איך ומדוע הקפיץ פישר את הריבית הדולרית - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איך ומדוע הקפיץ פישר את הריבית הדולרית

בנק ישראל לא צריך להתנצל על שקרה בשוק האשראי במט"ח

12תגובות

לסטנלי פישר יש סמכות מרכזית אחת: הוא קובע את שער הריבית הקצרה בישראל, הריבית השקלית. פישר לא אחראי על המדיניות המוניטרית של ארה"ב. למרות זאת, עם המשנה שלו לענייני שווקים, בארי טאף, העלה פישר בשבועות האחרונים את שער הריבית הדולרית בשוק הכספים הישראלי.

לא כולם אוהבים את זה. הבנקים הישראליים למשל זועקים: "אין דולרים בשוק", ו"בנק ישראל דופק את היצואנים".

כיצד יכול בנק ישראל להשפיע על הריבית בדולרים - והאם הוא באמת פוגע בחברות ישראליות? את רוב רכישות השקלים הספקולטיביות של החודשים האחרונים מבצעים המשקיעים הזרים באמצעות מכשיר פיננסי בשם swap. במקום להביא לישראל דולרים של ממש, באים הזרים לבנקים הישראליים ומבקשים מהם אשראי בדולרים. בכספי ההלוואה הם רוכשים שקלים, ועמם הם רוכשים מלווים קצרי מועד (מק"מים), הנושאים ריבית שקלית.

עסקה שכזו, המבוצעת בבת אחת, היא דרך המימון היעילה ביותר עבור הזרים. כך הם נהנים מהפער בין ריבית הדולר לריבית השקל - וכן מרווחי הון אם השקל מתחזק.אלא שהיקפי העסקות שביצעו הזרים כה גדולים - הם רכשו בשנה האחרונה כ-30% מיתרת המק"מ הקיימת, בהיקף השווה ל-10% מהתוצר הישראלי - עד שהם "ייבשו" את השוק מדולרים. בימים האחרונים ממש קשה לבנקים להשיג דולרים כדי להעמיד אשראי ללקוחות. התוצאה היא עלייה ניכרת בריבית הדולרית שהבנקים גובים זה מזה בהלוואות דולריות.

גם עבור חברות "טובות", כאלה שסיכון האשראי שלהן אפסי, נמצאת כיום הריבית על הלוואה דולרית ברמה של ליבור פלוס 1.25%. ריבית הליבור לשלושה חודשים היתה בסוף השבוע כ-0.3% בשנה, כך שהריבית הדולרית בישראל היא כ-1.55% - כ-0.5% יותר מאשר לפני כמה שבועות.

איך פישר קשור לכך? באמצעות מה שהוא לא עשה. הבנקים הישראליים היו רוצים שסטנלי פישר יפתור את המחסור על ידי הפקדת דולרים בבנקים מקומיים במקום בבנקים זרים, כפי שהוא מעדיף לעשות עתה. לחלופין, הבנקים היו רוצים שפישר ימכור להם חוזים עתידיים לתקופה של שנה, או שחובת הנזילות החדשה על עסקות מט"ח תיושם גם על גופים שאינם בנקאיים.

מלחמת החורמה של פישר וטאף

הבנקים כועסים כי המחיר הגבוה של האשראי הדולרי בישראל גורם להם לאבד עסקות. "בנק ישראל דופק את היצואנים ואת נוטלי האשראי הקטנים העוסקים בסחר חוץ, וגם מייקר להם את העסקות בנגזרות מט"ח" - כך התלונן בסוף השבוע מנהל בכיר בבנק גדול. לדבריו, המחנק שיצר פישר בזירת האשראי הדולרי אפילו אינו מפריע לספקולנטים הזרים - והוא גם מעלה את פרמיית הסיכון של ישראל, עניין לא רצוי.

האומנם? לשיטתו של בנק ישראל, הביקורת של הבנקאים מגיעה מהפוזיציה שלהם. "אם תיקח לבנק 100 אלף דולר שקיבלת מדוד באמריקה, תגלה שהריבית שהם יציעו לך היא אפס", אומרים שם. "אם הבנקים היו רוצים לגייס במט"ח, הם היו יכולים להציע תנאים טובים יותר. הם יודעים לעשות את זה".

האמת היא שלבנק ישראל אין שום צורך להתנצל או להסביר מה קרה בשוק האשראי במט"ח. זה בדיוק מה שהוא רצה שיקרה. כשפישר וטאף ראו את היקף רכישות המק"מים חסרות התקדים שביצעו הזרים, הם החליטו לצאת למלחמת חורמה בהם ולהפעיל כל כלי שבספר - ואולי גם כאלה שעוד לא נכנסו אליו.

הם הטילו על הבנקים חובת נזילות על עסקות החלפה, שיכנעו את האוצר לבטל לזרים את הפטור ממס על רווחי הריבית במק"מ, הטילו על הבנקים שורה של חובות דיווח טורדניות, ועכשיו הם גם נותנים לשוק האשראי במט"ח להתייבש כדי שעלות האשראי הדולרי תעלה.

ברגע שהאשראי מתייקר עבור הזרים, יורדת הכדאיות של רכישת מק"מ, וכל המוטיבציה לבצע עסקה בישראל צונחת. בעיני בנק ישראל זהו ניצחון משמעותי, ואין ספק שהעלייה בריבית הדולרית היא זו שאיפשרה לנגיד להעלות בחודש שעבר את הריבית השקלית ב-0.25% - ל-2.25%.

האם המהלכים האלה יצליחו לעצור את זרם ההשקעות הספקולטיביות בישראל? בשלב זה, שבועות בודדים לאחר תחילת מבול ההוראות של בנק ישראל, התשובה חד-משמעית: כן. שער הדולר עלה תוך זמן קצר מ-3.5 שקלים עד למעט פחות מ-3.7 שקלים לדולר. גם אם הוא קיבל סיוע מהאירועים במצרים, השינוי במגמה נראה משמעותי. במקביל, סוחרים בשוק המט"ח יודעים לספר שבשלושת השבועות האחרונים נסגרו פוזיציות שורט על הדולר בהיקף של כ-2.5 מיליארד דולר.

גם פישר וגם נגיד הבנק המרכזי של צ'ילה, חוזה דה גרגוריו, שדיברו בשבוע שעבר בכנס בהרצליה, הבהירו היטב שהתערבות בשוק המט"ח אינה יעילה מאוד. זה "לא רצוי ולא יעיל", אמר פישר, אבל מיד הוסיף: "אף שכרגע זה הכרחי".

אפשר להעריך שפישר אינו מעוניין לשמור לאורך זמן על מצב שבו יש ריבית אחת למשקיעים המקומיים ואחרת לזרים, אך כמו בעת המשבר הכלכלי ב-2008 פישר חושש כיום ממכה כפולה, אולי אפילו משולשת: חולשה בשוקי היצוא בחו"ל, התפתחויות גיאו-פוליטיות שייצרו דרישות להגדלת תקציב הביטחון ועלייה של השקל מול הדולר ומול מטבעות אחרים.על שני הסיכונים הראשונים פישר אינו יכול להשפיע, אבל נגד השלישי הוא יילחם בכל אמצעי שיש לו - כולל פעילות קומנדו נקודתית בשוק האשראי הדולרי המקומי.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#