"ההיי-טק הישראלי עובר שינוי - יש יותר פתיחות לתוכן"

גיא גרימלנד
גיא גרימלנד
שתפו בפייסבוק

>> מייטופיה נחשבת עוף מוזר בסצנת הסטארט-אפים המקומית. מלבד אוברון מדיה, אין כמעט סטודיו לפיתוח משחקים בישראל בסדר גודל דומה. רוב חברות הסטארט-אפ הישראליות עוסקות בפיתוחים מסורתיים יותר: תוכנה, טכנולוגיות לארגונים גדולים, אבטחת מידע, תקשורת, אלחוט ועוד.

"אני מאמין שההיי-טק הישראלי עובר שינוי ויש יותר פתיחות לתוכן. אין הרבה אופציות לישראלים שרוצים לעבוד בחברות משחקים מלבד מייטופיה. אבל הכישרונות הטכנולוגיים כאן לא נופלים מעמק הסיליקון ואני מרגיש שגם תרבותית הם מבינים היטב את כל הטרנדים החדשים".

גיגי לוי, שמלבד היותו מנכ"ל 888 הוא גם אנג'ל בולט ויועץ ללא מעט חברות סטארט-אפ ישראליות, אומר שאחת הבעיות שמקשות על צמיחת חברות אינטרנט, מדיה וגיימינג היא שמפתחי תוכנה רבים בישראל לא לומדים קוד פתוח ולא מכירים שפות פיתוח, כמו PHP או את הטכנולגיה שעומדת בבסיס עולמות תוכן ושירותים פופולריים שרצים כיום ברשת. לוי מלין כי "יש מקומות בעולם שבהם מלמדים באוניברסיטאות מדעי המחשב עם התמקדות באינטרנט. אצלנו באוניברסיטאות לא מלמדים את זה".

לוי מזכיר בעיה נוספת שיש לסטארט-אפים ישראליים מתחומי הניו מדיה: היעדר קשרים עסקיים ואישיים - בגלל המרחק מהשוק האמריקאי. "אם סטארט-אפ נחסם על ידי פייסבוק, למי אתה מרים טלפון? אתה לא יודע. היתה חברה שביקשה ממני עזרה כי זה קרה ולאחר שניסו לפתור את הבעיה במשך שלושה חודשים, הרמתי טלפון וזה נפתר. צריך להקים סטודיו לפיתוח משחקים בישראל ומטה ניהולי ועסקי בארה"ב. העסקות נסגרות בפאלו אלטו, לא כאן".

לוי גם אומר שלסביבה העסקית יש חלק בכך שפחות חברות סטארט-אפ ישראליות מתמקדות בפיתוח ניו מדיה, אינטרנט וגיימינג. "קח לדוגמה את בוקסי ופאוורמאט, שתי חברות שפועלות בתחומים שישראל לא היתה חזקה בהן, והן מצליחות מאוד. אבל זה קשה כשהאנג'לים לא משקיעים בחברות כאלה, הממשלה לא תומכת והסביבה העסקית תומכת בחברות מסוג אחר. לכן לא יוצאות מכאן חברות כמו זינגה וטוויטר".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker