האוצר מצטרף לבנק ישראל בקרב נגד התחזקות השקל: יבטל את הפטור ממס למשקיעים זרים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האוצר מצטרף לבנק ישראל בקרב נגד התחזקות השקל: יבטל את הפטור ממס למשקיעים זרים

נכון להיום הזרים פטורים ממס על רווחים הנובעים ממק"מים המונפקים על ידי בנק ישראל ומאיגרות חוב המונפקות על ידי האוצר ■ ללא הפטור, היו רווחי המשקיעים חייבים במס של 15% ■ התעשיינים: צעד מבורך ■ בעקבות ההודעה זינק הדולר ב-0.9% והיורו טיפס ב-1.1%

43תגובות

משרד האוצר מצטרף לנגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, בניסיון לבלום את התחזקות השקל: שר האוצר, יובל שטייניץ, הודיע היום על החלטתו לפעול לביטול הפטור ממס הניתן למשקיעי חוץ על רווחים הנובעים מהשקעה במק"מ (מלווה קצר מועד) ובאיגרות חוב ממשלתיות קצרות. רשות המסים תגבש הצעת חוק אשר תובא לאישור הממשלה ולאחר מכן לכנסת. בתגובה לצעד האסטרטגי הנוסף במסגרת מלחמת המטבעות, זינק הדולר ב-1% ושערו היציג נקבע על 3.642 שקלים. היורו טיפס ב-1.2% לרמתו הגבוהה ביותר מאז נובמבר 2010 - 5 שקלים.

השוק הסולידי המקומי הגיב מיידית לצעדים של דיכוי הביקושים לאיגרות החוב הממשלתיות השקליות. המשקיעים הזרים פעילים בשוק הישראלי בהיקפים לא מבוטלים עקב פער הריביות אשר התרחב החודש ב-0.25% נוספים ומסתכם כעת ב-2%-2.25% בין הריבית במשק בישראלי (שקלי) לבין שיעור ריבית הבנק הפדרלי בארה"ב (דולרי). איגרות החוב הממשלתיות השקליות הארוכות מסוג שחר נסוגות בשעה זו בכ-0.4% במקביל לירידות קלות במק"מים בשיעור 0.05% בסדרה הארוכה.

כיום, על פי הוראות החוק, משקיעים זרים פטורים מתשלום מס על רווחים הנובעים מהשקעות במק"מים המונפקים על ידי בנק ישראל ובאיגרות חוב המונפקות על ידי האוצר. פטור זה ניתן מתוך כוונה לעודד פעילות של משקיעים זרים בשוק ההון הישראלי ואלמלא היה ניתן, היו אותם רווחים חייבים במס בשיעור של 15%.

עם זאת, קיים חשש כי הפטור מנוצל על ידי שחקנים בשוק המט"ח למטרות עשיית רווח לטווח קצר. אי לכך, ביטול הפטור שטעון מהלך של חקיקה, צפוי להקטין במידת מה את האטרקטיביות של רכישת המק"מים ואיגרות החוב הקצרות על ידי תושבי החוץ, ובכך לצמצם את רכישת השקלים ובזאת להחליש את השקל.

באוצר מסבירים כי התחזקותו של השקל בשנים האחרונות נובעת בעיקר בשל חוזקו של המשק הישראלי ועמידתו במשבר הכלכלי הגלובלי. "בתקופה האחרונה, בנוסף להשקעות זרות מבורכות במשק הישראלי, אנו עדים לעלייה משמעותית בכניסת מט"ח המיועד כולו ליצירת רווח פיננסי לטווח קצר כתוצאה מפערי הריבית בין ישראל לחו"ל ומטעמים נוספים. במצב זה, מתקיים תיסוף מטבע שעלול לפגוע בכושר התחרות ארוך הטווח של המשק".

במשרד האוצר מציינים כי המהלך, על השלכותיו האפשריות, נבדק על ידי צוות בראשות המנכ"ל חיים שני, הבוחן בשבועות האחרונים את שוק המט"ח.

"רגולטורים צריכים להיזהר בפירוק הר השקלים"

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי של דש ברוקראז', התייחס לצעדים בהם נוקט האוצר: "החלטת האוצר הינה עוד צעד עליו החליט במהלך מתואם עם בנק ישראל כדי להילחם בספקולנטים מחו"ל. הצעד הראשון נעשה על ידי בנק ישראל בשבוע שעבר, כאשר הוטלה חובת הדיווח והועלו דרישות הנזילות לביצוע עסקות על ידי משקיעים זרים. צעדי האוצר ובנק ישראל מעידים על כך שהם הגיעו למסקנה שהתועלת למשק הנובעת מפתיחות מוחלטת של השווקים אינה עולה על הנזק שגורמים ספקולנטים בעסקאות במכשירים פיננסיים קצרים".

"בסך הכל, השפעת הפעולות של משרד האוצר ובנק ישראל על המשק צפויות להיות חיוביות, בעיקר על ענף היצוא. עם זאת, יש השפעות לוואי של המהלך: פיחות השקל עלול להגביר את לחצי האינפלציה ולהוביל לעליה מהירה יותר של הריבית, מה שיגרום להאטה בפעילות בסקטורים אחרים כגון הצריכה הפרטית או על אותו החלק של מגזר העסקי שמתמקד בפעילות המקומית.

"השפעה נוספת אותה צריכים לקחת בחשבון הינה מידת הזהירות בה צריכים לפעול הרגולטורים בפירוק של 'הר השקלים' בידי משקיעים זרים. לא מדובר על סכומים זניחים. נזכיר שמשקיעים זרים מחזיקים קרוב לשליש של שוק המק"מ שמסתכם ביותר מ-30 מיליארד שקל. הם היו החלק העיקרי מכלל ההשקעות הזרות במשק הישראלי בשנה שעברה. פעולה אגרסיבית מדי של הרשויות שתבריח אותם משקיעים במהירות עלולה לגרום לפיחות מהיר מדי בשער החליפין ולפגיעה בשוק המק"מ בשוק הריביות".

התעשיינים: החלטת האוצר - צעד מבורך

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, בירך על החלטת משרד האוצר ואמר, כי מדובר בצעד ראשון שאחריו צריכים לבוא צעדים נוספים. "אני מקווה ששר האוצר אכן יתגייס סוף סוף למלחמה במלוא הארסנל העומד לרשותו ושזוהי רק הצהרת מלחמה ראשונה. יש להבהיר לספקולנטים כי היצוא הישראלי חשוב מרווחיהם האישיים קצרי הטווח וכי למערכה על רווחיות היצוא הצטרפה עכשיו ממשלת ישראל".

"התאחדות התעשיינים קראה למשרד האוצר מזה כשנה לנקוט בצעדים נגד הספקולנטים הפועלים בשוק ההון, אולם משרד האוצר סרב והותיר את המערכה לבנק ישראל. לאחר שהובהר בחודשים האחרונים כי בנק ישראל לא יוכל לבדו לאורך זמן למנוע את התחזקות השקל, נכנס משרד האוצר לפעולה".

ברוש קורא למשרד האוצר לקדם את הצעת החוק שהגישה התאחדות התעשיינים עם ח"כ אמנון כהן וח"כים נוספים להטלת היטל על המרות מט"ח לטווח קצר. "מדובר בפגיעה ישירה בבטן הרכה של הספקולנטים והשילוב של כלל הצעדים עשוי להרחיק מכאן את סוחרי המט"ח'", הדגיש נשיא התאחדות התעשיינים. על פי תחשיבי התעשיינים, הפסידה התעשייה הישראלית בשנת 2010 עסקות בהיקף של 3.3 מיליארד דולר והחל מהרבעון השני של 2010 החל היצוא התעשייתי לסגת ריאלית.

שערי מט"ח

דולר/שקל                                        יורו/שקל

  

דולר/ליש"ט                                      דולר/יורו

  

הגרפים מציגים את ערכי המדדים נכון ליום קריאת הכתבה

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#