כשהנהגים בוכים, חברות הנפט מחייכות

כמו תמיד, כשמחירו של מוצר עולה, יש מי שמרוויח

עמי גינזבורג
שתפו בפייסבוק

>> עליות תכופות נרשמות באחרונה במחירי הדלק בישראל; חלק מהעליות אמנם נבע מהעלאת המיסוי על דלק, אבל אי אפשר להתעלם גם מהעלייה העקבית והנמשכת במחיר חומר הגלם - הנפט הגולמי. מחירה של חבית נפט עלה בתוך שנה מכ-75 דולר לחבית לכ-87 דולר לחבית.

לפי ממוצע תחזיות האנליסטים, ב-2011 רווחיהן של חברות האנרגיה האמריקאיות אמורים לצמוח בכ-9%-16%. הגידול ברווחיות והציפיות לעתיד נתנו הרבה אנרגיה למניותיהן של חברות הנפט שקפצו בשנה האחרונה בשיעורים שבין 25% ל-45%; גם לאחר עלייה זו מניות הנפט הגדולות נסחרות במחירים המשקפים להן מכפילי רווח של כ-8.5-10 על הרווח החזוי ב-2011; אלה מכפילים שנראים סבירים, והם גם מגובים בתשואת דיווידנד של כ-2%-3% בשנה.

ואולם כמו כל השקעה במניות, גם השקעה במניות של חברות הנפט הגדולות מגלמת סיכון; הסיכון המרכזי הוא, כמובן, ירידה מהירה וחדה במחיר הנפט שתמיד יכולה להתרחש מסיבות שונות; סיכון נוסף הוא מטבעי - המניות נסחרות בדולרים, והדולר עלול להיחלש מול שאר מטבעות העולם. מאחר שהחברות עוסקות גם בזיקוק נפט ולא רק בשאיבתו, קיים סיכון לשחיקת מרווחי הזיקוק שעלולה לצמצם את רווחיהן (באחרונה מרווחי הזיקוק בעולם דווקא עלו). ותמיד קיים גם סיכון תפעולי, כפי שהדגימה מניית BP הבריטית שצנחה בעקבות דליפת הנפט החמורה במפרץ מקסיקו בקיץ שעבר.

אלה סיכונים שתמיד צריך להביא בחשבון. במקביל צריך לזכור שגם העלייה במחירי האנרגיה, המלבה את האינפלציה, היא סיכון לא מבוטל. השקעה במניות אנרגיה היא מעין גידור לסיכון האינפלציוני בתמורה לנטילת סיכונים אחרים. לפי המחיר הנוכחי של מניות הנפט, זהו גידור שנראה סביר למדי, והוא מותיר פוטנציאל לרווחים בעתידת.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker