד ההכנסות? אינפלציה היא מצב שבו חברות מעלות את המחירים. התוצאה היא גידול בהכנסות המדינה ממס הערך המוסף. שיעור מס הערך המוסף בישראל הוא כיום 16%. אינפלציה גם מתרחשת בדרך כלל במקביל לגידול בשכר העובדים בסקטור העסקי. הגידול מתורגם ליותר מס הכנסה לקופת המדינה.

בנוסף, הרווח של החברות גדל גם הוא לפחות כמו שיעור האינפלציה, מה שאומר שהן משלמות יותר מס חברות. גם ערך הנדל"ן נוטה לעלות בשיעור שקרוב לאינפלציה, ולכן כל מערכת המיסוי על נדל"ן מניבה למדינה יותר כסף.

בסיכומו של דבר, אינפלציה נוטה לייצר למדינה יותר הכנסות ממיסוי, ולכן ערך החוב בהשוואה להכנסות נשחק. זוהי גם הסיבה לכך שתהליך כזה מכונה על ידי הכלכלנים בשם "מס אינפלציה". כל זה נכון כל עוד האינפלציה אינה יוצאת משליטה והופכת לסטגפלציה, שפוגעת במשק ובהכנסות ממיסוי.

-

סטגפלציה

מצב של עליית מחירים שמתקיים בתקופה של קיפאון או נסיגה כלכלית בתוצר. זוהי תופעה מאוד לא רצויה, שמובילה לאבטלה ולקיטוב חברתי

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#