9 מיליארד שקל בשנה: רווחי חמשת הבנקים הגדולים לא עוצרים

הבנקים סגרו בשנים האחרונות 100 סניפים ונפרדו מ-6,000 עובדים ■ החקירות בארה"ב עלו להפועלים כבר 1.5 מיליארד שקל, ויעלו עוד הרבה ■ מזרחי טפחות הוא הבנק הרווחי ביותר במערכת ■ בסך הכל חילקו הבנקים 2.8 מיליארד שקל בדיווידנדים בגין 2017

מיכאל רוכוורגר
המפקחת על הבנקים, חדוה בר
המפקחת על הבנקים, חדוה ברצילום: עופר וקנין
מיכאל רוכוורגר

2017 היתה שנה חיובית לבנקים הישראליים. הרווח הנקי המצרפי של חמשת הבנקים הגדולים הסתכם ב–9.1 מיליארד שקל — גידול של 12.4% לעומת 2016. הפועלים פירסם אתמול את תוצאותיו, וחתם בכך את פרסום הדו"חות של חמשת הבנקים הגדולים ל–2017.

הפועלים הפריש 557 מיליון שקל בגין חקירת מס בארה"ב, ורשם הוצאה של 131 מיליון שקל בגין הפסקת פעילות הבנקאות הפרטית בשווייץ. הבנק סיכם את 2017 עם רווח נקי של 2.66 מיליארד שקל — עלייה קלה של 1.1% לעומת 2016. הרווח גילם תשואה להון (יחס בין רווח נקי להון עצמי) של 7.5%, לעומת 7.7% ב–2016. הרווח הנקי ברבעון הרביעי הסתכם ב–612 מיליון שקל, והתשואה על ההון היתה 7.0%.

התוצאות הטובות של הבנקים נבעו בעיקר מפעילות הליבה הבנקאית. לעומת זאת, הדו"חות השופעו לרעה מהוצאות גבוהות של הפועלים בארה"ב ושווייץ, וכן בשל הוצאה חריגה שרשם מזרחי טפחות בעקבות הסכם שכר עם העובדים. הרווחים של הבנקים מגלמים תשואה להון (יחס בין שווי שוק להון עצמי) ממוצעת של 9%, לעומת 8.2% ב–2016. הם משקפים, בין השאר, את תהליכי התייעלות שמבצעים הבנקים, את ההכנסות הגבוהות בגין גביית חובות מלווים גדולים (בעיקר בהפועלים ולאומי), את העלייה בהכנסות ריבית נטו ואת העלייה בעמלות.

זינוק של 35% בחמש שנים

הקלת הדרישות הרגולטוריות של בנק ישראל הובילו להגדלת הלימות ההון (היחס בין ההון העצמי לנכסי הסיכון) של הבנקים, וכתוצאה מכך נוצרו להם עודפי הון ברמה מצטברת של יותר מ–10 מיליארד שקל, מה שאיפשר להם להגדיל את היקף הדיווידנדים (בגין 2017 חולקו 2.8 מיליארד שקל). תיקי האשראי עלו ב–2017 ב–3.6%, והסתכמו בסוף 2017 ב–957 מיליארד שקל. את הגידול החד ביותר בתיקי האשראי הציגו הבנקים הבינוניים — דיסקונט , הבינלאומי ומזרחי טפחות. גידול באשראי סייע לכך שהכנסות הריבית נטו של הבנקים עלו ב–2017 ב–8.2% לעומת 2016, והסתכמו בסוף השנה שעברה ב–28.4 מיליארד שקל.

הדו"חות הצביעו על המשך המגמה של השנים אחרונות של הסטת התיקים מאשראי עסקי גדול ומסוכן לאשראי לעסקים בינוניים וקטנים, למשכנתאות ואשראי למשקי בית — שהם רווחיים יותר. בתחום האשראי הצרכני, שבו התיקים של הבנקים עלו בעשרות אחוזים בשנים האחרונות, חלה התמתנות, והבנקים, בעיקר לאומי והפועלים, "הורידו את הרגל מהגז". זאת בהתאם למסר של המפקחת על הבנקים, חדוה בר, כי הסיכונים בתחום זה עלו. סיבה נוספת היא הירידה במוסר התשלומים של לווים פרטיים, שאינם מהססים לפתוח בהליכי פשיטת רגל.

הבנקים גם המשיכו ליהנות ממרווחים נאים בתחום המשכנתאות, למרות ההאטה בפעילות, שבאה לידי ביטוי בירידה של 10% במשכנתאות חדשות ב–2017, ל–53 מיליארד שקל. כתוצאה מהעלייה במרווחי הריביות, נרשם שיפור בהכנסות וברווחים, והבנקים גם הצליחו להגדיל את הכנסותיהם מעמלות לאחר כמה שנים שבהן לא הצליחו לעשות זאת.

רקפת רוסק עמינח, מנכ"לית לאומי
רקפת רוסק עמינח, מנכ"לית לאומיצילום: מוטי מילרוד

1. מתייעלים, אך יש עוד בשר לקיצוצים

מספר העובדים בבנקים קטן ב–2017 ב–900 עובדים, ועכשיו הוא מסתכם ב–42,470. אחרי שבעשור הקודם הבנקים לא היססו להגדיל בצורה ניכרת את מספר העובדים הן בישראל והן בחו"ל, בעשור הנוכחי המגמה השתנתה. הבנקים הבינו שאין להם ברירה אלא לבצע צעדים משמעותיים כדי לצמצם את בורות השומן הגדולים שמהם הם נהנו. הראשונים שהתחילו לבצע מהלכי התייעלות מקיפים, שכללו קיצוץ בכוח האדם וצעדים נוספים, היו מזרחי טפחות והפועלים, שכיום הם הבנקים היעילים במערכת.

כך, בשנתיים האחרונות, לאחר ההקלות החשבונאיות שהעניקה המפקחת על הבנקים בנוגע להוצאות הכרוכות בתוכניות יקרות לפרישה מרצון, גם יתר הבנקים מבצעים תוכניות התייעלות משמעותיות.

ב–2011–2017 פרשו מהבנקים 5,868 עובדים, כשכוח אדם שלהם הצטמצם ב–12%. עוד כמה אלפי עובדים צפויים לפרוש מהבנקים עד סוף 2020, וכוח האדם שלהם אמור להצטמצם ל–38 אלף עובדים. הירידה החדה ביותר ב–2011–2017 נרשמה בלאומי, שבו עזבו 2,913 עובדים, ובהפועלים עזבו 2,235. מזרחי טפחות מציג אסטרטגיה של "שחייה נגד הזרם", המתבטאת בהגדלת סניפים ובמספר העובדים (שעלותם נמוכה מאשר בבנקים האחרים). ב–2011–2017 גדל מספר עובדי הבנק ב–753.

חמישה בנקים — חמש עליות

בצד הצמצום בכוח האדם, הבנקים סגרו בשנים האחרונות יותר מ–100 סניפים, ומכרו נדל"ן רב. רוב הבנקים גם מבצעים שדרוג טכנולוגי, כשעדיין נותרו להם לא מעט רזרבות שהם יכולים להיפטר מהן ולייעל את המערכות. הדבר יכול להתבצע בקיצוץ בכוח אדם וגם בהוצאות אחרות.

בינתיים, פרישת העובדים סייעה לכך שהגידול בהוצאות השכר של הבנקים, שאיפיין אותם בשנים האחרונות, נבלם. ב–2017 הציגו הבנקים עלייה קלה של 0.5% בסעיף זה, שהסתכם ב–17.43 מיליארד שקל. מדובר אמנם בשינוי מינורי, אך הוא הושג אף על פי שעובדי הבנקים ממשיכים ליהנות מתוספות שכר אוטומטיות של 4%–5% בשנה.

הירידה החדה בהוצאות השכר ב–2017 נרשמה בלאומי. מדובר בירידה של 2.8% לעומת 2016 ל–5.27 מיליארד שקל. הן צפויות לרדת השנה ב–200 מיליון שקל בעקבות פרישה של 500 עובדים.

הוצאות השכר של הפועלים עלו ב–1.3% ב–2017 ל–4.84 מיליארד שקל. בדיסקונט והבינלאומי נרשמה ירידה של 1.5%–1.8% בהוצאות שכר, בעוד במזרחי טפחות נרשמה עלייה של 12.3%, שהושפעה מהגידול בהיקף הפעילות ומהסכם שכר שנחתם עם העובדים.

צמצום של 6,000 עובדים

הירידה בהוצאות השכר, בצד הגידול בהכנסות, הביאו לכך שכל חמשת הבנקים רשמו ב–2017, בראשונה זה תקופה ארוכה, יחס יעילות תפעולית (יחס בין הוצאות להכנסות תפעוליות) של פחות מ–70%. גם בבנקים שסובלים מיחס גרוע יחסית, כמו דיסקונט והבינלאומי, חל שיפור לשיעורים של 68.5% ו–69.5% בהתאמה.

בממוצע הציגו הבנקים יחס יעילות תפעולית של 65%, לעומת 66.4% ב–2016. אם מנטרלים את ההוצאות החריגות בהפועלים בגין חקירת מס וסגירת פעילות בינלאומית של בנקאות פרטית בשווייץ, יחס היעילות התפעולית של הבנקים ב–2017 היה 64.5%.

מזרחי טפחות, שהוא הבנק הרווחי במערכת במונחי תשואה להון, המשיך גם ב–2017 להציג את יחס היעילות התפעולית הטוב במערכת, 60%. אחריו נמצא הפועלים עם 61% ולאומי עם 63%.

הבנקים צפויים גם ברבעונים הקרובים להמשיך להציג שיפור ביחסי היעילות, שעומדים כבר בקריטריונים של הרמה הממוצעת במדינות ה–OECD — 64%. עם זאת, המפקחת על הבנקים ציינה בהזדמנויות שונות כי יש כבר לא מעט מדינות שבהן היחס נמצא באזור 60% ופחות, וכי היא מצפה שכך יקרה גם בבנקים הישראליים.

2. ההפרשות להפסדי אשראי עלו, אך הן נמוכות היסטורית

ההפרשות להפסדי אשראי הסתכמו ב–2017 ב–1.4 מיליארד שקל — גידול של 500 מיליון שקל (55%) לעומת 2016. שיעור ההפרשה הממוצע מתיק האשראי הסתכם ב–2017 ב–0.17%, לעומת שיעור כמעט אפסי (0.03%) ב–2016.

עיקר הגידול הגיע מתחומי משקי הבית ועסקים קטנים, ונבע, כאמור, מהקשיים שבהם נתקלים הבנקים בגביית אשראי ממשקי בית. בנוסף, בחלק מהבנקים, כמו דיסקונט והפועלים, נרשמו הפרשות בהיקף מצטבר של כמה מאות מיליוני שקלים בגין קבוצות גדולות שהסתבכו, כמו יורוקום של שאול אלוביץ'.

אף שעדיין יש ריקבריס לא מבוטלים, הכנסות נטו בגין גביית חובות פרטניים ירדו ב–18% ב–2017 ל–617 מיליון שקל. למרות הגידול בהפרשות, מדובר בשיעורים ממוצעים נמוכים היסטורית יחסית לרמה הממוצעת הרב־שנתית בעשור האחרון.

ההפרשות נותרו קטנות

העלייה החדה באשראי הצרכני בבנקים ובחברות כרטיסי אשראי מעלה חשש שאם תחול הידרדרות במצב הכלכלי במשק, היקף הפרשות של הבנקים יעלה. עם זאת, במצב כזה גם המרווחים הפיננסיים (הפער בין הריבית הנגבית על הפיקדונות לריבית המוענקת על האשראי) יעלו, ובכך יפצו לפחות חלקית על גידול בהוצאות.

מבין הבנקים בולט לאומי, שהציג ב–2017 שיעור הפרשות להפסדי אשראי של 0.06% בלבד מתיק האשראי — הנמוך במערכת. גם הפועלים הציג הפרשות נמוכות מאוד להפסדי אשראי, 0.12% מתיק האשראי של הבנק.

הפועלים נהנה ב–2017 מהכנסות גבוהות מאוד של 824 מיליון שקל בשל גביות בתחום האשראי העסקי. הדבר סייע לחטיבה העסקית־מסחרית של הבנק להציג ב–2017 רווח של 1.8 מיליארד שקל, לעומת רווח של 1.5 מיליארד שקל בלאומי. ההכנסות בגין גביות אשראי של החטיבה העסקית־מסחרית של לאומי היו נמוכות יותר והסתכמו ב–388 מיליון שקל.

דיסקונט ממשיך להציג את תיק האשראי הפחות איכותי במערכת, שבא לידי ביטוי בהפרשות של 0.39% מהתיק ב–2017, לעומת 0.36% ב–2016.

3. החקירות בארה"ב עלו להפועלים עד כה 1.5 מיליארד שקל

הדו"חות הכספיים שפירסם אתמול הפועלים המחישו פעם נוספת עד כמה עמוק הבור שבו הבנק נמצא בכל הקשור לחקירת המס המתנהלת נגדו בידי משרד המשפטים האמריקאי (DOJ) והמשרד לשירותים פיננסיים של מדינת ניו יורק. בהתאם לדיווח האחרון, הפועלים ביצע הפרשה נוספת של 75 מיליון דולר (258 מיליון שקל) בגין חקירת המס. בסך הכל ביצע עד כה הבנק הפרשות של 348 מיליון דולר (1.2 מיליארד שקל). אם מוסיפים לכך עלויות משפטיות לעורכי דין אמריקאים ולמשרד גורניצקי ושות' בהיקף של 300 מיליון שקל, סך ההפרשות של הפועלים מגיע ל–1.5 מיליארד שקל.

מדובר בסכומים, שכבר מתקרבים לאלו של לאומי, שסיים לפני יותר משלוש שנים את חקירת המס בארה"ב, ושעלתה לו 400 מיליון דולר. הפועלים צפוי לסיים את חקירת המס עם סכום גבוה יותר מזה של לאומי. הבנק מודה בכך, ומציין בדו"חות כי גובה ההפרשה הסופי יהיה גבוה משמעותית מהסכומים שהופרשו עד כה. משרד המשפטים האמריקאי מינה בנק בוחן חיצוני נוסף, שיבחן את מהימנות הנתונם של הלקוחות. בעקבות כך, התוכנית של הפועלים לקבל רישיון לקנות בנק בארה"ב ולמזג לתוכו את הפעילות הצומחת שלו בארה"ב בתחום האשראי לעסקים בינוניים, נראית עתה לא ממשית.

בנוסף, נגד הפועלים ובנקים אחרים מתנהלת חקירה נוספת של רגולטורים אמריקאיים בחשד למעורבותם בפרשת שוחד ששולם, לכאורה, לבכירי ארגון הכדורגל הבינלאומי פיפ"א תמורת הענקת זכויות שידור. בגין חקירה זו הפועלים לא ביצע עד כה הפרשות. לפי דיווחים בתקשורת הקנדית, רשויות המס בקנדה פתחו באחרונה בחקירה נגד אזרחים קנדים בחשד שהעלימו מס באמצעות הפועלים.

ייתכן שהשנה תחול גם התקדמות בחקירה במזרחי טפחות, החשוד אף הוא בסיוע ללקוחות אמריקאים בהעלמות מס. מזרחי הפריש עד כה במאזניו 44 מיליון דולר בגין החקירה בארה"ב.

4. כבר פחות "שווה" להיות מנכ"ל בנק

עד לפני כמה שנים מנכ"לי הבנקים נהנו ממעמד בכיר במשק ומתנאי תגמול מפנקים במיוחד של 5 מיליון שקל בשנה ואף יותר מכך. מתחילת 2017 נגמרה חגיגת השכר, עקב החלת חוק להגבלת שכר בכירים במערכת הפיננסית — בנקים, חברות ביטוח ובתי השקעות. התגמול השנתי המקסימלי במוסדות אלה הוא כ–2.5 מיליון שקל. לעומת זאת, מנכ"לים של חברות בנות — חברות כרטיסי אשראי, גופי השקעה ריאליים וחברות בנות של הבנקים בחו"ל — נהנים מחבילת תגמול גבוהות יותר.

הדבר בולט במיוחד בלאומי. אף על פי שהבנק הציג ב–2017 תוצאות חזקות, המנכ"לית רוסק עמינח נהנתה מחבילת תגמול של 2.9 מיליון שקל. אף שהיא מנהלת את אחד משני הבנקים הגדולים במערכת, היא דורגה בטבלת השכר של לאומי רק במקום השישי. המדורגים לפניה בקבוצת לאומי הם אבנר מנדלסון, מנכ"ל לאומי ארה"ב, עם עלות שכר של 8 מיליון שקל; שון מגאן, מנהל הבנקאות המסחרית בלאומי בארה"ב, עם עלות שכר של 5.4 מיליון שקל; ירון בלוך, מנכ"ל לאומי פרטנרס, עם עלות שכר של 4.3 מיליון שקל; גיל קרני, מנכ"ל לאומי בריטניה, עם עלות שכר של 4.2 מיליון שקל; ורון פאינרו, מנכ"ל לאומי קארד, עם עלות שכר של 3 מיליון שקל.

אלדד פרשר, מנכ"ל מזרחי טפחות
אלדד פרשר, מנכ"ל מזרחי טפחותצילום: אבשלום ששוני

בדיסקונט, המנכ"לית לילך אשר טופילסקי דורגה רק במקום הרביעי בקבוצה, עם תגמול של 3.06 מיליון שקל. לפניה דורגו אורי לוין, מנכ"ל דיסקונט ניו יורק, עם 4.36 מיליון שקל; ושני בכירים נוספים בדיסקונט ניו יורק עם תגמול של 3.2–3.3 מיליון שקל.

בבנק הפועלים נהנה המנכ"ל אריק פינטו מעלות שכר של 2.5 מיליון שקל, אורית לרר, מנכ"לית הפועלים שווייץ (שנמצא בהליך סגירה), נהנתה מתגמול של 5.8 מיליון שקל. בטבלת השכר של הבנק לא נכלל שכרו של גבי חמני, מנהל הפעילות בארה"ב.

במזרחי טפחות, המנכ"ל אלדד פרשר עמד בראש המשתכרים עם עלות שכר של 3.3 מיליון שקל. גם בבנק הבינלאומי המנכ"לית סמדר ברבר צדיק נהנתה מהתגמול הגבוה ביותר בקבוצה, 2.5 מיליון שקל.

5. הבנקים הם עדיין חלופת השקעה מעניינת

מדד ת"א בנקים עלה מתחילת 2017 ב–21%, ורחוק בפחות מ–5% מהשיא שרשם בשבוע שעבר. הבנקים נסחרים לפי מכפיל הון (יחס בין שווי שוק להון עצמי) ממוצע של 0.9 ולפי מכפיל רווח של 10.

רק מזרחי טפחות, המציג את הרווחיות הגבוהה בענף עם תשואה להון של 10.2%, נסחר לפי מכפיל הון גבוה מ–1 (1.1). מדובר במחירים שאינם נמוכים, בהתחשב בכך שהבנקים מצליחים לייצר תשואה להון של 9%–10% ולהציג הפרשות יחסית נמוכות להפסדי אשראי. כך, בסביבת ריביות נמוכה השוררת בשווקים, הבנקים שמחלקים דיווידנדים של 15%–40% מהרווח הנקי, ממשיכים להיות חלופת השקעה מעניינת למשקיעים.

את ביצועי המניות הטובים ביותר מתחילת 2017 הציג לאומי, שמנייתו עלתה ב–37%. הבנק נסחר לפי שווי של 32.1 מיליארד מכפיל, המגלם מכפיל הון של 0.97. אחרי שנים לא פשוטות שעברו על לאומי, הבנק קוטף כעת את הפירות של פתרון בעיות ההון; הירידה בהוצאות בעקבות מהלכי התייעלות; השיפור הניכר בביצועים של החטיבה הקמעונית, שסיימה את 2017 עם רווח נקי של 720 מיליון שקל; הרווחים הנאים ממימוש השקעות ריאליות ונדל"ן; ועמלות החיתום.

הפועלים חילק בגין 2017 את היקף הדיווידנדים הגבוה ביותר, 1.07 מיליארד שקל. מניית הבנק רשמה מתחילת 2017 את העלייה הנמוכה ביותר מבין הבנקים, 7%. הפועלים נסחר לפי שווי של 31.8 מיליארד שקל, המגלם מכפיל הון של 0.89. מניית הפועלים סובלת בעיקר מהחשיפה הגבוהה לחקירת מס בארה"ב, וכן מכך שהבנק יצטרך להיפרד מאחד ממקורות הרווח הבולטים שלו, חברת כרטיסי אשראי ישראכרט, שתורמת לו 10% לרווח השנתי.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker