משרד האוצר מנצל את חולשת המטבע האמריקאי וממיר חוב במיליארדי דולרים - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משרד האוצר מנצל את חולשת המטבע האמריקאי וממיר חוב במיליארדי דולרים

המדינה מחליפה התחייבות דולרית בהתחייבות שקלית וכך מנטרלת את השפעת שער החליפין ■ במהלך 2010 ביצעה יחידת ניהול החוב הממשלתי עסקות גידור מסוג זה בהיקף של מיליארד דולר ■ המדינה על הסכמי ISDA לגידור החוב עם בנקים מקומיים ■ אלכס זבז'ינסקי: "מטרת האוצר היא לא בלימת השקל - אלא מיזעור עלויות המימון של הממשלה"

22תגובות

משרד האוצר מנצל את חולשת המטבע האמריקאי על מנת להוזיל את חוב המדינה וממיר התחייבויות דולריות לשקליות בהיקפים של מיליארדי דולרים. במהלך 2010 ביצעה יחידת ניהול החוב הממשלתי עסקות גידור בהיקף של מיליארד דולר. כ-70% מעסקות אלה הן החלף מטבעיות דולר-שקל, והיתר עסקות החלף מטבעיות דולר-יורו. העסקות מתבצעות כחלק מהמטרות האסטרטגיות של יחידת ניהול החוב לצמצום החשיפה למטבע חוץ והן "נתפרות" Back to Back להתחייבויות דולריות של הממשלה. כל זאת על רקע המשך היחלשותו של הדולר מול המטבע המקומי והתקרבותו לשער של 3.5 שקלים לדולר.

במסגרת עסקות חלף המדינה מחליפה התחייבות דולרית בהתחייבות שקלית ועל ידי כך מנטרלת את השפעת שער החליפין. כלומר בפועל, המדינה "מקבעת" באמצעות עסקה פיננסית את שער הדולר ומשלמת את החוב הספציפי בגינו בוצעה ההגנה בשקלים. יחידת ניהול החוב הממשלתי פירסמה היום כי מלאי עסקות הגידור הפתוחות נכון לסוף שנת 2010 עומד על 2.7 מיליארד דולר, זאת מתוך סך חוב חיצוני של כ-30 מיליארד דולר. היקף החוב הממשלתי עומד על כ-600 מיליארד שקל.

באוצר מציינים כי נתוני השוק הנוכחיים תומכים מבחינה טקטית בביצוע עסקות גידור נוספות. בשנת 2011, מתכננת יחידת ניהול החוב להרחיב את תוכנית הגידורים ולצורך כך חתמה המדינה לאחרונה על הסכמי ISDA ו-CSA עם רוב הבנקים המקומיים המשמשים עושי שוק באגרות החוב הממשלתיות. החשב הכללי, שוקי אורן ציין כי "נתוני השוק הנוכחיים והשלמת התשתית המשפטית מול הבנקים הישראלים יאפשרו למדינה להגביר את גידור החוב החיצוני".

עסקאות גידור מאפשרות להקטין את החשיפה לסיכוני מטבע אך חושפות את המדינה לסיכוני אשראי שכן הן מתבצעות בשוק OTC (מעבר לדלפק) ובכך חושפות לסיכון הצד שכנגד (Counterparty Risk). כלומר סיכון כי הגוף העומד מאחורי התחייבות חוזית לספק בעתיד את נכס הבסיס בשער הקבוע בהסכם נכון להיום, לא יעמוד בהתחייבויותיו. על מנת להקטין סיכון זה חתם האוצר על הסכמים משפטיים מקובלים אשר במסגרתם מועברים או מתקבלים ביטחונות בהתאם לשווי הפוזיציה.

יחד עם זאת, בבנק ישראל צופים כי הדולר ישנה מגמה ברגע שנתוני הצמיחה של המשק האמריקאי יצביעו על התאוששות ויציאה מן המשבר, כלומר צמיחה מעל ל-2%. כמו כן, צופים בבנק ישראל כי ארה"ב תתאושש מהר יותר מאירופה, כאשר המשמעות היא כי האמון במטבע האמריקאי צפוי לחזור קודם ליורו.

החוב החיצוני של המגזר הציבורי, כלומר סך התחייבויות הממשלה, בנק ישראל והמוסדות הלאומיים כלפי מי שאינם תושבי מדינה, עמד, בסוף 2009, על כ-110.5 מיליארד שקל, כלומר כ-30 מיליארד דולר, המהווים כ-20% מכלל החוב הממשלתי. חוב זה כולל גם איגרות חוב שהונפקו בערבות ממשלת ארה"ב (13 מיליארד דולר), אג"ח סחירות שהונפקו בשוק העולמי (6 מיליארד דולר), אג"ח שהונפקו על ידי ארגון הבונדס (כ-8 מיליארד דולר) והלוואות ממשלות זרות (כ-2 מיליארד דולר).

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן מקרו ראשי בדש ברוקראז', מעריך כי משרד האוצר מבצע פעולות מט"ח לא במטרה לבלום את התחזקות השקל, אלא מתוך שיקול של ניהול תזרים מזומנים ומיזעור עלויות המימון של הממשלה. "זאת לא הפעם הראשונה שהאוצר ממיר חוב. בשנתיים האחרונות האוצר כבר ביצע פעולות מסוג זה, כאשר החידוש הפעם נובע משיתוף פעולה עם הבנקים המקומיים ולא זרים בלבד כמו קודם. משרד האוצר ודאי לא ימיר את כל חובו החיצוני וזאת על מנת לשמור על פיזור סיכון בניהול החוב הממשלתי", טוען זבז'ינסקי.

אמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי בכלל פיננסים סבור כי השפעה משמעותית של המהלך על שער החליפין אינה צפויה, אך עשויה להיות מינורית במקרה של חוסר נזילות נדיר בשוק החוזים העתידיים. "כל שינוי משמעותי בשער החליפין, אם יירשם, יהיה בעיקר מהשפעות אחרות של שוק המט"ח העולמי בכלל. התערבויות בשוק המט"ח נידונו לרוב לכישלון, אם באופן ישיר או בהשפעות המזיקות שלהן יגרמו", מציין כהנוביץ'.

בכלל מסבירים כי פעולות האוצר הן בעיקר ואולי רק לגידור שער החליפין בהתחייבויותיו העתידיות במט"ח, זאת על ידי ניצול השקל החזק כיום, ולא להתערבות בשער החליפין. למרות זאת, ייתכן תרחיש שבו לפעולה זו תהיה השפעה גם על שער החליפין. מכיוון שהאוצר לא יכול להביא לפירעון מוקדם של האג"ח הנקובה בדולר והחלפתה באג"ח שקלית מסיבות חוזיות, הדרך להמיר את החוב הינה בעסקת SWAP (החלף). עסקת החלף הינה סידרה של חוזים עתידיים להמרה בשער שמוסכם כיום, ולכן לא מאלצת את הבנקים שדרכם מתבצעות העסקות ללוות כבר כעת דולרים אמיתיים.

עם זאת, במידה והנזילות בשוק החוזים העתידיים לא תהיה גבוהה מספיק, ייפתחו פערי הריביות מעל הקיימים בין שקל לדולר. במקרה כזה יעדיפו מוכרי החוזים להתכסות בדרך ישירה באמצעות קניית דולרים במחיר שוק ומכירה לעומתם של שקלים. בתרחיש כזה עשויה להיות השפעה מסוימת להחלשות השקל אך בהשפעה זניחה.

שערי מט"ח

דולר/שקל                                        יורו/שקל

  

דולר/ליש"ט                                      דולר/יורו

  

הגרפים מציגים את ערכי המדדים נכון ליום קריאת הכתבה

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#