איך קניתי רכב אספנות - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איך קניתי רכב אספנות

סיפור מהחיים

תגובות

>> לפני שנים מספר, כשניהלתי חברת נדל"ן, ובטרם התפוצצה בועת הסאב-פריים ברעש מחריש אוזניים ומרוקן כיסים, שוטטתי מבוקר עד ערב מלווה במתווכים בחיפושים אחר מגרש ראוי לבנייה בברוקלין. סיירנו באתרים שונים ברחבי העיר הענקית. המחירים היו גבוהים, המוכרים היו נוקשים בדרישותיהם והמגרשים לא היו מי יודע מה.

לאחר שבוע של שיטוטים חסרי תוחלת, בבוקר יום א', יום שבתון בניו יורק, כשהתכוננתי לצאת מהמלון ולנצל את השעות שנותרו לחיסול רשימת ההזמנות בחנויות היוקרה של מנהטן, התקשר אלי אחד מהמתווכים. "יש לי מגרש בשבילך, מתאים למספר הדירות שתרצה לבנות, במחיר נוח, עם מיקום מצוין, אבל אתה חייב להחליט היום", הוא אמר.

ויתרתי על יום השופינג, וכעבור כמה דקות אסף אותי המתווך מפתח המלון. הגענו לרחוב קטן, והמתווך החנה את רכבו ליד מגרש ריק מגודר בגדר רשת. המגרש היה מרובב בקופסאות שימורים ריקות ובמרכזו עמדה מכונית ישנה. במאמץ קל זיהיתי את הפורד פלקון האגדתית שלפני 50 שנה כיכבה על כבישי ישראל.

"העסקה היא כזו", הסביר המתווך כשאנו עומדים ברחוב ומשקיפים על הארץ המובטחת. "תשלום של כך וכך אלפי דולרים תוך 30 יום עבור המגרש, וכמו כן עליך לרכוש את המכונית שעל המגרש. הבעלים לקח אותה מהדייר האחרון שהשתמש במגרש, סוחר רכב, במקום שכר דירה". חשבתי שהמתווך מתלוצץ. "מה אעשה במכונית ישנה?", שאלתי אותו.

"המגרש מתאים לך?", שאל המתווך באסרטיביות. השבתי לו בחיוב, "אבל אני לא יכול אפילו לבדוק אותה, לוודא שהוא נוסעת". "אל תדבר שטויות", אמר המתווך, והוסיף, "הקבלן שמוכר לך מגרש במאות אלפי דולר ירמה אותך במכונית משומשת? אל תתווכח, זה תנאי שהמוכר עומד עליו בתוקף. הוצא בבקשה הארנק וספור לי כאן 4,000 דולר עבור הרכב, ואני אדאג שיגיע לישראל".

חלפו כחודשיים, עסקת רכישת המגרש הסתיימה, ועסקת רכישת הרכב נשכחה. ואז ביום גשום אחד קיבלתי טלפון מעמיל מכס. "מר גולדברג", הוא מודיע לי, "רכב האספנות שרכשת הגיע, עליך להעביר אלינו 22 אלף שקל עבור הובלתו ושחרורו מהמכס ועבור רישוי".

בלית ברירה שילמתי, ולחניית ביתי התגלגלה מכונית קשישה עם ריפודי עור והגה מוכסף. לאשתי הסברתי כי מדובר במשהו זמני וכי החניה הביתית תתפנה בהקדם. ביום ו' בשעות אחר הצהריים הובלתי את הפורד פלקון בזהירות בנתיבי איילון אל הרחבה שלצד היכל נוקיה ביד אליהו, מקום אליו מגיעים אספנים להציג את רכבם. עוד לא דוממתי המנוע ומיד עטו עלי מומחי האנטיקות, פתחו את מכסה המנוע, העבירו יד על השלדה ופסקו פה אחד - "אורגינל".

בין המתעניינים בקשישה שאך זה דרכה על אדמת המולדת היה איש נדל"ן ידוע. "אני קונה ממך את המכונית, כמה אתה רוצה עבורה?", שאל והוסיף, "בדיוק כזו מכונית היתה לאבי שהיה קבלן ידוע בתל אביב, וכשהייתי ילד אהבתי לשחק בהגה". 70 אלף שקל אמרתי לו, ותנאי נוסף: "אתה קונה אותה עכשיו ללא בדיקה, כפי שאני קניתי בברוקלין. כן או לא?" מחצית השעה לאחר מכן חתמנו על הסכם מכר במשרדו המשקיף על גגות תל אביב. שנאמר "מנדל"ניסט באת ואל נדל"ניסט תשובי".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#